בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיטת הפעולה של רביעיית החקיקה מהימין לשינוי פני מדינת ישראל

80תגובות

ביום רביעי האחרון נשמעו באולם ועדת החוקה של הכנסת חילופי דברים קשים. חברי כנסת המתנגדים לחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שזכה לכינוי "חוק סולברג", על שם השופט המחוזי נועם סולברג, שהימין פועל למנותו לעליון, אולי ידעו שלא יוכלו למנוע את אישור החוק, אבל רצו להביע את מחאתם הקולנית.

יו"ר הוועדה, דוד רותם מישראל ביתנו, לא הגיע לתחילת הדיון והוחלף על ידי יו"ר ועדת הכנסת וח"כ הליכוד יריב לוין, יוזם חוק השימוע הפומבי למועמדים לשיפוט בעליון. רותם שב לחדר הוועדה באמצע הדיון ואף הספיק להוציא החוצה כמה מחברי האופוזיציה שהתנגדו להצעה בקולניות. בחילופי הדברים הקשים בינו לבין זהבה גלאון, היא קראה לו "בריון גס רוח", והוא השתמש בכינוי "בהמה", והורה לה: "עופי החוצה!".

אבל על אף ההתנגדות החריפה, לחברי האופוזיציה לא היה סיכוי מול מספר חברי הוועדה התומכים, ויו"ר הקואליציה זאב אלקין, אחד מיוזמי החוק, יכול היה לסמן לעצמו וי על עוד הצבעה מוצלחת. אם החוק יאושר, המרוויח יהיה שר המשפטים יעקב נאמן, מאחר שהשינוי יאפשר לו להשפיע בצומת שבו ממנים את שופטי ישראל.

בצמתים המרכזיים

"חוק סולברג" הוא רק דוגמה אחת. הציר נאמן-אלקין-לוין-רותם הוא שגורם בפועל לכך שרעיונות מתגבשים, חלקם שנויים מאוד במחלוקת, יהפכו במהרה לחוקים המשפיעים על דמותה של המדינה. ארבעתם חולשים במידה רבה על החקיקה בכנסת, כשעמדות המפתח שבהן הם מחזיקים מאפשרות להם לקדם חוקים שהם מעוניינים בהם, ולעכב אחרים.

שר המשפטים נאמן משמש גם יו"ר ועדת השרים לחקיקה, המחסום הראשון שבו נתקלת כל הצעת חוק. ועדת הכנסת בראשות לוין משמשת מעין ועדה מסדרת לעניינים רבים ויכולה לאפשר זירוז חקיקה, למשל על ידי פטור מחובת הנחה של 45 יום. במקרה שהמליאה לא מקבלת החלטה באיזו ועדה ייעודית תידון הצעת החוק, ועדת הכנסת היא זו שמחליטה.

רותם, מישראל ביתנו, כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, מקיים דיונים בהצעות חוק הנוגעות לחקיקה ולמערכת המשפט. הוא לא יעלה נושא להצבעה אם אין לו באותו הרגע את הרוב הדרוש על מנת להעבירה. על כולם מנצח אלקין, שכוחו כיו"ר הקואליציה רב, הוא דואג לגיוס הרוב בכל ההצבעות שעל הפרק, ובמקרה שלא נשמעים להוראתו יכול להפעיל סנקציות שונות.

ח"כ בכיר הסביר כי "נאמן הוא הכתובת להוציא את הדברים מהכוח אל הפועל בוועדת שרים לחקיקה. הוא קובע מתי דברים מגיעים לוועדה, יכול להעביר נושא לסוף סדר היום או להכניס לדיון וסוגר עניינים עם השרים האחרים. אחר כך יש את מפקדי הארגון שהם אלקין ולוין. אלקין לא נח לרגע, דואג שהמספרים יהיו לטובתו בכל הצבעה ומפעיל משמעת קואליציונית במקרה הצורך. בנושאי חוק ומשפט ההצעות מגיעות אחר כך לרותם וכל השלושה - אלקין, לוין ורותם - מתואמים אחד לאחד על כל הצעה ורביזיה באס-אם-אסים וטלפונים. כך זה עובד".

לארבעה עניין גדול במערכת המשפט, לצד חוסר אהדה בולט לאקטיביזם שיפוטי בבית המשפט העליון. למעט אלקין, כולם גם עורכי דין (נאמן הוא פרופ' למשפטים ושותף באחד המשרדים הגדולים בישראל, הרצוג-פוקס-נאמן ושות'). נאמן מונה בעבר לשר משפטים בממשלת נתניהו הראשונה, אך נאלץ לפרוש לאחר חודשיים, כשהיועץ המשפטי לממשלה החליט על חקירת משטרה נגדו בשל חשדות למסירת עדות שקר ותצהיר כוזב. נאמן זוכה ונקבע כי פעל בתום לב, אך פרשה זו השאירה אצלו משקעים כבדים כלפי מערכת המשפט.

לוין היה בעבר סגן יו"ר לשכת עורכי הדין ובעל משנה סדורה כי בית המשפט העליון הוא "קבוצת מיעוט קטנה ורדיקלית שכופה את ערכיה על כלל הציבור". רותם ואלקין מתגוררים שניהם בהתנחלויות, שם רבים רואים בבית המשפט העליון אחראי לפינוי מאחזים ופגיעה בהם. גורם במערכת הפוליטית מסביר, כי "הם הבינו שהמפתח להתנהלות חופשית של הממשלה הוא הסרת החסם של מה שנקרא אקטיביזם שיפוטי. הברקיזם והבינישיזם. היעד הבא הוא התקשורת".

משנים את המערכת

שר המשפטים נאמן נחשב על ידי רבים למוביל המרכזי והמתוחכם ביותר של המהפכה בתחום המשפטי, בעוד שברמה הציבורית הוא מצליח להישאר במידה רבה מאחורי הקלעים. הידע המשפטי הנרחב של הארבעה מאפשר להם לפעול בתוך גבולות המערכת הקיימת, בה בעת שהם משנים אותה.

גם מבחינה פוליטית פעולות אלה משרתות את אלקין, לוין ורותם (נאמן אינו ח"כ). אלקין ולוין מודעים היטב לבחירות המקדימות המתקרבות בליכוד, ולבלוק המצביעים הגדול של מתנחלי יש"ע. הצעות חוק כאלה תורמות למעמדם בקרב קבוצות ימניות חזקות בתוך הליכוד. כפי שהסביר איש ליכוד: "חבר כנסת יודע שיכול לקבל נקודות על חוקים כאלה, וככל שיתקפו אותו יותר בחלק מהציבורים זה רק יעשה לו יותר טוב. את יריב לוין וזאב אלקין לא מעניין למצוא חן בעיני עיתונאים. לא העיתונאי ייתן לו את המקום ה-12 בפריימריז".

במקרה של רותם, החבר בישראל ביתנו, הדבר כמובן מגובה על ידי ראש המפלגה אביגדור ליברמן.

מעבר לשיתוף הפעולה בין אלקין ללוין בעניינים הפרלמנטריים, בין השניים שוררת גם ידידות עמוקה. לפני כשבועיים שודרה בחדשות 10 כתבה על אלקין, כשבחלקה התראיין אלקין יחד עם לוין, ושניהם מפרגנים אחד לשני - תמונה לא שכיחה בנוף המקומי. לוין היה מי שנשלח על ידי נתניהו לשכנע את אלקין לעבור לליכוד כשעוד היה בקדימה. לאחר מכן גילו השניים חוטים שמקשרים ביניהם - אלקין למד אצל אביו של לוין באוניברסיטה העברית, ואף הכיר את אמו שעבדה בספריית האוניברסיטה. רבים רואים קווים מקבילים בין השניים ומתארים אותם כאנשים נעימי הליכות ולא מתלהמים, אך מנגד בעלי דעות קיצוניות אשר לא בוחלים בדורסנות לשם השגת מטרותיהם.

לצד המחמאות לניהול הקואליציה ביד רמה על ידי אלקין, רבים מזכירים שלא כל כך קשה להתנהל כנגד האופוזיציה הנוכחית: "אלקין בהחלט יו"ר קואליציה מצוין, אבל אין ספק שכשאתה מתחרה נגד עצמך תמיד תנצח", אמר גורם במערכת הפוליטית. עוד מזכירים גורמים אחרים את חולשתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שאינו מגלה לוחמנות גם נגד ההצעות שהוא מתנגד להן.

איפה נתניהו

ואיפה בכל הסיפור נמצאים ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ישראל ביתנו ושר החוץ אביגדור ליברמן? במקרה של ליברמן יש קונצנזוס כי שום חבר כנסת ממפלגתו לא עושה דבר ללא אישור מוקדם של היו"ר. בעניין נתניהו נראה כי הסיפור יותר מורכב: מחד גיסא, חברי הכנסת מעדכנים את נתניהו בהצעות חוק משמעותיות, אך מאידך גיסא, פעמים רבות הוא בוחר שלא להתערב או שעושה כן רק לאחר זמן מה כשהצעת החוק על הפרק, למשל בעניין השימוע לשופטי העליון, שלגביו הכריז כי "לא יקום ולא יהיה".

נתניהו יכול היה גם לעצור את החוק עוד כשהיה בחיתוליו אם התנגדותו אליו כה רבה, ונשאלת השאלה מדוע לא עשה זאת. "אם זה היה תלוי בו היה מעדיף שקט תעשייתי. אבל הוא רוצה שלום בית בקואליציה, ולכן נגרר ונענה לחוקים כאלה וכשמתעוררת סערה ציבורית כמו בשימוע לשופטים הוא מתעורר", הסביר חבר כנסת מהאופוזיציה.

גורם אחר במערכת הפוליטית חושב כי מדובר בהקמת רעש מכוון: "נתניהו נותן להם את הרוח הגבית כשהוא לא מתנגד ואפילו מסכים בקריצה. חברי הכנסת הם סוסים שרצים ועד שלא מושכים במושכות הם לא יעצרו. זה נוח לנתניהו - אנשים פה יוצאים עם דפני ליף לרחובות אבל לא על זה שסוגרים ערוץ טלוויזיה או פוגעים בבית המשפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו