בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוק שיכפיף את הדמוקרטיה למדינה היהודית לא יפסל

לפי יו"ר הכנסת והיועץ המשפטי שלה, הצעת "חוק דיכטר" אינה סותרת את הגדרת ישראל כמדינה דמוקרטית. עם זאת, ריבלין מסתייג מההצעה

26תגובות

ארבעה מבין חברי הכנסת שחתמו על חוק דיכטר, שקורא להכפפת המשטר הדמוקרטי בישראל לזהותה היהודית, חזרו בהם היום (ראשון) והודיעו על הסרת חתימתם ממנו.
שלושה מבין החותמים, ח"כ בנימין בן אליעזר (העבודה) וחברי הכנסת דורון אביטל ושלמה מולה כבר הסירו את חתימתם. ח"כ נחמן שי הודיע כי יסיר את שמו בימים הקרובים. דיכטר יזם את החוק בשיתוף עם המכון לאסטרטגיה ציונית, והוא קובע, בין היתר, כי המשטר הדמוקרטי בישראל יהיה כפוף לזהותה היהודית של המדינה וכי השפה הערבית לא תוגדר כשפה רשמית בישראל.

במקביל, נכשל ניסיון לפסול את הנחת "חוק דיכטר" על שולחן הכנסת. יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, הודיע בסוף השבוע לסגנו, ח"כ מוחמד ברכה, כי לא יקיים דיון חוזר בנשיאות הכנסת בנושא, מאחר שהחוק איננו סותר את עצם הגדרתה של ישראל כמדינה דמוקרטית. החוק שיזם ח"כ אבי דיכטר (קדימה) בשיתוף עם המכון לאסטרטגיה ציונית, קובע כי המשטר הדמוקרטי בישראל יהיה כפוף לזהותה היהודית של המדינה וכי השפה הערבית לא תוגדר כשפה רשמית בישראל.

שליש מחברי הכנסת, בהם מרבית חברי סיעת קדימה, חתמו על הצעת החוק הפרטית. ח"כ ברכה, חבר נשיאות הכנסת, לא נכח בדיון בו אושרה הנחתו של החוק השנוי במחלוקת. בשבוע שעבר הוא פנה לריבלין, ודרש לקיים דיון נוסף בנושא, משום שלדבריו, "אני סבור שהצעת החוק אושרה להנחה על שולחן הכנסת בחיפזון, ובניגוד לתקנה הפוסלת הנחת הצעות חוק שמתנגשות עם הגדרתה של ישראל כמדינה דמוקרטית". חרף התנגדותו לקיום דיון מחודש, ריבלין הבהיר בסוף השבוע כי הוא "מסתייג מן החוק".
.
גם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, שבדק את הטענות, הבהיר לברכה כי אין מקום לפסול את הנחת החוק על שולחן הכנסת. לדברי ינון, חוק דיכטר אינו גזעני ואינו שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, ולכן אין מקום לפסול אותו. עם זאת, בצעד נדיר, ינון עצמו קרא בשבוע שעבר לקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי נרחב בהצעת החוק, בשל ההשלכות הנרחבות שיהיו לה על מעמדה החוקתי של ישראל.

"אני סבור שלא ניתן להפריז בחשיבותה של הצעה זו, בשל השלכותיה ומשמעויותיה על המשפט החוקתי הישראלי ועל האיזונים העדינים הנערכים במסגרתו", אמר ינון והסביר. "לא עוד איזון אופקי בין שני חלקי הנוסחה, אלא יצירת איזון אנכי ביניהם, כך שלאחר קבלת ההצעה, בראש המדרג החוקתי יוצב העיקרון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ורק תחתיו יוצב עיקרון המדינה הדמוקרטית, וגם זאת בנוסח רזה הקובע: 'מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי', להבדיל מ'מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית'".

עוד כתבות בנושא

בקואליציית הארגונים 'שותפות-שראקה' הנאבקת לדבריה באפליה נגד ערבים אזרחי ישראל, הגיבו בזעם על אישור הנחת החוק על שולחן הכנסת. זוהי הצעת חוק שהייתה צריכה להיקבר בפח הגזענות של ההיסטוריה" נכתב בהודעת הארגון. "לא יעלה על הדעת כי הצעת חוק כמו זו - שתפסול את השפה הערבית כשפה רשמית, תכשיר מקומות מגורים נפרדים ליהודים ולערבים ועוד -  תקבל גושפנקא מצד ריבלין. טוב יעשה יו"ר הכנסת, וטוב יעשו חברי וועדת השרים שידונו בהצעת חוק זו, אם ידמיינו ולו לרגע איך ירגישו ערבים אזרחי המדינה כאשר שפתם תועלם מהמרחב הציבורי. ראוי לזכור כי רבים מהציבור הערבי המבוגר לא יודע את השפה העברית".

ח"כ אבי דיכטר הגיב לביקורות על הצעת החוק השנויה במחלוקת שלו: "ההצעה באה לעגן החלטות לאומיות ובינלאומיות קודמות לגבי אופייה מדינת ישראל. החלטת עצרת האו"ם ב-1947 והכרזת העצמאות של ישראל ב-1948 קובעות כי ישראל תהיה מדינה יהודית. אין באמור זה כדי לפגוע או לכרסם במימד הדמוקרטי של החברה והמדינה בישראל. הצעת חוק זו נועדה בין היתר לחסום את שאיפתם המשותפת של הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני להפוך את מדינתנו למדינת כל אזרחיה במשמעות של ביטול היותה יהודית ודמוקרטית ולהשאירה רק כדמוקרטית. במדינת ישראל, למעלה מ-80% מאזרחיה עומדים על כך שהיא תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית וראוי שגם מיעוטים ערבים ואחרים יכירו בעובדת יסוד זו. כל ניסיון הפחדה של עמותות שונות כאילו מדובר בחוק אנטי דמוקרטי, נועד לכשלון. מאחר והצעה זו מבוססת בחלקה על חוקים קיימים לא סביר לראות בה כחוק גזעני. כל ניסיון לייצר שיח של 'גזענות' נועד להפחדה ותו לא. בין הערבים והיהודים בישראל אין ולא יהיה קונפליקט על רקע גזעי, אלא על כל היותר על רקע קונפליקט לאומי".

השתתף בהכנת הידיעה: ג'קי חורי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו