בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקה: רף המקסימום בדיבה לא מנוצל על ידי השופטים

12תגובות

שני מציעי התיקון לחוק איסור לשון הרע, חברי הכנסת מאיר שטרית (קדימה) ויריב לוין (ליכוד), לא הציגו עד כה נתונים המעידים על הצורך המהותי בהגדלת סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק במקרים של הוצאת דיבה. השניים התעלמו מפניית "הארץ" להציג נתונים כאלה, שיאששו את הצורך בחוק שהציעו.

יתר על כן, בדיון שהתקיים על ההצעה לתיקון החוק בוועדת החוקה של הכנסת, רק לפני שבועות אחדים, התברר שגם למשרד המשפטים אין נתונים עדכניים בנושא. נציגי האקדמיה בדיון טענו מנגד כי אספו בסיס נתונים בעניין, אך לא השלימו עד כה את מחקריהם.

חשוב להבהיר: הצעת החוק שעלתה אתמול בקריאה ראשונה, עוסקת במתן פיצויים ללא הוכחת נזק. במקביל, יכולים נפגעי לשון הרע לפנות לבתי המשפט בהליך מקביל, לדרוש פיצויים בכל סכום שיחפצו, ובלבד שיוכיחו שנגרם להם נזק. בדיון התברר כי ככל הידוע, האפיק הדורש הוכחת נזק בבתי המשפט הוא אפיק יעיל, שמייתר את הצורך לחולל שינוי כלשהו באפיק המאפשר הגשת תביעה ללא הוכחת נזק.

נתונים בודדים על היקף תופעת הגשת תביעות הדיבה הציגה בדיון ד"ר תמר גדרון, מרצה בכירה למשפטים בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, שמאז 2004 חוקרת את הנושא, ובחודשים הקרובים צפויה לפרסם את מחקרה.

בשיחה אתמול עם "הארץ" סיפרה ד"ר גדרון, כי על פי נתוני המחקר, אין גידול במספר פסקי הדין הניתנים בתיקי לשון הרע, שעומד בממוצע על 60 ל-70 פסקי דין בשנה.

לדבריה, הצעות החוק - שמתיימרות לתת כלים להילחם ולהרתיע מפרסומים שגויים - מיותרות, שכן לבתי המשפט יש ממילא כלים לפסוק סכומי כסף גבוהים גם ללא תיקון החקיקה. "מהמחקר שלנו עולה כי בתי המשפט אפילו לא ממצים את תקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק, ולרוב פוסקים פיצוי בסכומים נמוכים הרבה יותר מ-50 אלף שקל", סיפרה גדרון, והוסיפה כי "בהחלט ניכר שבתי המשפט הרימו ידיים מהנסיונות לבסס נזקים מיוחדים שנגרמו לתובעים, ורוב הפסיקה היא בגדר סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק".

ביחס לאפשרות כי יוזמות החקיקה יצרו את עבודת כלי התקשורת, סיפרה גדרון כי בבריטניה אכן נפגעה התקשורת כתוצאה מהגשת תביעות דיבה רבות. לדבריה, מאז שהשימוש בתביעות לשון הרע נעשה יותר ויותר נפוץ, וסכום הפיצוי הלך גם הוא וגבה, פחתו עד מאוד כתבות התחקיר בעיתונות הבריטית.

בבדיקה שערך בתחילת השנה משרד עו"ד אריאל שמר ושות' התברר כי סכום הפיצויים הממוצע שנפסק בבתי משפט השלום בשנת 2010, נע סביב 30 אלף שקלים. על פי ההערכות, הנתון נמוך יחסית משום שמרבית הנתבעים הם יחידים, ולא תאגידים או כלי תקשורת. על פי ההערכות, בתי המשפט העריכו כי ידם של היחידים אינה משגת לתשלום פיצויים בסכומים גבוהים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו