בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלחץ לבני, דיכטר גנז את הצעת "חוק הלאום"

יו"ר קדימה כפתה משמעת סיעתית נגד החוק, וחבר הכנסת נאלץ להציע נוסח "מרוכך". ההצעה החדשה כבר סופגת גם היא ביקורת חריפה

36תגובות

ח"כ אבי דיכטר גנז היום (שני) את הצעת החוק השנויה במחלוקת, המכפיפה את זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל ללאום היהודי שלה. הצעת החוק הגנוזה קובעת גם כי אף שהשפה הערבית לא תוגדר יותר כשפה רשמית בישראל, יוקנה לה "מעמד מיוחד" וכי המשפט העברי ישמש השראה לחקיקה חדשה. על פי ההצעה, המדינה תפעל להתיישבות יהודית בתחומיה ולא תתחייב לבנות עבור לאומים אחרים. במקום ההצעה שנגנזה, דיכטר הציג הצעה אלטרנטיבית, מרוככת יותר, שזכתה מיד לביקורת חריפה גם היא.

סיעת קדימה, שרוב חברי הכנסת שלה היו חתומים על ההצעה כיוזמים, אילצה את דיכטר לסגת מתכניתו לקדם את הצעת החוק המקורית, לאחר שקבעה כי היא מתנגדת להצעה במתכונת שהוצגה לה, והטילה משמעת סיעתית נגד החוק (הכוונה כמובן לחוק המקורי. החוק החדש עדיין לא הונח בכלל על שולחן הכנסת). כל חברי הכנסת של המפלגה שהשתתפו בדיון תמכו בהצעה לדחות את החוק, מלבד ח"כ מרינה סולודקין שנמנעה. חברי הכנסת דיכטר, זאב ביילסקי ושאול מופז לא השתתפו בהצבעה.

את המהלך להפלתו של החוק יזמה יו"ר הסיעה, ח"כ ציפי לבני. בחודשים האחרונים לבני ספגה ביקורת נוקבת על כך שהיא מאפשרת למרבית חברי מפלגתה לקדם הצעת חוק פרטית שתכליתה לחולל שינוי מהותי בהגדרת היסוד של מדינת ישראל. היום היא "הפגינה שריר" והפעילה את כל כובד משקלה כדי לסכל את החוק. סיכוייה של ההצעה, לו היתה עולה להצבעה במליאה, היו גבוהים: שליש מחברי הכנסת, בהם מרבית חברי קדימה וח"כ ממפלגת העבודה, חתמו על הנוסח המקורי של דיכטר.

לבני הודיעה כבר לפני שבועות אחדים באופן פומבי כי היא עצמה מסתייגת מן החוק. היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, קרא בצעד נדיר לקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי נרחב בהצעה, בשל ההשלכות הנרחבות שיהיו לה על מעמדה החוקתי של ישראל. בהרצאה שנשא לפני שבועות אחדים אמר ינון, "אני סבור שלא ניתן להפריז בחשיבותה של הצעה זו, בשל השלכותיה ומשמעויותיה על המשפט החוקתי הישראלי ועל האיזונים העדינים הנערכים במסגרתו". לדבריו, "לא עוד איזון אופקי בין שני חלקי הנוסחה, אלא יצירת איזון אנכי ביניהם, כך שלאחר קבלת ההצעה, בראש המדרג החוקתי יוצב העיקרון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ורק תחתיו יוצב עיקרון המדינה הדמוקרטית".

דיכטר, כאמור, לא אמר נואש. הוא שמע את הביקורת הנוקבת על החוק והעריך שלא יוכל להביאו להצבעה במתכונת הקיימת. היום הוא הציג את הנוסח החדש, מרוכך יחסית, שאותו הוא מתכוון לקדם תחת החוק המקורי. המהלך צפוי לדחות לפחות בחודשיים את ההצבעה עליו.

אלא שגם הנוסח החדש יוצר הכפפה בין היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי, לאופייה הדמוקרטי. במקום נוסח ברור, הוא הכפיף ללאום היהודי סעיף עמום המעגן, לכאורה, את מגילת העצמאות בחוק היסוד - אך עושה זאת בכפוף להגדרתה המפורשת של ישראל כמדינת הלאום היהודי. הסעיף החדש, העומד בבסיס החוק, קובע כי "חוק זה מטרתו להגן מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל". השינויים המשמעותיים בחוק הם ההחלטה לא להגדיר את השפה העברית כשפה רשמית בישראל, אלא רק כ"שפת המדינה", ובכך לרכך את הסעיף הקובע כי לשפה הערבית "מעמד מיוחד" בישראל.

הנוסח החדש לא כולל את הסעיף הקובע כי המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק, אבל הוא מוסיף וקובע שבתי המשפט יתבקשו לפסוק בשאלות שאין להן תשובה בחקיקה הקיימת, "לאור עקרונות הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", בדומה לחקיקה הקיימת כיום בנושא.

בכיר לשעבר במשרד המשפטים שעיין בהצעה היום אמר ל"הארץ": "אני ממש לא מבין את השינויים שהוכנסו לנוסח החדש של החוק. דיכטר השאיר את הסעיפים השנויים במחלוקת, הנוגעים לשינוי האיזון בדמותה של מדינת ישראל והכפפה של המשטר הדמוקרטי ללאום היהודי ושינה את הנוסח שהציע בגרסה הקודמת בנוסח שאפילו מבחינה תחבירית אי אפשר להבין אותו. מצד שני, הוא עשה תיקונון קטן בנושא השפה העברית והשמיט את הסעיף הנוגע לחקיקה ברוח יהודית. יש כאן מיש-מש של רעיונות שייתכן שהוא אף חמור יותר מן הנוסח המקורי".

גם בארגון "יוזמות קרן אברהם", אשר הציג לדיכטר בתקופה האחרונה את הסתייגויותיו מהצעת החוק המקורית, מתחו היום ביקורת על הנוסח החדש. "הצעת חוק היסוד הנוכחית, הגם שהיא פחות גרועה מקודמתה, מפרה גם היא את האיזון העדין בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי בהגדרת המדינה ונותנת עדיפות ברורה למרכיב היהודי", אמרו בארגון. "אין לחוקק חוק יסוד המעגן את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, בלי לעגן באותו חוק היסוד את זכויותיהם של האזרחים הערבים כמיעוט לאומי ואת מחויבות המדינה כלפיהם". מנהלי הארגון, אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה, הוסיפו כי בהצעת החוק המקורית נותרו מרבית הפגמים הנוספים, ובהם עקיפת בג"ץ קעדאן, וביטול המעמד הזהה של השפות העברית והערבית.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו