בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחירת שופטי העליון

הכתם נשאר על הקיר

9תגובות

כבר לפני כ-20 שנה התייחסה פרופ' פנינה להב לשניות המאפיינת את ישראל זה שנים רבות: בין הגנה על זכויות בישראל ובין שלילתן בשטחים. במאמרה ציינה להב שהשאלה הנוקבת באמת אינה הכתם שהיא מטילה זו, אלא אם וכמה זמן יכולה שניות כזו להתקיים: האם לא יתפשט הכתם ויכסה את היריעה כולה.

ריבוי יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות שנמצאות על שולחן הכנסת והממשלה מעיד על כך שהכתם אכן הולך ומתפשט. הגל הנוכחי הוא חלק מנחשול גדול יותר שמאפיין את הכנסת הזאת. למעשה הוא מאפיין אותה עד כדי כך שכשבקיץ היו שביקרו את הכנסת על שאינה שבה מפגרתה לרגל המחאה החברתית, סברתי בצער שכל יום שבו הכנסת הזאת נמצאת בפגרה הוא יום של ברכה לדמוקרטיה וזכויות האדם.

אך עם שובה מהפגרה, עסוקה הכנסת שוב בחקיקה אנטי-דמוקרטית. השבוע שני המוקדים להתקפה הם (שוב) ארגוני זכויות האדם ובית המשפט העליון. ההצעות שמבקשות לגדוע את המימון שמקבלים הארגונים מ"ישויות מדינות זרות" באמצעות הגבלות על סכום התרומה ומיסוי שלו בגובה 45% מבקשות להשתיק ארגונים אלו. ההחרגה בחוק שלפיה מיסוי זה לא יחול על ארגונים המקבלים תמיכה ממשלתית בישראל באה לייחד את ארגוני זכויות האדם. חלק מארגונים אלו, על מנת להבטיח אי-תלות מהמדינה שהם אמורים לבקר, נמנעים כלל מלבקש מהמדינה תמיכה (מנגד, מקבלים חלק מארגונים אלו, בשקיפות מלאה שנדרשת על פי חוק, תמיכה ממדינות זרות שתומכות בפעילות למען זכויות אדם ברחבי העולם).

סלמן אמיל

ניסיון זה הוא חלק מהתקפה שנמשכת זמן מה על ארגוני זכויות אדם, ואי אפשר להבינה אלא כניסיון "להרוג את השליח": מדובר בניסיון, שלמרבה הצער מצליח לעתים קרובות, להסיט את הדיון מן הביקורת ומן הפרות זכויות האדם, לדיון בשליח, כלומר בארגונים. כל זאת מתוך מטרה לייצר דה-לגיטימציה של הארגונים והכחשה של פגיעה בזכויות אדם, וכך לאפשר המשך הפרות זכויות ומניעה של דיון ציבורי בהן. מבחינה זו ההתקפה על הארגונים, אם בצורת היוזמות לוועדת חקירה פרלמנטרית ואם ביוזמות החקיקה, נועדה לאפשר המשך פגיעה בזכויות אדם (בין שמדובר בזכויות הרווחה שנפגעות על ידי המדיניות הניאו-ליברלית, זכויות האדם של תושבי השטחים הכבושים ועוד), תוך השתקה של הקולות המדווחים, מוחים, ופועלים נגד פגיעה זו. מבחינה זו הצעות אלו הן עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה בישראל.

הצד השני של המטבע הוא ההתקפה על בית המשפט העליון. המהלך הגס של שינוי אד הוק של החוק בכל הנוגע למינוי נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים נעשה משיקולים ציניים הנוגעים לרצון לקדם מועמד שנחשב בעיני השלטון כטוב לו. באופן דומה, היוזמה שעל פיה תידרש ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת לאשר מינוי של שופטים לבית המשפט העליון מבקשת להעביר את השליטה על מינוי שופטים מוועדה שבה הפוליטיקאים הם מיעוט, אל הקואליציה, וזאת ללא הערובות החוקתיות שקיימות במדינות אחרות. גם אם כיום ישנן השפעות פוליטיות על מינויים, הרי שההצעה נועדה להבטיח שרק שופטים שיעברו את המסננת האידיאולוגית של השלטון יוכלו להתמנות. זהו מהלך שבא להשלים את ההתקפה על ארגוני זכויות האדם, באמצעות ריקון בית המשפט העליון משופטים עצמאיים המחויבים לזכויות אדם.

לא ברור אם ההצעות, שחלקן עברו בקריאות ראשוניות השבוע, יתגבשו לכדי חוק שיעבור בכנסת את שלוש הקריאות. גם אם כן, ייתכן שחלקן יעברו בגרסה "מרוככת", ואף ייתכן שאם יחוקקו בג"ץ יפסול אותן כבלתי-חוקתיות עקב חוקי היסוד ואולי אף עקב עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. "אם כך ואם כך", במילותיו של דוד אבידן, "הכתם נשאר על הקיר".

הכותב מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו