בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה לישראל יש אינטרס לייבש את אונסק"ו

אתמול התקבלה פלסטין רשמית לארגון. מה הסיבות הנוספות שיש לישראל יש סיבות נוספות לנסות להחליש את אונסק"ו

24תגובות

בישראל הביעו זעם על החלטת אונסק"ו בחודש שעבר לקבל את הרשות הפלסטינית כחברה מן המניין בארגון, והצטרפו לארצות הברית וקנדה שמשכו את כספי הסיוע לפעילותו בתגובה להחלטה. ההשתתפות האמריקאית באונסק"ו מגיעה לכדי רבע מתקציב הארגון, כך שמשיכת הסיוע עלולה לפגוע אנושות בפעילותו ברחבי העולם, ובכלל זה גם בארצות הברית ובישראל. ההתייחסות כאן היא לפעילותו של הארגון בתחומי המורשת העולמית, אבל אין ספק שהפגיעה היא גם בתחומים נוספים.

תגובת הבטן הנמהרת של הקפאת המימון היא אולי גרסה מודרנית למשפט שלמה המקראי הקדום: מה אכפת מהעבודה המבורכת של הארגון בחינוך, מדע ושימור המורשת הטבעית והבנויה עלי אדמות - גם לי גם לך לא יהיה, גזורו.

ההסבר הרשמי לזעם על אונסק"ו הוא שהחברות בארגון היא צעד אחד גדול קדימה לקראת הכרה במדינה הפלסטינית שבדרך, אם לא הכרה של ממש בקיומה כבר עכשיו. נדמה, עם זאת, שישראל צריכה לחשוש הרבה יותר מכך שאונסק"ו יתחיל לפשפש מקרוב במעשיה בשטחה של המדינה הפלסטינית לעתיד לבוא, ומחשיפת ממדי ההרס שגרם הכיבוש הישראלי למורשת התרבות הפלסטינית, לסביבה, לטבע, לארכיטקטורה. או אז תיאלץ ישראל לתת את הדין על מעשיה לא רק בפני עמותות שמאל מקומיות הזויות, אלא גם בפני אומות העולם המתוקנות. אמנם החשיפה לאור עשויה לתרום להצלת המורשת מהרס נוסף, לטובת שני העמים החולקים בסופו של דבר אותו מרחב, אבל מה אכפת. גם לי גם לך לא יהיה.

אם להפליג על כנפי הדמיון, ייתכן שאחרי הכל לישראל יש אינטרס בהחלשתו של אונסק"ו, שאמנם אין לו דיוויזיות משלו אבל יש לו הרבה יוקרה והון סימבולי. הארגון עוד יכול להתחיל פתאום להכריז על אתרים פלסטיניים כמו בית לחם או "מערת המכפלה" כעל אתרי מורשת עולמית, ואז אנה אנחנו באים.

ישראל הצטרפה לאונסק"ו ב-1949 והושעתה ממנו ב-1974 עקב התנגדותו לחפירות ארכיאולוגיות שביצעה בהר הבית. ב-1979 צורפה מחדש אחרי לחץ מצד ארצות הברית. ב-1999 חתמה ישראל על אמנת המורשת העולמית במטרה להשיג את המדינה פלסטינית, שעמדה לקום כבר אז, בשליטה על אתרי מורשת. לרשות יש כיום רשימת אתרי מורשת משלה הממתינים להכרזה. לפני כמה חודשים הודח מתפקידו היו"ר הוותיק של הוועדה למורשת עולמית של אונסק"ו בישראל, האדריכל פרופ' מייק טרנר.

לזכותו של טרנר נזקפים הישגים רבים בפעילות להכרה של אונסק"ו באתרי מורשת עולמית בישראל, בהם גם מצדה והעיר הלבנה של תל אביב, ולנוכח ההפרות החוזרות ונשנות של תנאי ההכרה, גם כאן יש לישראל אינטרס שאונסק"ו יירד לה מהגב. לאחרונה הביע טרנר התנגדות נחרצת לתוכניות בנייה ברחבת הכותל ולהקמת גשר המוגרבים. מחליפו בתפקיד, האדריכל אריה רחמימוב, מעורב בפרויקטים של עמותת אלע"ד במזרח ירושלים והוא המתכנן של גן המלך בשכונת אל בוסתן בסילואן, שהקמתו כרוכה בהרס של עשרות בתי מגורים של תושבים פלסטינים. איפה תיאוריות הקונספירציה כשצריך אותן.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו