בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוב מזרחי ברשימת המועמדים החדשה לעליון

נשיא העליון לשעבר אהרן ברק: חלק מהפוליטיקאים אינם מבינים שהדמוקרטיה היא גם ריסון עצמי של הרוב

96תגובות

שמות חדשים הצטרפו אתמול למערכה על המינויים לבית המשפט העליון. רוב המועמדים שנוספו לרשימה ממוצא מזרחי. המועמדים החדשים הם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת יצחק כהן; שופט המחוזי בנצרת אברהם אברהם; שופט בית המשפט המחוזי מרכז בנימין ארנון; שופטי המחוזי בתל אביב מיכל אגמון-גונן ואורי שוהם; שופט בית המשפט המחוזי בחיפה יוסי אלרון; ושופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע ברוך אזולאי.

את רשימת המועמדים הראשונה שגובשה הגישו אתמול חברי הוועדה לבחירת שופטים, השר גלעד ארדן, ח"כ דוד רותם ועו"ד פיני מרינסקי. בימים הקרובים צפויה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש להעביר את רשימתה עם השמות החדשים. מי שיכול להעלות רשימות מועמדים הם נאמן וביניש, כל אחד בנפרד, וכל שלושה חברי ועדה אחרים שהגיעו להסכמה באשר להעלאת רשימת מועמדים.

חברת הוועדה עו"ד רחל בן-ארי הציעה באחרונה לביניש לשלב את מועמדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז ברשימה, אולם עדיין לא ברור אם מזוז ייכלל בה.

גורם המעורב בעבודת הוועדה אמר אתמול כי נאמן מתכוון להעלות בישיבת הוועדה שקבועה למחר את נושא המינויים לעליון, למרות שעל סדר יומה של הוועדה בחירת שופטים לבתי משפט שלום ומחוזי.

אתר בתי המשפט

רשימת המועמדים נפתחה לאחר שבישיבת הוועדה ביום ראשון לא הסכימו ביניש, גרוניס ונאור לבחור שופטים בשל האווירה הציבורית הקשה סביב מערכת המשפט, והעובדה כי אחד מהמועמדים, השופט המחוזי בירושלים נעם סולברג, "נצבע בגוון פוליטי", לאחר שמועמדותו קודמה על ידי פוליטיקאים מהימין. השופטים חששו מתקדים מסוכן במינוי מועמד שזוהה מבחינה פוליטית.

נאמן סירב בימים האחרונים להתחייב בפני חברים בוועדה מתי תידון שוב בחירת שופטים לעליון. זאת ככל הנראה כיוון שנאמן רוצה לראות באיזה מתכונת יעבור החוק לשינוי הרכב הוועדה, שקובע כי נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יתחלקו בין הקואליציה והאופוזיציה. חוק זה צפוי להשיב לנאמן את מוקד הכוח שלו בוועדה.

אתמול ספג נאמן מכה בלשכת עורכי הדין, כאשר שני נציגי הוועדה לבחירת שופטים שנבחרו הם מהמחנה של ראש הלשכה לשעבר עו"ד יורי גיא-רון, המזוהה עם ביניש. ההערכות הן כי ביניש תעמוד בסירובה מחר ולא תאפשר מינוי שופטים לעליון, גם לא במחיר ויתור על מינוי שופטים חדשים בתקופת הכהונה שנותרה לה עד פרישתה בסוף חודש פברואר.

אמיל סלמן / ג'יני

אתמול נפגש נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק עם סטודנטים בתל אביב, והתבטא בנוגע לגל הצעות החוק שעולות בכנסת בשבועות האחרונים. "אין דמוקרטיה בלי שלטון הרוב, אבל דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב", אמר ברק. "זוהי אמת פשוטה, שחלק מהפועלים בשדה הפוליטי היום לא מבינים אותה". עוד אמר ברק כי "דמוקרטיה היא גם ריסון עצמי של הרוב".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

בתוך כך, הצעת חוק חדשה שתעלה ביום ראשון על שולחן ועדת השרים לחקיקה מבקשת למנוע את שטף העתירות הציבוריות שהוגשו בשנים האחרונות לבג"ץ, במקרים רבים על ידי עותרים שאין להם קשר ישיר לנושא העתירה. החוק צפוי להגביל, במקרים מסוימים, עתירות של ארגוני זכויות אדם ועתירות של אזרחים פרטיים המתקוממים על עוולה שלטונית או מנהלית. יוזמי החוק, חברי הכנסת יריב לוין ודני דנון (הליכוד), טוענים כי יש לקבוע "קריטריונים המאזנים את השימוש בכלי חיוני זה, תוך שימוש בפרמטרים במטרה להבטיח את תקינות ההליך ושמירה על הזיקה שבין הפגיעה לזהות העותר".

הצעת החוק מטילה מגבלות משמעותיות על יכולתם של הארגונים לעתור לבג"ץ: כך, למשל, ארגוני זכויות אדם לא יוכלו לעתור אם עיקר פעילותם אינה מבוצעת בישראל, ואם אינם רשומים בה. הם לא יוכלו להתערב במחלוקת "לא להם", אם עתירתם עוסקת באדם שנפגע באופן ישיר מהתנהלות הרשויות, אלא אם אותו אדם בחר לעתור אף הוא לבג"ץ. הפרמטר השלישי קובע כי עתירות ציבוריות יוגשו רק בנושאים בעלי חשיבות חוקתית מהותית בסדרי השלטון, או שפגיעתם בציבור ובאופיו הינה מוחשית ומהותית. "קביעת פרמטר זה נובעת מהחשש מהצפת בתי המשפט בעתירות טורדניות שאין בהן ממש, או בהתערבות לא סבירה בפעולות שלטוניות של הרשות המבצעת והמחוקקת".

בנוסף, עותר ציבורי, שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור המקבלת תרומה מיישות מדינית זרה, יהיה חייב להגיש לבית המשפט דיווח על גורמי המימון הזרים התומכים בפעילותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו