בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זועבי: מדיניות ישראל - גרועה מבתקופת האפרטהייד

חברת הכנסת העידה בפני בית דין בקייפטאון שהתכנס כדי לבדוק האם קיימת גזענות כלפי ערבים ופלסטינים בישראל. "אני הוכחה חיה לכך שאין שוויון"

76תגובות

חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד) העידה היום (ראשון) בכינוס הפורום "טריבונאל ראסל", שהתכנס כדי לבדוק האם קיים משטר אפרטהייד במדינת ישראל. הדיון מתקיים השנה בקייפטאון, דרום אפריקה, ממנה גורשו תושבים שחורים וזרים במהלך שנות השישים של המאה הקודמת. זועבי שנמנתה על העדים בבית הדין השנה, אמרה כי "קיומו של בית הדין בעיר זו טומן בחובו ערך סימבולי המרמז על ניסיונותיו של המשטר בישראל לשמר את המדינה כאקסקלוסיבית ליהודים. בניגוד לישראל, דרום אפריקה הודתה במשטרה הגזעני ואף הביאה לסיומו בסופו של דבר".

בית הדין עוסק בסוגיית המשטר בישראל ובוחן את מדיניותה של הממשלה כלפי אזרחיה הערבים והפלסטינים בשטחים הכבושים. מטרת בית הדין היא לקבוע אם יחסה של ישראל כלפי הפלסטינים תואם להגדרת האפרטהייד לפי החוק הבינלאומי, כאשר אפרטהייד הוגדר כמשטר המבוסס על עקרונות של עליונות גזעית ואתנית.

הפורום הוא גלגולו ההיסטורי של "טריבונל ראסל" הראשון, שנוסד על ידי הפילוסוף ברטרנד ראסל ונודע לו תפקיד מפתח במחאה נגד המשך המלחמה בוויטנאם. בין ה"שופטים" נמצאים מומחים בסוגיות הקשורות לנושא, ובין חבר המושבעים נמנים ג'ון דוגארד, פרופסור לחוק הבינלאומי, שבעבר חיבר דו"חות עבור נציבות זכויות האדם של האו"ם, כמו גם דיפלומטים, זוכי פרס נובל ופוליטיקאים לשעבר. סטפן הסל, המכהן בחבר המושבעים בבית הדין הנוכחי, הוא דיפלומט צרפתי וניצול שואה.

Russell Tribunal on Palestine

בעדותה, התייחסה זועבי  לנייר עובדות שהפיץ משרד החוץ ובו רשימה של 11 קטגוריות בהן משווה ישראל את מצבם של הפלסטינים לזה של אזרחים שחורים בדרום אפריקה בזמן האפרטהייד. על פי הרשימה, לאזרחים הפלסטינים ישנה זכות הצבעה ויש להם שוויון מלא בפני החוק. זועבי אמרה בתגובה למסמך כי "הנה בפניכם ניצבת אזרחית שלא רק מצביעה, אלא שגם נבחרה לפרלמנט. אני הייתי צריכה להיות הוכחה חיה לדמוקרטיה ולשוויון בישראל, אך בעצם אני הוכחה חיה לגזענות ולאי השוויון בישראל.

"לא רק שאנחנו אזרחים סוג ב' בעיני המדינה, ולא רק שהאזרחות שלנו מותנית בנאמנות לציונות ולמדינה יהודית, אלא שאנחנו גם אויבים ואיום אסטרטגי בעיני המדינה", אמרה זועבי והוסיפה כי המאבק של כל בעלי המצפון בארץ הוא מאבק למדינה דמוקרטית, לשוויון מלא, להכרה לאומית ולצדק. "דווקא בגלל הערכים והחזון הזה מכריזים עלינו כאיום, על ידי השב"כ, על ידי האליטה הפוליטית הימנית השלטת ועל ידי הכנסת".

עוד טענה זועבי כי בישראל קיימים למעלה מ-40 חוקים שמפלים באופן "לגיטימי" את האזרחים הפלסטינים בישראל, חוקים הקשורים באדמה ותכנון, באזרחות, בתקציבים ושוויון כלכלי-חברתי כמו גם בחינוך ובזכות לזהות. היא הדגישה כי מדיניותה של ישראל כלפי אזרחיה הפלסטינים גרועה יותר מזו של דרום אפריקה בזמן האפרטהייד בכמה מישורים. "לא רק שמדינת ישראל הפקיעה ומפקיעה אדמות מאזרחים הפלסטינים, אלא היא גם מפקיעה את היחס בין הפלסטינים למולדתם, מייהדת את המרחב, וכותבת מחדש את ההיסטוריה.

"מדינת ישראל מתייחסת אלינו כאל פולשים על האדמה שלנו. בדרום אפריקה נערך טיהור אתני באזורים מסוימים, בערים מסוימות, ואילו בישראל נערך טיהור אתני ל- 85% מהעם הפלסטיני בכל המולדת ב-48'. מדובר במדיניות גזענית מתוחכמת יותר מאפרטהייד ופחות גלויה".

בית הדין פנה לממשלת ישראל בבקשה כי תשלח נציגים מטעמה כדי להציג את עמדתה, אך לא נענה. העדים שיעלו לדוכן הנם מומחים בתחומים שונים כגון החוק הבינלאומי, גזענות, אפרטהייד, כותבי דוחות עבור האו"ם, פעילים פוליטיים ואחרים. לאחר סיום הצגת העדויות יתכנס חבר המושבעים על מנת לקבל החלטה, אותה יפרסם היום (ראשון) במסיבת עיתונאים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו