בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מושב הכנסת נפתח

כולם מדברים על צדק

5תגובות


קשה להחליט איזה נאום היה מדכדך יותר. כל אחד משלושת הדוברים הראשונים נשמע כאילו ליקט משפטים נבחרים מנאומיו הקודמים, וניסה להטליא אותם מחדש.

הכנסת ה-18 התעוררה מתרדמת הקיץ הממושכת שלה, אך קורי השינה עדיין משוחים על פניה. פה ושם קריאות ביניים לצורך התבלטות, ולאו דווקא לצורך התבטאות.

צדקה עשתה מחאת הקיץ לכנסת ישראל על שהנחילה לה גם דיבור על צדק, אם כי היום כבר לא כל-כך מקובל לדבר על שלום. "שלום", מה המושג המשונה הזה לכם, ומה הפלא שכמעט לא נזכר אתמול, אולי לא נזכר כלל. ולגמרי לא בטוח אם בחילופי-הדיסק, יזכה הצדק ביחס יותר רציני משזכה לו השלום.

סלמן אמיל

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, נשמע כנציג אחרית הימים, הוא כבר שם. מבחינתו, תם ונשלם הוויכוח על הקו הירוק, שאינו אלא "ויכוח עקר ומלאכותי וקוסמטי", כהגדרתו. לו זר הזדמן למליאה והאזין, היה יכול להתרשם שעם ישראל יושב בטח על אדמתו, וכל המחלוקת היא על הגפן או על התאנה – תחת מי כדאי יותר לשבת. זה היה נאום תמהוני.

הנשיא, שמעון פרס, הפליג כהרגלו בים המליצות. פרשנים יראו בדבריו תשובה כבושה לרב חובל, ולא יצליחו לראות בהם תשובה לרב חבלה. גם אתמול איים שר החוץ להמשיך בניתוק קשרים – קשר אחר קשר – קודם עם אונסק"ו, ואחר כך עם הרשות הפלסטינית, או בסדר הפוך. מה כבר אפשר לצפות מנאום נשיאותי, שמסתמך על נאום ראש ממשלתי מלפני נצח של יותר משנתיים; ומה לא קרה מאז.

בנימין נתניהו נשמע הפעם מרוצה מעצמו יותר מתמיד: עוצמה, אחריות ואחדות בכתר אחד, שבמו ידיו הניח על ראשו. בתוך "הים הסוער" הוא ניצב כסלע איתן, שהוא-הוא סלע קיומנו. מה היינו עושים בלעדיו, בלי החלוץ שסולל כעת את כביש צמח-טבריה, ששחק את עצמות סבו ואביו לפני תשעים שנה בדרכם צפונה.

סלמן אמיל

הסקירה שלו על מצב המזרח התיכון מזרה אימה. מכל עבר קמים עלינו לכלותנו. אבל לא הכול אבוד, יש גם הזדמנות בצד הפורענות. הוקל לנו לרגע. בצוק העתים – בארץ, באזור ובעולם - הורה ראש הממשלה להקים "מטה סייבר לאומי", ומי לא יבוא לכאן כדי ללמוד איך מנהלים מלחמת מחשבים. זאת ההזדמנות שנתניהו מזהה, זאת בשורתו היחידה. האם רק באוזני צלצל החידוש המרעיש הזה כמו המצאת מרידור, שכבר לפני שלושים שנה גמלה תבל ומלואה מהנפט הערבי?

ראש האופוזיציה, ציפי לבני, אמרה דברי טעם, לשם שינוי. לפחות ניכרה כנות אישית בדבריה, וגם זו לטובה. "התעוררתי לקול המחאה", הודתה, "השיטה הכלכלית חייבת להשתנות", אמרה ונשארה בחיים; תבורך.

כדאי ללבני להעיר בהזדמנות לחברתה, לרונית תירוש מסיעתה, שלא כל העולם במה לגימיקים, והרצינות מחייבת לפעמים גם את מי שרואה בכנסת תצוגת אופנה.
תירוש היא לא המגמקת הסדרתית היחידה בבית. אם ירבו כמוה, עד מהרה תצא הכנסת בחוץ, כמוסד אין חפץ, כאבן מאסו המוחים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו