בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנבר שוחרר

הקיבוצניק שסחר עם האייתוללות

נחום מנבר היה איש עסקים כושל, שזיהה הזדמנות בפולין לאחר נפילת מסך הברזל והתגלגל לעסקים עם איראן. מקיבוץ גבעת חיים לכלא הדרים

10תגובות

ועדת השחרורים החליטה היום (שני) על שחרורו המוקדם של נחום מנבר, שלצד פרופ' מרקוס קלינברג מהמכון הביולוגי בנס ציונה ומרדכי ואנונו מהכור בדימונה, נחשב לאחד מהעבריינים הביטחוניים הקשים ביותר בישראל. מנבר יצא היום לחופשי בשעה 14:00 מכלא הדרים, לאחר שריצה 14.5 שנות מאסר.

נחום מנבר הוא בן קיבוץ גבעת חיים. בעבר שיחק כדורסל בנבחרת הנוער של ישראל, שירת בצנחנים ושאף להגיע לגדולות בעסקים. לאחר שעזב את הקיבוץ הוא פתח וסגר עסקים ופשט את הרגל. הוא נמלט מנושיו לאנגליה, שם פתח עסקים שונים, עד שחש שבדרכו נקרית הזדמנות על רקע התמוטטות השלטון הקומוניסטי בפולין.

הוא עבר לוורשה והחל לקשור שם קשרים עם אנשי עסקים ופקידים במשרד ההגנה, ויחדיו החלו ליזום עסקאות נשק עם איראן. בין השאר הוא תיכנן למכור טנקים פולנים לטהראן. באותם ימים חתר משטר האייתוללות לחדש את מלאי הנשק שלו שהדלדל במלחמת שמונה השנים עם עיראק. באותה תקופה עשו גם כמה חברות ישראליות אחרות עסקאות נשק עם איראן, באישור משרד הביטחון.

מנבר תיווך בעסקה למכירת ציוד של חברת אלביט לניטור וגילוי של חומרי לחימה כימיים, עסקה שלא יצאה אל הפועל אך סייעה למנבר ליצור קשרים עם בכירים במשרד ההגנה האיראני ובהם גם ד"ר מג'יד עבספור, שהיה אחראי על תוכנית פיתוח הנשק הכימי של איראן. פגישות אלה התקיימו בין השאר בווינה.

לאחר אחת הפגישות, עקבו אנשי מבצעים של המוסד אחרי הבכיר האיראני ובשובם מהמשימה, רכובים על אופנוע, הם נהרגו בתאונת דרכים. מותם של הסוכנים במשימה הקשורה למנבר הוסיף על הרוגז של בכירי מערכת הביטחון כלפיו, ובעיקר של ראש המוסד שבתאי שביט. שביט היה אחד מהעדים במשפטו ואחר כך אחד המתנגדים החריפים לשחרורו המוקדם.

רון אלון

במגעיו עם האיראנים חתם מנבר על הסכמים לאספקת טונות של חומרי מוצא המיועדים עבור תעשיית הנשק הכימי של איראן. הוא סיפק חומרים אלה לאחר שרכש אותם בפולין, הונגריה וסין. להגנתו טען במשפטו, כי מדובר בחומרים שאפשר להשתמש בהם גם כדשנים לחקלאות. בשלב מסויים יצר מנבר קשר עם השב"כ, והסכים לשמש כסייען במאמצעים לגלות מה עלה בגורלו של רון ארד. בין השאר הוא העביר מידע וסרט וידאו שהתבררו כמפוברקים.

לימים יטענו נגדו במערכת הביטחון כי התנדבותו לשמש כסייען נועדה לספק לו אליבי לקשרים האחרים והבלתי מורשים שלו עם איראן. בשלב מסויים הסכים מנבר להעביר לשב"כ את כל ההסכמים שחתם עם האיראנים והמפעיל הזוטר בשב"כ התחייב כי החומר לא ישמש בעתיד להפללתו. "אנו לא נושכים את היד שמאכילה אותנו", צוטט הרכז הזוטר בשב"כ. ואולם בית המשפט דחה טענה זו של מנבר בנימוק כי לרכז לא הייתה סמכות להבטיח הבטחה כזו.

על סמך ההסכמים החתומים של מנבר, שהוא עצמו סיפק, ועל סמך עדויות של עובדים לשעבר שלו, בהם אזרח פולני ואזרח ישראלי בלונדון, שהגיעו למשפט כעדים, הרשיע אותו הרכב שופטים בראשות השופט אמנון סטרשנוב. רוב הדיונים מאז מעצרו של מנבר במרץ 97' התנהלו בדלתיים סגורות.

במהלך המשפט התעוררה הסוגיה האם איראן היא מדינת אויב. ראש חטיבת המחקר באמ"ן עמוס גלעד וכן שבתי שביט העידו שאיראן היא מדינת אויב לכל דבר ועניין. מנגד, פרקליטו אמנון זכרוני ציטט דברים של שר החוץ דאז דוד לוי מעל בימת הכנסת, לפיהם ישראל לא רואה באיראן אויב. במהלך המשפט התגלעו מחלוקות בין מנבר לפרקליטו זכרוני ואחר כך גם בינו לבין פרקליטו השני וחברו מהצנחנים, אבי רכטמן.

מאסרו של מנבר - חיסול חשבונות במערכת הביטחון? הגיבו בעמוד הפייסבוק שלנו

במהלך המשפט התגרש מנבר מרעייתו הצרפתייה פרנסין לאחר שזו האשימה אותו כי העלים ממנה חשבונות בנק רבים שהיו אמורים להיות משותפים. פרנסין הייתה אלמנתו של מהנדס גרמני שגר במונקו שברביירה הצרפתית והיו לו משרדים באוסטריה, ואשר בין השאר סייע לתוכנית הטיל הארגנטינאי-מצרי-עיראקי מדגם קונדור.

משרדיו של בעלה לשעבר הוצתו ופרנסין טענה כי זו הייתה אזהרה של המוסד לבעלה הראשון לחדול מעסקיו עם עיראק של סדאם חוסיין. פרנסין אף טענה כי מותו הפתאומי של בעלה ממחלת הסרטן נגרם כתוצאה מהרעלה של המוסד. עם זאת, לאחר שנישאה למנבר היא הסכימה לשתף פעולה עם ישראל ומסרה לאנשי אמ"ן ומוסד בתיווך בעלה מנבר, את המידע שהיה לה על עבודתו של בעלה הראשון.

מנבר טען כל תקופת מאסרו כי העונש שהוטל עליו היה חסר פרופורציה, וכי הוא היה מטרה לפעולת נקם של מערכת הביטחון. יצויין עם זאת כי במהלך המשפט דחה פרקליטו אמנון זכרוני הצעה לעסקת טיעון בתנאי שהעונש שיוטל עליו יהיה 10 שנים. מנבר נידון ל-16 שנים.

לחצו לקריאת הידיעה באנגלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו