בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פירוז, אבל לא עכשיו

שנים סירבה ישראל להשתתף בוועידה שתדון בפירוז האזור מנשק גרעיני. כשהסכימה סוף סוף גילתה, שהערבים מוטרדים מענייני הפנים שלהם יותר מאשר מהכור בדימונה

5תגובות

"השמים לא נפלו עלינו", מודים בוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל (וא"א), שנציגיה שבו משני ימי דיונים במטה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בווינה בנושא "כינון אזור חופשי מנשק גרעיני במזרח התיכון". המפגש שכה חששו מפניו נשא אופי אקדמי לא מחייב. מטרתו היתה ללמוד מניסיון של אזורים בעולם שהוכרזו כנקיים מנשק גרעיני. יש חמישה כאלה: באפריקה, במרכז אסיה, בדרום אסיה, באוקיינוס השקט ובמרכז ודרום אמריקה.

ישראל כבר השתתפה בעבר בכינוסים דומים. אחד מהם התקיים בקהיר באוגוסט 2010, ביוזמת ארגון בינלאומי ששרי החוץ של אוסטרליה ויפאן עומדים בראשו, והשתתפו בו גם נציגי איראן. כינוס נוסף, ביוזמת האיחוד האירופי, נערך ביוני 2011 בבריסל. אך הכינוס בתחילת השבוע בווינה ¬ בהשתתפות ישראל, מדינות ערביות, ועוד כ 70 מדינות נוספות ¬ היה הפעם הראשונה שדיון על כינון אזור חופשי מנשק גרעיני במזרח התיכון התקיים בחסות סבא"א.

איראן החרימה את האירוע. דומה, שהסיבה המרכזית לכך היתה כעסה על סבא"א ובמיוחד על מנכ"ל הארגון, יוקיה אמנו, שלא היסס לפרסם לפני כשבועיים דו"ח ולפיו בתוכנית הגרעין של איראן יש היבטים צבאיים מעוררי דאגה.

במשך 11 שנים סירבה ישראל להשתתף בכל פורום שסבא"א ביקשה לזמן בעניין. בראש המשלחת הנוכחית לווינה עמד דוד דניאלי, סמנכ"ל וא"א. בשיחה עם "הארץ" טען, שישראל ניאותה לבוא לאחר שסדר היום תואם עמה מראש, ונקבע שידונו לא רק על אזורים מפורזים מנשק גרעיני אלא גם על אזורים שאין בהם משטר פירוז, כמו אירופה.

אי-אף-פי

אולם דומה שהסיבה האמיתית לסירוב ישראל עד כה להשתתף בכינוס בחסות סבא"א היתה מי שעמד בראש הארגון ¬ מוחמד אל בראדעי. אל בראדעי נתפש בירושלים (וגם בוושינגטון ובבירות מערב אירופיות) כעוין את ישראל וכמי שעצם את עיניו לנוכח מהלכים שעשתה איראן לקידום תוכנית גרעין צבאית. דניאלי אינו משיב במישרין לשאלה, אם אכן השינוי בעמדת ישראל נובע מחילופי ההנהגה בסבא"א. הוא אומר רק, ש"בשנים הקודמות לא נוצרה אותה הסכמה בין המדינות ומזכירות סבא"א שאיפשרה עתה את קיום האירוע".

נציגי ישראל בכינוס הופתעו מהעובדה, שנציגי המדינות הערביות הציגו את עמדותיהן בטון ענייני ולא מתלהם. רק נציג סוריה, שמתקן גרעיני שניסתה להקים בחשאי הושמד על ידי חיל האוויר הישראלי, נשא נאום תקיף ואופייני. הוא הגדיר את ישראל כמי שמאיימת על שלום האזור וביטחונו משום שיש לה נשק גרעיני, והיא מסרבת לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק כזה (הNPT-).

אסור לטעות: מדינות ערב לא שינו את עמדתן. הן עדיין היו רוצות לראות את ישראל מתפרקת ממה שכל העולם מאמין שיש לה. הסיבה לטון המתון ולאמירות המבולבלות משהו של הדוברים הערבים היתה כנראה העובדה, שהתסיסה האלימה העוברת על העולם הערבי מעסיקה אותם כעת יותר מהרצון לראות את ישראל מתפרקת מנשק גרעיני.

מדיניות הגרעין של ישראל מוגדרת כ"עמומה". העולם מעריך שיש לה נשק גרעיני, אך היא מעולם לא הצהירה על כך וחוזרת על המנטרה שניסח עוד בשנות ה 60 שמעון פרס: "ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני לאזור". ישראל גם לא חתמה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ועד היום היא הודפת כל לחץ בינלאומי ¬ והלחצים, אגב, לא היו כבדים ¬ להצטרף לאמנה ולאפשר לסבא"א לפקח על הכור בדימונה ועל מתקנים נוספים שיש הסבורים שמתקיימת בהם פעילות גרעינית למטרות צבאיות.

ישראל מעולם לא טענה שהיא מתנגדת עקרונית לאפשרות שיום אחד תשנה את מדיניותה, אך בעיניה מדובר בחזון אחרית הימים. קודם כל , כפי שאמר דניאלי בדיון בווינה ¬ על מדינות האזור לחתום עמה על הסכמי שלום ועל הסדרים ביטחוניים. רק אז יהיה אפשר להתחיל לדון בפירוז האזור מנשק גרעיני, וגם זאת בתנאי שבמקביל ידונו בפירוז גם מיתר כלי הנשק להשמדה המונית, ומאמצעי השיגור שלהם ¬ הטילים.
ישראל מצביעה על עוד סוגיה: כיצד ניתן להגדיר את גבולות המזרח התיכון. האם למעמד של פקיסטאן, הנחשבת למפיצה הגדולה ביותר של נשק גרעיני (היא סיפקה את הידע והטכנולוגיות לאיראן, לוב, ואולי גם לסוריה), אין משמעות כשמדברים על מזרח תיכון נקי מנשק גרעיני? מבחינת וא"א התשובה ברורה.

התפתחות שנייה בפגישה בווינה, שהיתה גם היא כמוסיקה ערבה לאוזניים ישראליות, היתה הדברים שנשאו רוב הדוברים הלא ערבים בכינוס. היה אפשר להתרשם, שהם תומכים בעיקרון בעמדת ישראל. שגריר של מדינת גדולה במערב שאל שאלה רטורית: האם היה אי פעם מצב שבו הוחל בדיונים על פירוז אזור מנשק גרעיני בלי שמדינות האזור הכירו זו בזו? אפילו נציג רוסיה, שדיבר גם בשם בריטניה וארצות הברית (כל השלוש נחשבות ל"נאמנות" ה-NPT), אמר שהאזור לא יוכל להתקדם לפירוז בלא התקדמות בתהליך השלום.

גם לאחר הוועידה, ואולי ביתר שאת בגללה, וא"א אינה מתכוונת להמליץ על שינוי בעמדת ישראל, ונראה שבינתיים מדיניות העמימות תיוותר על כנה. שינוי עשוי להתרחש, אם לאיראן יהיה הנשק גרעיני, ואם בעקבות זאת מדינות אחרות באזור, כמו מצרים, סעודיה, טורקיה ואלג'יריה, ילכו בעקבותיה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו