בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יחסי ישראל טורקיה: סימנים של הפשרה

ארדואן כבר לא משמיץ את ישראל מעל כל במה ולא שולח ספינות לעזה. ירושלים מצדה לא מתנגדת למכירת מסוקי תקיפה אמריקאים לאנקרה. נותר רק להתנצל ולגמור את הסכסוך

43תגובות

נימוסים והליכות פוליטיים אינם בדיוק הסמל המסחרי של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן. ישראל כבר הספיקה להכיר באופן אינטימי את להט יצריו ואת צליפות לשונו, והיא איננה יחידה. גם נשיא סוריה בשאר אסד ספג מנה גדושה של ביקורת מושחזת וסנקציות, בליווי דרישה שיעזוב את כיסאו. כשארדואן כועס, פיו ולבו שווים. אפילו נשיא צרפת וקנצלרית גרמניה אינם יוצאים נקיים ממנו. לכן, כל ניואנס חדש בז'רגון שלו ראוי לתשומת לב, ובכל הנוגע לישראל הניואנסים מתחילים להיות חיוביים.

כך למשל, נמנע ארדואן מלהתבטא נגד התקפותיה האחרונות של ישראל בעזה. אפילו תוכנית הממשלה לבנות עוד אלפי יחידות דיור בשטחים כעונש לרשות הפלסטינית על שהעזה להתקבל לאונסק"ו עברה בשקט.

אפשר לטעון שכאשר ישראל מציעה ואף שולחת חמישה מבנים זמניים לטורקיה כדי לסייע לאלפי האזרחים שנפגעו ברעש האדמה במזרח המדינה, לא מקובל לנשוך את היד המסייעת. גם נכונותה של טורקיה לקבל את פניו של דוד מידן, המתווך בעסקת שליט שמונה להפשיר את היחסים עם טורקיה, הם סימן של רצון טוב. לכך מותר להוסיף את העובדה שטורקיה לא ליוותה את ספינות המשט האחרון שהתכוונו להגיע לעזה, בניגוד להתחייבותה בעבר. אפשר לקבוע, בזהירות הראויה כמובן, שמשהו טוב מתפתח בין המדינות.

ישראל מצדה איננה מתעלמת מן הטון הטורקי החדש ואף תורמת את חלקה. בשבוע שעבר הודיעה הסוכנות לשיתוף פעולה של הפנטגון, הגוף שממונה על מכירת נשק, לסנאט האמריקאי כי בכוונתה למכור לטורקיה שלושה מסוקי תקיפה מדגם סופר-קוברה. מסוקים אלה מיועדים לשימוש במלחמה נגד ארגון הפ-ק-ק שהגביר את פעולות הטרור נגד טורקיה.

לפני ההודעה הרשמית לסנאט בדקו נציגי הפנטגון אם הבקשה עלולה להיתקל בהתנגדות, במיוחד מצדם של מקורבי ישראל. אחרי שהתברר שישראל איננה מתכוונת להתנגד לעסקה ולטרפד בכך את בקשתה של טורקיה, הוגשה הבקשה הרשמית שתהפוך לאישור סופי ב-13 בנובמבר.

הדר כהן

העסקה, בהיקף של יותר ממיליון דולר, היא רק חלק אחד של הרכש הטורקי. במקביל הסכימה ארה"ב למכור לטורקיה - שוב ללא התנגדות ישראלית - מידע על קוד המקור של תכנות מערכות הנשק של מטוסי אף-16, באופן שיאפשר לטורקיה לתכנת את המטוסים שברשותה בתוכנות טורקיות. במשך זמן רב התנגד הקונגרס להעביר לטורקיה מערכות נשק או תוכנות להתאמת כלי נשק, בגלל יחסיה המתוחים עם ישראל.

נכון שטורקיה נעתרה לבקשתה של ארה"ב להציב בשטחה את מכ"ם ההתרעה נגד טילים, שנועד להתריע בפני מתקפת טילים איראנית (התנאי הטורקי, אגב, היה שמידע מן המכ"ם לא יעבור לידי ישראל), ונכון שהממשל האמריקאי ביקש לגמול לטורקיה על עמדתה כלפי המשטר הסורי, אבל ישראל מצדה - ולו לצורך ההצגה - יכלה לתקוע קיסם קטן במהלך הטורקי. טוב שנמנעה מכך.

טורקיה החלה בתנופה אדירה של התחזקות ביטחונית. היא מוסיפה 30 מטוסי אף-16 בעלות של כשני מיליארד דולר (על פי עסקה שנחתמה עוד ב-2007) ומגדילה את התקציב של המודיעין הטורקי ושל כוחות הביטחון בכשישה מיליארד דולר. היא גם מרחיבה את היצוא הביטחוני שלה למדינות אפריקה ולפקיסטאן, אשר בוחנת אפשרות שחברות טורקיות ישדרגו את מטוסי האף-16 הישנים שלה.

אבל ארדואן יכול להיות מרוצה במיוחד מן המעמד הבינלאומי החדש של ארצו. אם עד לפני חצי שנה הואשמה טורקיה שהיא מבקשת לנטוש את המערב ולפנות אל "המזרח" ואל "האיסלאם", כבעלת ברית של איראן ושל סוריה, וכמי שמתנגדת להטלת סנקציות על איראן או למתקפה על לוב. היום אין מדינאי מערבי בר דעת שיצביע על טורקיה כעל יריבה.

ארדואן הצליח להפוך את טורקיה למדינה מחוזרת שנשענת על כלכלה איתנה שהציגה צמיחה של 9% ב-2010 ומצפה לצמיחה של 7% ב-2011. חששות אמנם מרחפים על הכלכלה הלוהטת הזאת כאשר האינפלציה גאתה ל-7.7% באוקטובר והבנק המרכזי העלה בדרמטיות את הריבית כדי להפחית את היקף ההלוואות, אבל אלה אינם מאיימים בינתיים על הגל הפוליטי והמדיני שעליו רוכב ארדואן.

במאזן הבינלאומי מול ישראל, טורקיה איננה עוד המדינה שזקוקה לשדלנות ישראלית בוושינגטון, שכן בבירה האמריקאית נתפשת עכשיו התנגדות לטורקיה כפגיעה באינטרסים אמריקאיים, בעוד שישראל הולכת ומתבססת כנטל מעיק על המדיניות האמריקאית. טורקיה גם תהיה בחוד החנית של המדינות אשר יסייעו לסוריה החדשה אחרי אסד, היא זאת שתתבקש להפעיל את השפעתה בעיראק אחרי הנסיגה הסופית של הצבא האמריקאי והיא גם מי שבולמת את ההשפעה האיראנית במדינות מרכז אסיה. כל מדינה רציונלית היתה רוצה יחסים איתנים עם טורקיה שכזאת.

חבל שמה שמדריך עדיין את ישראל הם שיקולי יוקרה וכבוד אשר מוגדרים כנכס אסטרטגי. סימני ההפשרה בין טורקיה לישראל חשובים ומשמחים, אבל לא יהיה בהם די אם ישראל לא תיחלץ מן השוחה שבה היא תקועה, תתנצל על הריגת האזרחים הטורקים ותגיע להסכם על פיצויים. מי שהסכים להחזיר אלף מחבלים לחמאס כדי להציל חייל, יכול גם להתנצל כדי לשמור על אינטרסים לאומיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו