בג"ץ ידון בסילוק מאבטחים מבתי המתנחלים במז' י-ם

בשנתיים האחרונות חלה הסלמה אלימה ודרמטית במערכת היחסים בין המאבטחים ותושבי השכונות הערבים

עוז רוזנברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוז רוזנברג

לאחר כ-20 שנות פעילות במזרח ירושלים, בג"צ ידון לראשונה בשאלת סילוק 350 המאבטחים הפרטיים בהתנחלויות היהודיות במזרח העיר - כך עולה מאולטימטום שהציב אתמול (שני) שופט בית המשפט העליון, סלים גו'בראן, למדינה, ולפיו עליה להציג את עמדתה בנושא בתוך שבועיים. הדברים באים בעקבות עתירה שהגישה אתמול האגודה לזכויות האזרח נגד משרד השיכון, הממונה על הפעלת המאבטחים.

הפעלת המאבטחים נהוגה אמנם שנים רבות ולאורך השנים גררה עימותים רבים עם תושבי השכונה הערבים, אולם בשנתיים האחרונות חלה הסלמה דרמטית במערכת היחסים בין הצדדים. הדבר הביא לגידול ניכר בשימוש המאבטחים באלימות כלפי התושבים, כולל בנשק חם. כך למשל, באפריל השנה נהרג הקטין תושב סילוואן מילאד עייאש, מאש שנורתה לעברו מכיוון "בית יהונתן". בתחילה לא היה ברור האם האש נורתה על ידי שוטר או מאבטח, אולם בחקירתה הצליחה המשטרה לנער מעליה כל חשד. כמו כן בשנה שעברה נורה למוות תושב סילוואן סאמר סירחאן בידי מאבטח שטען כי נקלע למארב, למרות שמצלמות האבטחה הראו אחרת.

המאבטחים מועסקים בחברות פרטיות שנשכרו על ידי המדינה. בשנת 2005 החליטה ועדת אור על החזרת הפיקוח עליהם מידי משרד השיכון לידי המשרד לביטחון פנים, המלצות שאמנם אומצו תחילה בידי הממשלה, אך בינואר 2007 הוחלט להותיר את המצב הקיים על כנו. עם זאת, בעתירה נטען כי הממשלה לא הודיעה לכנסת על נושא העברת הסמכויות, כמתחייב על פי החוק, מה שהפך את ההליך ללא חוקי.

מנתוני העתירה עולה עוד כי תקציב הפעלת המאבטחים במזרח העיר גדל בשנים האחרונות במאות אחוזים, מכ-7 מיליון שקלים לשנה ב-1991, ל-76 מיליון שקלים ב-2011. חרף התקציב הגבוה, סמכויות המאבטחים נותרו מעורפלות, שכן לעומת הנהוג במשטרה, פעילותם נעדרת גוף מוגדר כמפקח. עם זאת, לדברי התושבים המקומיים, סמכויותיהם נרחבות למדי. הם ציינו כי באחרונה אף החלו המאבטחים בקיום הכשרות מקצועיות בתוככי השכונות, אימונים שמתבצעים לרוב בשעות הלילה ובמסגרתם מתקיימת פעילות ערה כולל ריצות בין הבתים וצעקות רמות.

בימים הקרובים צפוי משרד השיכון לפרסם מכרז לבחירת חברת אבטחה למזרח ירושלים לשנים הקרובות. ואולם, אם יקבל בג"צ את העתירה, הרי שהליך המכרז יוקפא בצו ביניים.

"במקביל למילוי חובתה להגן על התושבים היהודים בשכונות הפלסטיניות, המדינה איננה מייחסת משקל לחובתה הזהה להגן על התושבים הפלסטינים", אומרת מגישת העתירה, עו"ד קרן צפריר. "בכך, היא מפקירה את חייהם ופוגעת בזכויותיהם".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "העתירה טרם הגיעה למשרדנו. תגובת המשרד תימסר לבית המשפט".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ