בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המושכים בחוטים

אס-אם-אסים, מיילים, ודירוגים: כך מתמרנים פעילי הימין את חברי הכנסת

"הלובי הימני הוא הגורם הכי משפיע כיום בליכוד", אומר חבר כנסת. "הם מטריפים אותם, שומרים על נוכחות קבועה במשכן ואף מתדפקים על דלתות"

114תגובות

השילוב בין זכייתו של ברק אובמה בבחירות 2008 בארה"ב, עם המשבר הכלכלי ותוכנית התמריצים הגדולה שקידם הממשל הפדרלי, הולידו שם את תנועת המחאה השמרנית מסיבת התה.

תחילה, הרפובליקאים היו מרוצים, הם חשבו שזוהי תשובה מוחצת מהשטח להתלהבות שעורר אובמה, שהצליח להביא לקלפי קבוצות שבדרך כלל ממעטות או נמנעות מלהצביע, כולל צעירים ואפרו-אמריקאים. אך עם הזמן, התנועה הפכה לברכה שנויה במחלוקת עבור השמרנים. די מהר התברר שרוב חברי התנועה, שנעדרת מנהיגות ברורה, מתעבים את הממסד הרפובליקאי בערך כפי שהם מתעבים את אובמה ומדיניותו.

קבוצה של מתמודדים שזכו לתמיכת התנועה הצליחה אמנם להיבחר לקונגרס, אך הם סומנו די מהר כגורם בעייתי בשביל בכירי המפלגה - הם סירבו להכיר בהיררכיה המאלצת חברי קונגרס טריים לכבד את הוותיקים יותר, וצמרת המפלגה נאלצה לחלק להם תפקידים בעיקר בשביל לפייס את הפעילים השמרנים.

כך, מצליחה מסיבת התה לעצב מחדש את המפלגה הרפובליקאית. ריבוי המתמודדים השמרנים בפריימריז של המפלגה אינו מקרי, ומחוקקים רבים שנתפשו בעבר כמתונים למדי, שוברים ימינה מחשש לאתגר שמציבים להם נציגי "מסיבת התה", הרוכבים על הגל האנטי-ממסדי.

לובי ימני חזק בכנסת

גם בישראל עולה לאחרונה הסוגיה של השפעת גורמי ימין לאומיים על יוזמות החקיקה מרחיקות הלכת של חברי הכנסת, שעשויות לשנות את פניו של בית המשפט העליון, להשפיע על חופש הביטוי ולפגוע בארגוני זכויות אדם. גם בישראל נשמעים קולות לפיהם מה שמניע את חברי הכנסת לחוקק חוקים קיצוניים, הוא רצונם לרצות קבוצת מיעוט מקצה הקשת הפוליטית.

"הלובי הימני בליכוד הוא בהגדרה הגורם הכי משפיע כיום במפלגה", אומר חבר כנסת. לדבריו, פעילי הלובי הימני מגיעים לחברי הכנסת במגוון דרכים שונות: "הם שומרים על נוכחות תמידית בכנסת, יושבים במזנון ותופסים ח"כים לשיחות, ואפילו מגיעים ללשכה ודופקים בדלת כמו כל לוביסט".

שדולת ארץ ישראל בכנסת

גורמים אחרים בליכוד מזדהים עם הנאמר ומספרים כי "פעילי הימין מטריפים את חברי הכנסת בהודעות טקסט, טלפונים ומיילים. לפעמים הם מפרסמים רשימות באתרים שלהם או במייל, למשל 'השבוע תעבור החלטה חשובה. אנא התקשרו לח"כים ושכנעו אותם', ומצורפת לזה רשימה של כל הטלפונים. עוד הם מבקשים מחברי כנסת לחתום על מכתבים, שואלים מה דעתם בנושאים שונים ואז מסמסים את הציטוט לכל חברי המרכז".

במקרה שעניין מסוים חשוב ללובי הימני, למשל פינוי מאחזים, הם יפנו לדבר עם ח"כים שונים וישכנעו אותם להעלות זאת בישיבת הסיעה, בוועדות הרלבנטיות ובכל פורום אחר שיכול להשפיע. ח"כ בליכוד מספר כי "גם כשנפלו טילים בדרום כל ישיבת הסיעה עסקה רק בסכנת ההריסה של שכונה בבית אל. הם דואגים מראש לחלק חומרים, תמונות וסרטים, ועובדים בצורה מחושבת וחכמה".

הלובי הימני בליכוד אוחז בשוט משמעותי נגד חברי הכנסת: כיום קיים בלוק של 10,000-12,000 אנשי יש"ע שהתפקדו לליכוד, ונחשבים למי שצפויים להצביע בפריימריז הבאים בתיאום מוחלט ובעצם כקול אחד. אובדן של קולות רבים אלה יכול להיות קריטי לכל חבר כנסת, אך בעיקר צפוי להשפיע על הח"כים הצעירים יותר שנכנסו לרשימת הליכוד תחת מכסת השריון למחוזות השונים. בקדנציה הראשונה יכולים הח"כים להיבחר לפי שריון ברשימה מחוזית, אז נדרשים להם כמה אלפי קולות בודדים. בקדנציה השנייה כבר מחויבים הח"כים להיבחר ברשימה הארצית, ומקום ריאלי ידרוש השגת 25-30 אלף קולות. בין חברי הכנסת העונים להגדרה זו אפשר למצוא את דני דנון, יריב לוין, ציפי חוטובלי, ציון פיניאן, אופיר אקוניס וכרמל שאמה. כמובן שחלק מחברי הכנסת מחזיקים גם בעמדה אידיאולוגית דומה לזו של אנשי הלובי הימני.

מדרגים את הח"כים

דוגמה אחרת להפעלת לחץ מצד אנשי ימין על חברי כנסת ושרים, היא דו"ח של "מטות ערים", המדרג את חברי הכנסת ושרי הקואליציה לפי מידת הסיוע שהעניקו, במסגרת תפקידם, למפעל ההתנחלויות ולמחנה הלאומי בכלל. הדו"ח משמש שוט יעיל המדרבן את חברי הכנסת של הימין לפעולה, ומתגמל את אלה שעשו מעשה בניקוד גבוה ובציונים לשבח ו"מאפשר לציבור לתגמל את נבחריו המייצגים אותו נאמנה".

תומר אפלבאום

המסמך הוא דו"ח חצי שנתי, שהופק כבר ארבע פעמים. הוא ממפה את עשייתם של הח"כים בתחומי החקיקה, השתדלנות והראיונות לתקשורת. השרים זוכים לעידוד גם על רתימת משרדיהם לפעילות למען ציבור המתנחלים בשטחים, למשל באמצעות הרחבת תשתית האינטרנט והאנטנות הסלולריות ליישובים השונים.

"מטות ערים" פונה באופן עקבי לחברי הכנסת והשרים ומבקשת עדכונים שוטפים על עבודתם בתחומים אלה. "אני מעביר באופן קבוע מידע כשהם מבקשים", אמר אתמול עוזר של אחד מחברי הכנסת המככבים בדו"ח. לדבריו, "חשוב לנו שהציבור שלנו ידע כמה אנחנו פעילים בתחומים האלה".

הדו"ח האחרון מסכם את התקופה שבין ינואר ליוני השנה ומציג רשימה של 100 הישגים פרלמנטריים ופוליטיים הנזקפים לזכות חברי הכנסת. עיון בו חושף את מכלול העשייה, שלא תמיד מורגש בכלי התקשורת, המקדם את ההתיישבות בשטחים ואת תפישת העולם הימנית בכנסת ה-18.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

כך, למשל, מציינים מחברי הדו"ח כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה העברת 10 מיליון שקלים למוקדי חירום ביהודה ושומרון; ועדת הכספים אישרה כ-2 מיליון שקלים לשיפור הכיסוי הסלולרי הלקוי ביהודה ושומרון. בנוסף, הושגו הקלות ברישוי נשק להגנה עצמית ונשק שהוחרם שלא כדין ממתנחלים הושב להם. במקביל, פעלו משרדי הממשלה לביטול הפרעות רדיו שמקורן ברשות הפלסטינית והקמת אתרי שידור קבועים לרדיו האזורי, ולמתן כיסוי מלא בשטחים לממירי הטלויזיה DTT. למעלה ממחצית היישובים בשטחים חוברו לתשתית NGN של בזק. דואר ישראל השיק ניידות חדשות, ממוגנות ירי, שנועדו לאפשר חלוקה סדירה של דואר באזורים הנתונים תחת איום.

"לא הפצנו את הדו"ח הזה לתקשורת", אמרה אתמול סוזי דים, האישה שמהווה למעשה את מטות ערים. "מטבע הדברים המסמך הזה לא מיועד לקוראי 'הארץ' או לכלי תקשורת אחרים, אלא לאנשים הפעילים אצלנו". מטות ערים הוקם ב-1992, עם חשיפת המגעים לכינון הסכמי אוסלו, כדי לספק מידע לפעילי ימין שאינם נמנים על תושבי יהודה ושומרון בהכרח.

חברי הכנסת הבולטים בעשייה "לאומית", כפי שעולה מהדו"ח, ומדורגים בעשירייה הפותחת, הם: אורי אריאל (האיחוד הלאומי), זאב אלקין (ליכוד), יריב לוין (ליכוד), אריה אלדד (האיחוד הלאומי), משה יעלון (ליכוד), דני דנון (ליכוד), משה כחלון (ליכוד), מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), בני בגין (ליכוד) וציפי חוטובלי (ליכוד). השרים לימור לבנת וסילבן שלום מדורגים מיד אחר כך.

הדו"ח מפרט את פעילות הח"כים והשרים במספר תחומים, בהם חקיקה, דיפלומטיה ותקשורת. כך, בתחום הדיפלומטיה צוינו 21 חברי כנסת, בהם שישה שרים, על חלקם בהכנסת שיפורים ומזעור נזקים בנאום נתניהו בקונגרס האמריקני; שר החוץ ליברמן הוביל מהלך דיפלומטי ל"צינון היחס של המדינות האיכותיות ליוזמת הפלסטינים להקים מדינה". שר התשתיות, עוזי לנדאו ושר המדע, דניאל הרשקוביץ מובילים את רשימת השרים והח"כים שהפעילו את משקלם כדי להחרים ספקים ישראלים שנבחרו להקמת העיר הפלסטינית רוואבי וגם נכנעו לדרישת הפלסטינים להחרים את תוצרת ההתנחלויות.

כך, על פי הדו"ח, הנחו השרים את חברת החשמל, מקורות, משרד המדע וגופים נוספים שלא לעבוד עם החברות הישראליות שנענו לדרישת החרם. אגב, ברשימה זו מוזכרים גם חברי כנסת של קדימה, בהם יואל חסון, רוני בר און ונחמן שי כמי שתרמו למהלך. ליברמן וח"כ אורי אריאל צוינו על פעילותם להעברת החטיבה להתיישבות ממשרד הביטחון שבשליטת אהוד ברק למשרד ראש הממשלה. השרים יעלון ובגין חתומים על קידום יוזמה לאישור בניית מספר מצומצם של יחידות דיור בכמה התנחלויות, ועל תוכניות לאישור הבניה הקיימת בהתנחלויות רותם, חמדת, נופים וסנסנה.

קבוצות מפעילות לחץ

"מטות ערים", הוא רק אחד מהגופים המפעילים לחץ על חברי הכנסת כדי לעורר אותם לפעולה. אחת הקבוצות הבולטות היא "ישראל שלי", זהו מיזם פייסבוקי, בראשו עומדת איילת שקד מתל אביב, שעבדה בעבר עם נתניהו כשהיה באופוזיציה. הגוף פועל במימון מועצת יש"ע, ושני הגופים מקדמים זה את זה. ככל הנראה, מזכ"ל מועצת יש"ע המתפטר יעבור לישראל שלי. בעמוד הפייסבוק של הקבוצה יש 70,000 חברים. קשת העיסוקים היא רחבה: קמפיינים נגד רזי ברקאי, לשחרור פולארד וגם נגד המסתננים מסודן.למרות כמות החברים המכובדת בפייסבוק, קשה לאמוד עדיין את כוחה של התנועה.

גוף אחר, דומיננטי מאוד בליכוד, הוא "המטה הלאומי". זהו גוף של פעילי ליכוד ותיקים מההתנחלויות, שנכנסו לואקום שנוצר בשל היחלשות משה פייגלין בימין. בשנתיים האחרונות עורך המטה מפקד גדול של חברי ליכוד ביהודה ושומרון וריכוזי ציונות דתית, מתוך מטרה ליצור בלוק במרכז. ככל הנראה, לקבוצה זו יש 13,000 איש חברי ליכוד. מטרתם המוצהרת היא להפעיל לחץ על חברי כנסת ושרים. חלק מהמתפקדים באמצעות המטה הם כאלו שקשה להעלות על הדעת שיצביעו אי פעם ליכוד. במפגשי הקבוצה מסבירים הפוקדים כי לא חובה להצביע ליכוד: "כרגע מבקשים ממך רק להתפקד ולהשפיע מבפנים על המהלכים המדיניים".בראשות הקבוצה עומדים שבח שטרן ונתן אנגלסמן משילה, וכן דוד צביאל מפסגות. עיקר פעילות המטה היא בהחזקת אתר והפצת מסרונים, ותקציבה זניח.

לצד קבוצה זו פועלים בשטחים גם ועדי המתיישבים של שומרון ובנימין. ראשי הוועדים, בני קצובר בשומרון ואיציק שדמי בבנימין, הם חברי ליכוד בעצמם, ופועלים באופן מתואם עם המטה הלאומי. הם עוסקים בעיקר בנושאים הקשורים בהתנחלויות ובית המשפט העליון. לוועדים רכזי שטח, האוספים קולות תמונות ומידע, שמעובד לכדי מסרים שאפשר לשלוח במייל. מפעם לפעם הם גם יוזמים פניות לחברי ליכוד אחרים עם גימיקים שונים, כמו ילדה בת 4 המבקשת למחות על כוונה להרוס את ביתה. הוועדים, יחד עם המטה, פועלים בתיאום עם "שדולת ארץ ישראל" בכנסת, שדולת ח"כים בראשות זאב אלקין ואריה אלדד. תקציב ועד מתיישבי שומרון עומד על כמיליון שקל בשנה, רובו המוחלט הקצבה מהמועצה האזורית שומרון. על פי הדו"חות הכספיים, העמותה מוציאה כ-200 אלף ש"ח על שכר, 250,000 על רכבים, ו-317,000 על הסברה.

נטשה מוזגוביה, יהונתן ליס, חיים לוינסון ואופיר בר-זהר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו