יועמ"ש הכנסת מזהיר מאימוץ חוק דיכטר: "ישנה את המסגרת החוקתית"

לפי הצעת החוק, השפה הערבית לא תוגדר כשפה רשמית, והמשטר הדמוקרטי יוכפף להגדרת המדינה כיהודית

יהונתן ליס
יהונתן ליס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהונתן ליס
יהונתן ליס

בצעד נדיר, קרא אתמול היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, לקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי נרחב בהצעת חוק המונחת על שולחן הכנסת, בשל ההשלכות הנרחבות שיהיו לה על מעמדה החוקתי של ישראל. מדובר בהצעת חוק היסוד שיזם ח"כ אבי דיכטר (קדימה), הקובעת כי המשטר הדמוקרטי בישראל יהיה כפוף לזהותה היהודית של המדינה וכי השפה הערבית לא תוגדר כשפה רשמית בישראל. שליש מחברי הכנסת, בהם מרבית חברי סיעת קדימה, חתמו על הצעת החוק הפרטית, שצפויה להפוך לאחד ממוקדי העימות המרכזיים במושב החורף שיפתח בשבוע הבא.

ינון הקדיש חלק ניכר מדבריו לניתוק שמציע החוק החדש בין הגדרת הלאום היהודי של המדינה להגדרת המשטר הדמוקרטי בה. "אני סבור שלא ניתן להפריז בחשיבותה של הצעה זו בשל השלכותיה ומשמעויותיה על המשפט החוקתי הישראלי ועל האיזונים העדינים הנערכים במסגרתו", אמר והסביר, "לא עוד איזון אופקי בין שני חלקי הנוסחה, אלא יצירת איזון אנכי ביניהם, כך שלאחר קבלת ההצעה, בראש המדרג החוקתי יוצב העיקרון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ורק תחתיו יוצב עיקרון המדינה הדמוקרטית, וגם זאת בנוסח רזה הקובע: 'מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי', להבדיל מ'מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית'".

הצעת החוק קובעת גם כי אף שהשפה הערבית לא תוגדר יותר כשפה רשמית בישראל, יוקנה לה "מעמד מיוחד" וכי המשפט העברי ישמש השראה לחקיקה חדשה. על פי ההצעה, המדינה תפעל להתיישבות יהודית בתחומיה ולא תתחייב לבנות עבור לאומים אחרים. בנאום שנשא אתמול בכנס של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה אמר ינון, "איני טוען שהצעה זו אינה חוקתית, שהרי בהיעדר חוקה, הכנסת כרשות מכוננת רשאית להגדיר מחדש את אופייה של המדינה ואת המסגרת החוקתית שבה היא פועלת. אלא שעניין זה ראוי לו שייעשה בזהירות רבה, לאחר קיום דיון מעמיק, בכנסת ובזירה הציבורית, ותוך הבנה ומודעות מלאה למשמעותו של שינוי זה ולהשלכות הנובעות ממנו". על פי החוק, כל החוקים האחרים שכבר נחקקו ומתייחסים להגדרה המקובלת של ישראל כמדינה "יהודית דמוקרטית" יוכפפו גם הם להגדרה החדשה והוא מסנדל את אלו שירצו לשנותו בעתיד וקובע רף תמיכה גבוה של 61 חברי כנסת לשינויו.

לדברי ינון, החוק החדש הוא חלק ממגמה בכנסת הנוכחית המסיטה את האיזון בין ערכיה הדמוקרטיים של המדינה לערכיה היהודים לאומיים. "רבים מחברי הכנסת הנוכחית מבקשים לחזק בחקיקה ערכים חשובים כגון חוסן לאומי וביטחוני, כבוד לאומי וזהות יהודית גם אם לעיתים על חשבון ערכים וזכויות יסוד הנחשבים כזכויות ליבה במשטר דמוקרטי, כגון חופש הביטוי, חופש אקדמי, הזכות לשוויון ושמירה על זכויותיהם של מיעוטים", אמר. הצעת החוק של דיכטר הונחה על שולחן הכנסת ביום צאתה לפגרה בקיץ האחרון, והליכי חקיקתה צפויים להתחיל במושב החורף שיחל בשבוע הבא.

ינון התייחס בהרצאתו גם למבול חוקי "נאמנות-אזרחות" שעלו בכנסת במושב החולף והבהיר כי כמה מן החוקים לא תאמו את חוות הדעת המשפטיות שהגיש, כשזכו לתמיכת חברי הכנסת במליאה. "התרענו, למשל, כאשר עלה להצבעה "חוק החרם", (המאפשר הגשת תביעת נזיקין למי שקורא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על ההתנחלויות י.ל.) אולם הכנסת מימשה את זכותה ובחרה לחוקקו על אף הערותינו; כך גם התרענו כאשר עלתה לדיון הצעת החוק בנושא העדפת יוצאי צבא בשירות המדינה, הצעה שלדעתנו יש בה פגיעה קשה בעקרונות חוקתיים ואף אינה עולה בקנה אחד עם דברי חקיקה נוספים, עניין שהכנסת טרם הכריעה לגביו".

ח"כ דיכטר במליאת הכנסתצילום: טס שפלן

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ