בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוקים השנויים במחלוקת: מורה נבוכים

חוק גרוניס, סולברג ולשון הרע. בין שימוע לשופטים להגבלת התרומות לארגוני זכויות אדם - כל הפרטים והעדכונים על החקיקה של הימין

17תגובות

חוק ביטול אופק הכהונה לנשיא בית המשפט העליון – "חוק גרוניס"

יוזם החוק: ח"כ יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי)

תוכן החוק: החוק מבטל את חובת הכהונה של 3 שנים לפחות לנשיא בית המשפט העליון. כידוע, נשיאי העליון מתמנים על פי שיטת ה"סניוריטי" (קרי, השופט הוותיק ביותר מבין שופטי העליון מתמנה למשרה), ופורשים לגמלאות בגיל 70 (כמו יתר שופטי העליון). על פי החוק כיום, נשיא ביהמ"ש העליון חייב לכהן לפחות 3 שנים, ואם ידוע כי יגיע לגיל 70 לפני תום כהונתו, הוא אינו מתמנה, אלא השופט הוותיק אחריו. במקרה שלכמה שופטים המועמדים לנשיאות וותק זהה- המבוגר מביניהם יתמנה.

זה בדיוק המצב השורר כיום: הנשיאה דורית ביניש תפרוש בפברואר 2012, והשופט הוותיק ביותר אחריה הוא אלעזר ריבלין. עם זאת, הוא צפוי לחגוג 70 ולפרוש בחודש מאי 2012, הרבה לפני זמן הכהונה המינימלי של 3 שנים. השופטים הוותיקים אחריו הם מרים נאור ואשר גרוניס, ושניהם בעלי וותק זהה. כאמור, "שובר השיוויון" הוא גיל השופטים, וגרוניס מבוגר מנאור. אך כאן שוב נכנס החוק הקיים: גרוניס יחגוג 70 ויפרוש לפני תום כהונה של 3 שנים, ונאור אמורה להתמנות במקומו.

החוק החדש משנה את הדברים. הוא קובע כי אין צורך שנשיא ביהמ"ש יכהן לפחות 3 שנים, והוא סולל את דרכו של גרוניס לעליון (ושל ריבלין לפניו, לכהונה של 3 חודשים כנשיא). השופט גרוניס אהוד בקרב גורמי הימין, שכן הוא נחשב לשופט שמרן המתנגד לאקטיביזם שיפוטי.

טיעונים בעד: התומכים בחוק טוענים כי אין סיבה שנשיא ביהמ"ש לא יוכל לכהן פחות מ-3 שנים, וכי המצב השורר כיום עושה עוול לגרוניס.

טוענים נגד: המתנגדים טוענים כי החוק נתפר למידותיו של גרוניס, כדי לאפשר לו לזכות בכהונה הרמה על פני המועמדים האחרים.

שלב בחקיקה: החוק עבר ב-14.11 בקריאה ראשונה. ב-28.11 אישרה ועדת החוקה של החוק לקריאה שנייה ושלישית

עוד בנושא:

פרופיל: אשר גרוניס

על הפסיקה השמרנית של גרוניס

אנשי רוח ומשפטנים לגרוניס: סרב למינוי לנשיאות העליון

---------------------------------------------------------------------------

חוק השימוע לשופטי בית המשפט העליון

יוזמי החוק: ח"כ זאב אלקין (ליכוד) וח"כ יריב לוין (ליכוד)

תוכן החוק: החוק יחייב מועמדים לשיפוט ולנשיאות בבית המשפט העליון לעבור שימוע פומבי בפני חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אם הוועדה תפסול את מועמדותו של השופט המיועד, הוא לא יוכל לכהן כשופט ונשיא בבית המשפט העליון. למעשה, החוק יעניק לדרג הפוליטי, חברי הכנסת, זכות וטו על מינוי שופטים לעליון ועל מינוי נשיא בית המשפט העליון. זאת בניגוד למצב כיום, בו המועמדים עוברים שימוע (שאינו מתפרסם ברבים) בפני הוועדה לבחירת שופטים, בה חברים רק 2 חברי כנסת ונדרשים לפחות 3 חברי ועדה כדי להטיל וטו על מינוי.

לאחר שהיועמ"ש התנגד להצעת החוק וקבע שהיא מעוררת קשיים משפטיים וספק אם תעמוד במבחן בג"ץ, החליט נתניהו שלא לתמוך בו. הוא התקשר ליוזמי החוק ודרש מהם לגנוז אותו. בעקבות כך החלו אלקין, לוין והשר גלעד ארדן לגבש יוזמה חלופית, שתחייב עריכת שימוע פומבי למועמדים למשרות בבית המשפט העליון בפני הוועדה למינוי שופטים.

טיעונים בעד: התומכים בחוק טוענים כי כך תהיה שקיפות רבה יותר על המועמדים לשיפוט בביהמ"ש העליון, וכי הדבר נהוג במדינות רבות במערב. עוד הם טוענים שהחוק ימנע דילים במחשכים בקרב חברי הוועדה למינוי שופטים, המקיימת את דיוניה הרחק מעין הציבור.

טיעונים נגד: המתנגדים לחוק טוענים כי הוא יפר את האיזונים בין הרשויות השונות, ויכפיף את הרשות השופטת לרשות המחוקקת. ועדת החוקה של הכנסת נשלטת כיום על ידי רוב ימני-שמרני שיש לו ביקורת נוקבת על שופטי העליון, והמתנגדים טוענים שחברי הכנסת ימנעו מינוי של שופטים עם השקפת עולם שונה. ח"כ לוין אף לא הסתיר את תקוותו כי החוק יביא לשינוי האג'נדה השמאלנית השלטת כיום בעליון, לטענתו.

שלב בחקיקה: החוק היה אמור להעלות להצבעה בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון ה-13.11, אך נתניהו החליט לדחות את ההצבעה בשבוע.

עוד בנושא:

ביניש: פוליטיקאים מנהלים מסע הסתה נגד שופטי העליון

וינשטיין: מי שינסה לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון, ימצא בי אויב מר ועיקש

השרים ברק וסער נגד היוזמה לערוך שימוע לשופטים: "הצעה מסוכנת"

פתאל מיכל

חוקי "נאמנות-אזרחות": רשימה חלקית

דמוקרטיה תחת מתקפה: סיקור מיוחד

עשו לנו לייק וקבלו את הכל העדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

-----------------------------------------------------------------------

החוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים- "חוק סולברג"

יוזמי החוק: ח"כ זאב אלקין (ליכוד) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)

תוכן החוק: החוק קובע כי יש לשנות את הרכב נציגות לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, ולחייב שבוועדה יהיה נציג אחד מן הקואליציה בלשכה, ונציג שני מהאופוזיציה. באופן זה, יגדל כוחו של שר המשפטים יעקב נאמן בוועדה על פני כוחה של נשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש. כך יוכל נאמן להעביר בוועדה את מינויו של השופט נועם סולברג, הידוע בפסיקותיו השמרניות. החוק גובש משום שכיום עו"ד יורי גיא-רון, יו"ר הלשכה לשעבר המזוהה עם נשיאת העליון דורית ביניש, הוא זה ששולט במועצה הארצית של הלשכה, שהיא הגוף שממנה את הנציגים לוועדה.

לאחר שהתברר שהחוק סותר את חוק יסוד: השפיטה, הוחלט לשנות אותו: במקום לחייב את לשכת עוה"ד לבחור נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה, שני נציגי הלשכה ייבחרו ברוב של שני שלישים מחברי הלשכה. הנוסח החדש מבטיח – הלכה למעשה, שלא יוכלו להיבחר נציגים לוועדה אלא באמצעות דילים בין הקואליציה לאופוזיציה שיבטיחו מינוי משני המגזרים. בכך, מעריכים בקואליציה שניתן יהיה להתגבר על המכשול העיקרי בחקיקה. היועצת המשפטית לוועדת החוקה, עורכת הדין סיגל קוגוט, טוענת שמדובר במהלך כשר.

טיעונים בעד: התומכים בחוק טוענים כי החוק יאזן את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ויאפשר ללשכת עוה"ד לממש את הרוב שלה בוועדה

טיעונים נגד: המתנגדים לחוק טוענים, שכמו ב"חוק גרוניס", גם כאן מדובר בחוק פרסונאלי שנועד לסלול את דרכו של סולברג לעליון, כדי שבעתיד יפסוק לטובת הימין.

מצב חקיקה: החוק עבר בקריאה טרומית, עבר את ועדת החוקה (עם הרבה  צעקות וגידופים), עבר בקריאה ראשונה ב-21.11, וחזר לדיון בוועדת החוקה. הקואליציה מתכוונת לחוקק אותו בהליך מהיר כדי שאכן יאפשר להשפיע על בחירת שופטי העליון. ב-22.11 נבחרו שני נציגי לשכת עוה"ד לוועדה לבחירת שופטים, המזוהים עם ביניש. כעת, תומכי החוק ינסו לכפות על לשכת עוה"ד בחירות מחודשות לוועדה, לאחר שהחוק יעבור.

עוד  בנושא:

סולברג אחראי לשורה של פסקי דין שעוררו מחלוקת ציבורית

"נאמן רוצה את סולברג והמטרה מקדשת אמצעים"-ראיון עם נציגת לשכת עוה"ד בוועדה

--------------------------------------------------------------------------

החוק להגבלת מימון לעמותות השמאל וזכויות האדם

יוזמי החוק: ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) וח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו)

תוכן החוק: למעשה, מדובר בשני חוקים שאוחדו לחוק אחד. החוק הראשון, שיזם אקוניס, קובע כי עמותות פוליטיות בישראל לא יוכלו לקבל תרומות שגובהן עולה על 20 אלף שקלים מממשלות זרות ומגופים בינלאומיים, כדוגמת האו"ם והאיחוד האירופי. הצעה זו לוקה בבעיות משפטיות, שכן לא קיימת הגדרה חוקית למונח "עמותה פוליטית".

החוק השני, שיזמה קירשנבאום, קובע שעמותה שלא זוכה לתמיכה מממשלת ישראל, תהיה מחויבת במס בהיקף של 45% על כל הכנסה שמקורה בממשלה זרה. לדברי יוזמי החוק, הם הגישו אותו נוכח "פעילותם המתסיסה של ארגונים רבים הפועלים תחת מסווה של ארגוני זכויות אדם ומבקשים להשפיע על השיח הפוליטי, אופייה ומדיניותה של מדינת ישראל".

טיעונים בעד: התומכים בחוק טוענים כי אין לאפשר לממשלות וגופים זרים להתערב בשיח הפוליטי בישראל. כן הם טוענים כי עמותות שמאל וזכויות אדם רבות פועלות נגד ישראל, גם במישור הבינלאומי.

טיעונים נגד: המתנגדים לחוק טוענים כי הממשלה מנסה להצר את צעדיהם של ארגונים לגיטימיים, המגנים על זכויות אדם בישראל ובשטחים. בנוסף, הם טוענים כי החוק יחול הלכה למעשה רק על עמותות שמאל. זאת, כיוון שממשלות זרות תומכות בארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם, ולעולם לא יתמכו בארגוני ימין המעודדים בנייה בהתנחלויות.

מצב חקיקה: החוק עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון ה -13.11. נתניהו החליט להקפיא את החוקים והערכה היא שהחוקים לא יעלו להצבעה בקריאה ראשונה בקרוב.

עוד בנושא:

בעקבות הצעת החוק: ארגוני זכויות אדם נערכים לחסימת התרומות מחו"ל

ביקורת באופוזיציה על החוק

ארה"ב ואירופה לוחצות על לשכת רה"מ: לא להגביל תרומות לארגוני השמאל

השגריר הבריטי נזף באקוניס: אל תגבילו תרומות לארגונים

--------------------------------------------------------------------------------------

החוק להגדלת הפיצוי על לשון הרע

אפלבאום תומר

יוזמי החוק: ח"כ יריב לוין (הליכוד) וח"כ מאיר שטרית (קדימה)

תוכן החוק: מדובר בשני חוקים שאוחדו, שנועדו להגדיל משמעותית את סכום הפיצויים לאדם שנפגע מפרסום כוזב נגדו בכלי התקשורת. על פי הצעתו של לוין, הפיצוי יהיה עד 300 אלף שקלים, והוא עשוי להאמיר ל-1.5 מיליון שקלים אם יוכח שכלי התקשורת לא פרסם במלואה את תגובתו של נשוא הכתבה. ע"פ הצעתו של שטרית, סכום הפיצויים יהיה עד חצי מיליון שקלים, ללא צורך בהוכחת נזק. כיום, החוק קובע תקרת פיצויים של 50 אלף שקלים לאדם שנפגע כתוצאה מפרסום לשון הרע, מבלי שיידרש להוכיח נזק.

טיעונים בעד: התומכים בחוק טוענים כי הוא ימנע מכלי התקשורת לפרסם השמצות ללא בדיקה מעמיקה של העובדות.

טיעונים נגד: המתנגדים לחוק טוענים כי הוא יצר את צעדי התקשורת החופשית, ולא יאפשר לה להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה".

מצב חקיקה: החוק עבר קריאה ראשונה בכנסת ב-21.11

עוד בנושא:

לעצור את סתימת פיות העיתונאים | גידי וייץ

עניבת החנק על התקשורת החופשית מתהדקת | משה נגבי
 

--------------------------------------------------------------------------------------

החוק להגבלת העתירות לבג"ץ

יוזמי החוק: ח"כ דני דנון ויריב לוין (ליכוד)

תוכן החוק: ההצעה מבקשת למנוע את שטף העתירות הציבוריות שהוגשו בשנים האחרונות לבית המשפט העליון, במקרים רבים על ידי עותרים שאין להם קשר ישיר לנושא העתירה. החוק צפוי להגביל, במקרים מסוימים, עתירות של ארגוני זכויות אדם ועתירות של אזרחים פרטיים המתקוממים על עוולה שלטונית או מנהלית.

הצעת החוק מטילה מגבלות משמעותיות על יכולתם של הארגונים לעתור לבג"ץ: כך, למשל, ארגוני זכויות אדם לא יוכלו לעתור אם עיקר פעילותם אינה מבוצע בישראל ואם אינם רשומים בה. הם לא יוכלו להתערב במחלוקת "לא להם" אם עתירתם עוסקת באדם שנפגע באופן ישיר מהתנהלות הרשויות, אלא אם אותו אדם בחר לעתור אף הוא לבג"ץ. הפרמטר השלישי קובע כי עתירות ציבוריות יוגשו רק על נושאים בעלי חשיבות חוקתית מהותית בסדרי השלטון, או שפגיעתם בציבור ובאופיו הינה מוחשית ומהותית. "קביעת פרמטר זה נובעת מהחשש מהצפת בתי המשפט בעתירות טורדניות שאין בהן ממש, או בהתערבות לא סבירה בפעולות שלטוניות של הרשות המבצעת והמחוקקת".

בנוסף, עותר ציבורי, שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור המקבלת תרומה מישות מדינית זרה, יהיה חייב להגיש לבית המשפט דיווח על גורמי המימון הזרים התומכים בפעילותו. "כאשר מידע זה יעמוד לרשות שופטי בג"ץ, הם יוכלו לוודא כי לא יוכנסו לשערי בית המשפט העליון מניעים זרים של גופים אינטרסנטיים או עוינים, במסווה של עתירה בשם הציבור", הסבירו יוזמי החוק את הצעתם.

טיעונים בעד: התומכים בחוק טוענים כי בג"ץ אינו עומד בעומס העתירות שמוגשות אליו, שהן לעיתים רבות "עתירות טורדניות שאין בהם ממש", כפי שניסחו יוזמי החוק.

טיעונים נגד: המתנגדים לחוק טוענים כי הוא נועד להשתיק קולות ולהצר את צעדיהם של ארגוני השמאל וזכויות האדם, שעותרים לעיתים קרובות לבג"ץ גם בעניינים שלא נוגעים אליהם ישירות.

שלב בחקיקה: לאחר שרה"מ נתניהו הודיע כי יתנגד לה, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד לה פה אחד

עוד בנושא:

דן מרידור: לא אשאר בממשלה שפוגעת בביהמ"ש העליון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו