בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם איבד אונסק"ו את חוש ההומור? ראיון עם המנכ"לית

אחרי צירוף הפלסטינים והקפאת התשלום לארגון מצד ארה"ב וישראל, אומרת המנכ"לית בוקובה כי לא היו לה יומרות להפוך "לבלפור של הפלסטינים"

43תגובות

בבאזל ייסד הרצל את מדינת היהודים? באונסק"ו, פאריס, טוענים אחדים, נוסדה מדינת הפלסטינים. בין אם מדובר ברחשי לב או בחלום בלהות, מה שברור הוא ש-31 באוקטובר 2011 ייזכר כאחד הימים ההיסטוריים והחשובים ביותר בתולדות פלסטין.

זהו היום שבו היא הפכה לחברה מלאה, 195 במספר, של אונסק"ו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם - שנחשב למסגרת החשובה ביותר של הקהילה האינטלקטואלית הבינלאומית; זהו גם היום שבו הודיעה ארה"ב (וישראל בעקבותיה) כי היא משעה בתגובה את דמי החבר שלה לאונסק"ו - שהם כמעט רבע מהתקציב שלו; וזהו היום שבו הארגון נקלע, עקב כך, לאחד המשברים החמורים ביותר שידע מעולם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

בעין הסערה ניצבת אירינה בוקובה, מנכ"לית אונסק"ו, שרת החוץ לשעבר של בולגריה, דיפלומטית מקצועית ומומחית לבקרת נשק. בוקובה, בת 59, נבחרה לתפקידה ב-2009 והיתה לאשה הראשונה ולנציגה הראשונה ממזרח אירופה, העומדת בראש הארגון. היא גברה על שר התרבות המצרי, פרוק חוסני, מקורבו של הנשיא מובארק, שנחשב למועמד מוביל. מועמדות חוסני, שהואשם במהלך הקמפיין באנטישמיות, גרמה לסערת רוחות גם בישראל. הוא הפסיד לבוקובה רק לאחר קרב בינלאומי ארוך ומותח, שבעטיו התקיימו 5 סבבי הצבעה.

ואולם אם הוכיחה בוקובה שהיא קורצה מחומרים היכולים למלחמות התשה ולתהליכים מורטי עצבים, הארגון שבראשו היא עומדת נכשל כישלון חרוץ במבחן פעוט, ובעיקר ביזארי: לפני כשבוע זומן שגריר ישראל באונסק"ו, נמרוד ברקן, אל ראש אגף מזרח תיכון בארגון, אריק פלט, שהעביר לו איגרת מחאה רשמית. הסיבה: קריקטורה של ערן וולקובסקי, שפורסמה ב"הארץ" ב-4 בנובמבר. נראים בה ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק מתדרכים טייסים לקראת תקיפה באיראן. "בדרך חזרה אתם מפציצים את סניף אונסק"ו ברמאללה", אומר נתניהו לטייסים. "יש לראות בקריקטורות מסוג זה הסתה המסכנת את חיי אנשינו", התלונן פלט באוזני השגריר הנדהם.

איך עלה בדעתכם לבקש מממשלה הפועלת במשטר דמוקרטי להתערב בעבודת עיתון עצמאי? האם לא הפכתם בעצמכם לבדיחה?

"השגריר ברקן לא זומן כדי להביא להתערבות ממשלתית נגד העיתון. אבל ייתכן שאתה צודק וקצת איבדנו כאן את חוש ההומור שלנו. זה נובע מהתקופה הקשה שאנו עוברים, מהצרות שנקלענו אליהן בארגון, ושגרמו לכך שעצם הצגת האפשרות של הפצצת משרדי אונסק"ו ברמאללה עוררה אצלנו דאגה. בכל מקרה, אתם יכולים להיות בטוחים שאנו מתייחסים לחופש הביטוי במלוא הרצינות. הוכחנו זאת גם במעשים: השנה, למשל, חגגנו את יום חופש הביטוי הבינלאומי. ארגנו ועידה חשובה ביותר בוושינגטון, ואנו גם תומכים באופן פעיל בעיתונאים איראנים שהושלכו לכלא לאחר שהביעו ביקורת על ממשלתם".

האם לא טעיתם כשלא מנעתם את העימות עם ארה"ב, גם אם במהות אתם משוכנעים בצדקתכם?

"כמובן שהמצב עכשיו סבוך פוליטית, והקשיים הקשורים בניהולו הפיננסי של הארגון רבים. בכוונתנו להשקיע מאמצים מיוחדים כדי לשכנע את דעת הקהל והממסד בארה"ב שהמשכה של הפעילות האמריקאית הנמרצת באונסק"ו הוא אינטרס אסטרטגי של ארה"ב. אנו חולקים ערכים משותפים ויש לנו יעדים משותפים.

כך למשל המאבק למען חופש הביטוי בעולם. כך גם תוכניתנו המשותפת ללימוד קרוא וכתוב באפגניסטאן ובעיראק, ועוד תוכניות רבות שנועדו להבטיח את תפקודם של המשטרים הדמוקרטיים והחברות האזרחיות שם. העובדה שארה"ב לא פרשה מאונסק"ו (כפי שעשתה בעבר ב-1984, א"פ) מוכיחה שהיא עצמה רואה בפעילות הארגון אינטרס לאומי חשוב".

איך יוצאים מהמשבר? האם תיאלצו לבטל פרויקטים ולפטר עובדים? והאם אתם מנסים לגייס מקורות מימון חלופיים?

אי-פי

"מדובר בהחלט באיום ממשי. ארה"ב החליטה להפסיק לשלם את דמי החבר שלה לארגון באופן מיידי. חסרים לנו לפיכך 65 מיליון דולר, שהם 22% מהתקציב הכולל שלנו. נאלצנו לצמצם את פעילותנו עד לסוף השנה הנוכחית. אני מקווה שארה"ב תשקול מחדש את החלטתה בהקדם, אבל אני מאמינה שבכל מקרה נצליח להתגבר על הקשיים: ראשית, אנו נמצאים בעיצומן של רפורמות, בתהליך של הידוק חגורה וצמצום הוצאות הניהול. נמשיך בכך ביתר שאת. החלטנו גם להקים קרן חירום שנועדה לגייס תרומות חדשות. כמו כן, נפגשתי עם הגברת הראשונה של קטאר, שייחה מוזה, (המכהנת כשליחה מיוחדת של אונסק"ו לענייני חינוך, א"פ), והיא הבטיחה לסייע לנו ביישום תוכניות החינוך שלנו, ותוכניות הפיתוח של מדינות חלשות, בעיקר באפריקה, באופן שלא נסבול מאובדן הכספים האמריקאיים. נצטרך לדבר גם עם יצרניות הנפט הערביות האחרות. חלקן תומכות בפעילותנו במישורים אחרים ואני מקווה שהן ירחיבו את תמיכתן בנו. כמו כן חתמתי על הסכם עם מאלזיה, שהפכה לראשונה למדינה-תורמת לאונסק"ו. היא תתרום 5 מיליון דולרים לתוכניות שלנו. אני מקווה שגם חברות האיחוד האירופי יגדילו את תרומתן כדי שנתגבר על החור שנפער בתקציבנו ונמשיך למלא את משימותינו החשובות ביותר".

מה דעתך על הצעדים שהחליטה ישראל לנקוט בתגובה לצירוף הפלסטינים לארגון, בהם הקפאת כספי המסים לרשות ושלילת תעודות האח"מ של כמה ממנהיגיה?

"עמדת האו"ם תמיד היתה להעדיף את דרך הדיאלוג. אנו מתנגדים עקרונית לצעדי ענישה נגד קהילות או עמים".

אלא שבעצמך צוטטת כאומרת שאונסק"ו ייאלץ להקפיא את תוכניתו להנצחת השואה בבתי ספר בעולם. נקמה על נקמה?

"מעולם לא אמרתי דבר כזה. בדיוק להפך. אמרתי שחינוך השואה ימשיך להיות אחד הנושאים החשובים ביותר של הארגון, ושיש לנתק נושא זה מכל שיקול פוליטי. במשך זמן רב ביקשתי מישראל לשלוח אלינו מומחה כדי לסייע לנו ביישום תוכנית לימוד השואה, וזה אמנם הגיע אלינו לאחרונה. אונסק"ו גם ימשיך לציין את יום השואה השנתי ב-27 בינואר. זאת, לא כדי למצוא חן בעיני ישראל, אלא בשל הערך החשוב שברצוננו להעביר לדורות הבאים".

הפלסטינים מתכוונים להשתמש בחברותם באונסק"ו כקרש קפיצה למוסדות בינלאומיים נוספים בדרך למימוש מטרתם האולטימטיבית - הכרה בינלאומית בריבונותם. האם תשמחי להיכנס לספרי ההיסטוריה כסוג של "בלפור של הפלסטינים"?

"אני צנועה יותר ואין מאחוריי יומרות של גדלות היסטורית. בכל מקרה, ההחלטה לצרף את הפלסטינים לא היתה שלי אלא של המדינות החברות בארגון. הן המניעות כאן את התהליכים הבין-ממשלתיים, והן אלה שמקבלות את ההחלטות. האחריות שלי מתבטאת בניהול הארגון ובשמירה על האוניברסליות ועל הערכים החשובים שלו".

אלא שבין מבקרייך יש הטוענים ש"חתמת על עסקה עם השטן", או לכל הפחות שלא עשית דבר כדי למנוע את המהלך, וזאת ממניעים צרים הקשורים בשאיפתך להבטיח לעצמך קדנציה שנייה בארגון.

"מדובר בספקולציות. שגרירי המדינות החברות בארגון יודעים היטב כמה מאמצים השקעתי כדי למצוא פתרון למצב הסבוך. יצאתי לוושינגטון לפגישות עם נציגי הממשל והקונגרס, ונועדתי גם עם נציגי הארגונים היהודיים - איפא"ק, הליגה נגד השמצה, הקונגרס היהודי האמריקאי ובני ברית. לנציגי מדינות ערב בארגון אמרתי מפורשות כי אני מבינה את החשיבות שהם מייחסים לצירוף הפלסטינים לאונסק"ו, אבל שחובתי היא לדאוג לעתיד הארגון ולמה שיקרה לו עקב צירוף זה. על פי תפישתי, אונסק"ו חשוב למדינות ערב אבל הוא גם חשוב לישראל ולארה"ב. הארגון מספק פלטפורמה חיונית לדיאלוג ולהידברות. לא מקרי הוא שארה"ב שבה לאונסק"ו דווקא לאחר אירועי 11/9. היא עשתה זאת בדיוק כדי לנצל את הפלטפורמה שלנו לקיום סוג חדש של יחסים בין-מדינתיים".

האם הייתם מקבלים לארגון גם טריטוריות שנויות במחלוקת כמו קוסובו, דרום אוסטיה או אבחזיה, לו אלו נקטו יוזמה כמו זו של הפלסטינים?

"מדובר בהחלטות פוליטיות המתקבלות בהתאם לעמדות השונות של המדינות. את השאלה יש לכן להפנות אליהן".

אבל יש לך בכל זאת השפעה. את יכולה לפחות לנסות למנוע קבלת החלטה כזו או אחרת

"יש לי כמובן תחומי אחריות ואני פועלת בהתאם כשיש בכך צורך. כך למשל, כשהחלטתי בשנה שעברה להעביר את ציון ‘יום הפילוסופיה הבינלאומי' מטהראן לפאריס. אני גם יכולה להפעיל לחץ על המדינות כדי שתתקבל החלטה פה אחד. כך עשיתי לאחרונה בעניין החלטה שהתקבלה על ‘שימור המורשת התרבותית של העיר העתיקה בירושלים'. במקרים כאלה אני יכולה כמובן לטעון שאתקשה ליישם את ההחלטה, אם זו לא תתקבל פה אחד. אבל בשום מקרה איני יכולה למנוע החלטה של המדינות החברות".

איך יש להבין את העובדה שמדינות שלא תמכו במהלך הפלסטיני במועצת הביטחון, צרפת בראשן, תמכו בו באונסק"ו. האם יש כאן הפרדה בין תרבות לפוליטיקה?

"כל הצבעה כאן היא פוליטית"

בהקשר הזה, יש בישראל החוששים שהפלסטינים יבקשו להכריז על אתרים היסטוריים, כמו למשל קבר רחל ומערת המכפלה, כאתרי מורשת פלסטיניים. האם אנו צפויים לחזרה על "תרחיש גולדסטון", הפעם במישור התרבות והשמירה על מורשת אבות?

"הפלסטינים כבר הגישו בקשה לחתום על אמנת המורשת העולמית ואני מקווה שכך הם אכן יעשו. אבל הנה שוב, כאן בדיוק עולה הטיעון המחייב את המשך הפעילות הישראלית בארגון: אם ישראל לא תהיה כאן ולא תהיה פעילה, השטח יישאר בידי אלה שישמיעו את טענות הנגד. חשוב גם שישראל תמשיך לשתף פעולה בפרויקטים השונים שלנו, שנועדו להביא לפיוס בינה לבין שכנותיה".

ואם כך, איך את מסבירה את העובדה שישראל לא נכללה בדו"ח המדע האחרון של הארגון? האם הלחץ הערבי עשה את שלו?

"לא, הרי לא כל המדינות החברות באונסק"ו הוזכרו בדו"ח. ועם זאת, אני מצרה על כך בגלל המעמד החשוב של ישראל והישגיה בתחום המדע, המחקר והפיתוח, שאותם אנו מעריכים מאוד. הזמנתי את שר המדע הישראלי, דניאל הרשקוביץ, לכאן והבטחתי לו שנציג את היכולות הישראליות בהזדמנות ראשונה. אנו מאוד גאים בכך שחוקרים ישראלים הפכו ליקירי הארגון. פרופ' עדה יונת, למשל, זכתה בתואר ‘אשת המדע של אונסק"ו', שנה לפני זכייתה בנובל. הפכנו לפרוזדור של פרס נובל וזה בהחלט מקור לגאווה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו