"דליה רבין, קשה לך לקראת סוף השבוע הזה בלי העצרת לזכרו של יצחק רבין?"

מרב מיכאלי
שיחת היום
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מרב מיכאלי
שיחת היום

מראיינת: מרב מיכאלי

העצרת המסורתית לציון יום הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין נדחתה בגלל מזג האוויר ולא תתקיים כמתוכנן במוצאי שבת. זאת הפעם הראשונה שהרצח אינו מצוין בעצרת מרכזית בכיכר.

קשה לך לקראת סוף השבוע הזה בלי עצרת?

לא קשה לי מפני שהעמותה שקיימה את העצרות עד השנה החליטה שלא לקיים עצרת, והעצרת שהיתה אמורה להיות במוצאי שבת היתה יוזמה פרטית, בניגוד לעמדת העמותה.

היית מעדיפה שלא תהיה עצרת בכלל?

אני חושבת שהפורמט של העצרת מיצה את עצמו, שצריך היום להעביר את המאמצים של ההנצחה למרכז רבין, ועצרת, לדעתי, אפשר לעשות פעם בחמש שנים, לא צריך לעשות כל שנה.

העצרת גורמת נזק?

לא, אני לא חושבת.

זאת הפכה לעצרת של שירים עצובים ויפים שלא ממש קשורה לעניין.

אז בגלל זה אני רציתי להפסיק עם זה. בגלל שזה נהיה יותר ויותר מנותק מהזכר (של יצחק רבין - מ.מ) וכל פעם היה צריך להמציא את הגלגל מחדש מבחינת עמוד שדרה, תמה מרכזית מסביבה לבנות את העצרת וזה נהיה באיזשהו מקום קצת מאולץ מבחינתי.

והתהליך הזה, שהעצרת הפכה מנותקת יותר ויותר קשור לזה שיצחק רבין אולי הולך ונשכח, או דוהה בתרבות הישראלית?

תראי, אני חושבת שדרך העולם היא שהזמן עושה משהו. הזמן מקהה והזמן מעמעם. ולכן צריך לחפש דרכים אחרות ונכונות כדי שיזכרו אותו כמו שהוא היה. ולאו דווקא בעצרת בכיכר.

איך למשל?

אני חושבת שצריך להביא לזה שמקסימום ילדים וחיילים במדינת ישראל יבקרו במוזיאון שלנו, ויעברו את הסדנאות שלנו, ויבינו את ההקשר ואת ההיסטוריה הנכונה כמו שהיא היתה, לזה צריך לשאוף.

יש היום מישהו בפוליטיקה הישראלית שהוא או היא ממשיכי דרכו של יצחק רבין, מבחינת תפיסת העולם של שלום, של הסכם?

אני חושבת שזה לא רלוונטי לדבר היום על ממשיכו של. הכל השתנה וגם המפה הפוליטית השתנתה. להגיד מי בדיוק היום מייצג את הדרך זה כבר איזשהו תמהיל של כל מיני דעות, לכן אני נמנעת מכך.

באופן הכי כללי, מישהו שמאמין באותם ערכים.

יש אנשים שבחלקים מייצגים את הערכים ובמכלול - אני לא יודעת לנקוב בשם של אדם אחד.

איך את מרגישה עם הדיבורים האינטנסיביים על תקיפה מתקרבת באיראן?

אני מעדיפה שלא להתייחס לזה.

ולהכרה של אונסק"ו במדינה פלסטינית?

מאחר שאני מאמינה שצריך ללכת לעבר שתי מדינות לשני עמים, אז אני לא חושבת שהיה נופל דבר אם היתה הכרה באו"ם ויש הכרה באונסק"ו, זה לא נראה בעיניי סוף העולם.

לא מכביד עליך להמשיך לעבוד בלהיות דליה רבין, מבחינת ייצוג המשפחה וההנצחה?

באיזשהו מקום אני חושבת שזה נותן לי תחושה שאני עושה משהו נכון, ואני באה ממקום של אהבה והערכה. יש ימים שזה קשה, אבל זאת משימה שלקחתי על עצמי ואני לא מצטערת עליה לרגע.

מסביב לתאריך של יום הרצח העומס עליך יותר גדול?

כן, אלה ימים צפופים ואני מתרוצצת בין טקסים, ואני מייחסת חשיבות לכל מלה שנאמרת ויש לי אחריות לדברים שנעשים. במידה מסוימת זה עול, אבל אני נושאת בו בכבוד ובשמחה.

גם מבחינה רגשית יותר מעיק בימים האלה?

כן, כן. להורים אין תחליף והם חסרים כל הזמן.

דליה רבין, אתמול. "זה לא יהיה סוף העולם בעיני אם האו"ם יכיר במדינה פלסטינית"צילום: הדר כהן

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ