בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הליכוד: חוק סולברג - רימון עשן להסוואת בחירת נשיא העליון

גורם פוליטי מן הקואליציה המקורב לעליון: קיים חשש אמיתי בבית המשפט העליון שחמשת נציגי הימין בוועדה יוכלו לבחור בעצמם את השופטים הבאים

31תגובות

החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, המכונה "חוק סולברג", הוא "רימון עשן", שנועד להסוות את כוונת הממשלה וגורמי ימין קיצוני, לבחור את נשיא בית המשפט העליון הבא, ללא התחשבות בדעת שלושת שופטי העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים. כך טוענים גורמים פוליטיים, ובהם ח"כ רוני בר-און מקדימה, בכירים בליכוד, וגורמים משפטיים שחפצים בעילום שמם.

לטענת הגורמים הללו, החוק שיביא למינויו של יו"ר לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, כחבר קבוע בוועדה לבחירת שופטים, מכונה בטעות "חוק סולברג" מן הסיבה הבאה: לפי החוק הקיים, על מנת למנות שופטים לעליון, יש ממילא צורך ברוב של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים.

כלומר, אף קבוצת כוח בוועדה אינה יכולה לכפות מועמד משלה, מבלי להתחשב בקבוצות אחרות.

טס שפלן

מטרת החוק, שיזם ב-2008 ח"כ גדעון סער מהליכוד, היתה לחייב את הקבוצות השונות בוועדה: הפוליטיקאים, השופטים ועורכי הדין לעשות "דילים" - מועמד תמורת מועמד - ובכך לייצר פלורליזם בהרכב שופטי העליון.

המשמעות היא שהמועמד נעם סולברג, לצורך העניין, יכול להיבחר לעליון גם ללא השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. משום שאם שר המשפטים נאמן מעוניין בו, הוא ייאלץ להסכים למועמד מטעם נשיאת העליון דורית ביניש, וההיפך. לעומת זאת, על מנת לבחור את נשיא העליון הבא, מספיק רוב רגיל - חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה. בנוסף, על פי המסורת, מתמנה השופט הוותיק ביותר לנשיא העליון, ועל מנת למנות שופט אחר, על הוועדה להחליט לבחור נשיא שלא על פי הנוהג הזה.

אם ישונה הנוהג, ומרגע שעורך הדין ברזילי יהפוך להיות חבר קבוע בוועדה, ויצטרף לשרים נאמן וגלעד ארדן (הליכוד) ולדוד רותם (ישראל ביתנו) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי), חמשת החברים הללו, יוכלו לבחור את נשיא העליון הבא, ללא התחשבות בשלושת השופטים ובעורך הדין הנוסף.

גורם פוליטי מן הקואליציה, המקורב לבית המשפט העליון, אמר אתמול ל"הארץ" כי זהו אכן תיאור המצב. לדבריו, קיים חשש אמיתי בבית המשפט העליון כי המערכת הפוליטית תנסה בקרוב לבטל את החוק המחייב רוב של שבעה מתוך תשעה חבריה הוועדה, על מנת לגרום לכך שחמשת נציגי הימין בוועדה יוכלו לבחור בעצמם גם את השופטים הבאים, ולא רק את הנשיא.

ח"כ בר-און, שתיאר את התוכנית הזו בנאום במליאת הכנסת ביום שני בערב אמר: "זה לא חוק סולברג, אל תכפישו את סולברג, הוא ייבחר עם דורון ברזילי, או בלעדיו". לדברי בר-און, הממשלה השליכה "רימון עשן" לזירה הפוליטית, בדמות "חוק סולברג" כדי להסוות את כוונתה האמיתית: "בחירת נשיא העליון על ידי ארבעה אנשי ימין קיצוני, ועושה דברם".

לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים ביום ראשון הקרוב, לא ברור כיצד תנהג נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש - אם היא תתמוך ב"דיל" למינוי השופט נעם סולברג, תתנגד לו, ואם תתנגד - או אפילו תימנע בהצבעה על הדיל - האם תאפשר חופש הצבעה לשני חבריה השופטים.

במסגרת הדיל שנרקם עם נאמן, ימונה מקורבה - שופט המחוזי צבי זילברטל - לבית המשפט העליון, כנגד מינויו של סולברג. הדיל יאפשר גם את מינויה של נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דבורה ברלינר.

גורמים שפנו באחרונה לביניש הזהירו כי כניסתו של סולברג לעליון תהיה תקדים מסוכן של מינוי שופט הנישא על גל תמיכת אנשי ימין וכי מועמדותו של השופט זילברטל לא מאזנת את מינויו של סולברג.

בימים האחרונים אמרה ביניש בשיחות עם חברים בוועדה לבחירת שופטים כי לא תתנגד לפתיחת הרשימות ולהוספת מועמדים נוספים, בהם גם כאלה ממוצא מזרחי, וכי אינה עומדת על קיום הבחירה בישיבה ביום ראשון.

יחד עם זה העריכו חברים בוועדה כי לביניש יש אינטרס מובהק לאפשר את הדיל, שכן זו יכולה להיות ההזדמנות האחרונה שלה, לפני פרישתה בפברואר בשנה הבאה, להביא לבחירת שופט לבית המשפט העליון ממקורביה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו