בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבנאליות של ההריסה: מתנחלים כן, פלסטינים לא

שוב בית ספר עבריין ומבנה שירותים מועדים להריסה, לפי התקן הבינלאומי. עוד כמה פרטים עלומים שאיננו משקללים בחשבון ההיסטורי המתארך שיש ליושבי הארץ עם אדוניה

24תגובות

הם חלפו על פנינו בגאון, בברק שלדתם ובבוהק גלגליהם, שבים מיעד פעולתם: רכבי שטח עבי כרס וזוללי אנרגיה וכמה ג'יפים שנפחם צנוע יותר. יום חמישי, 24 בנובמבר 2011. לא הספקנו לראותם בעת מעשה, אבל ידענו שהם שבו מפעילות הריסה שגרתית, שאין מדווחים עליה במקומותינו, לא כל שכן משקללים אותה בחשבון ההיסטורי המתארך שיש ליושבי הארץ הזו עם אדוניה.

מלות המפתח הבנאליות: שטח סי (דרום הר חברון), מינהל אזרחי, צבא, מג"ב, משטרה, שני בולדוזרים. צווי הריסה לבב"חים (בנייה בלתי חוקית), אוהלים רמוסים, מבני בטון קטנטנים מפורקים לגורמים. מכלית מים ליד. כי להתחבר לרשת המים זה נגד החוק. ובסמוך: רעפיהם הבוהקים, הטובלים בירק, של בתי היהודים בהתנחלות סוסיא. וגם הבריכה הקטנה שיושבי מצפה אביגיל ממלאים במי המעין הסמוך. אפליות מוכרות עד זרא.

ובכל זאת למדנו דבר חדש: החברה הקבלנית ההורסת היא "א.ט. שירותים משפטיים בע"מ", כפי שכתוב על האפודות (בצהוב זוהר) שלבשו כחצי תריסר הפועלים. תפקידם להוציא מהאוהלים והמבנים הקטנים המיועדים להריסה את כל תכולתם: מזרנים, שקי קמח ואורז, עוד מזרנים, שלד מיטת ברזל, סירים, שמיכות. בגדים. ספרי לימוד.

א.ט. שירותים משפטיים בע"מ מתמחה בביצוע כל פעולות ההוצאה לפועל, מדווח אתר האינטרנט שלה. הריסות זה רק תחום אחד מבין כמה: עיקולים, תפיסת רכבים, פינויים וכו'. "הריסות מבנים מבוצעות בדרך כלל עבור מחלקות הנדסה בעיריות, המינהל האזרחי בשטחים, ועדות מקומיות לבנייה וכדומה... לאחר שהתקבל צו מתאים לביצוע הריסת מבנה לא חוקי מבוצעת הריסתו על ידי צוותים מקצועיים, תוך תיאום עם הגורמים הרלוונטיים כגון: משטרת ישראל, צה"ל, מד"א, ספקי ציוד כבד וכו'". קבלן משנה מביא את הדחפורים. זו השנה השנייה ברציפות שא.ט. שירותים משפטיים זוכה במכרז "מטעם המינהל האזרחי בשטחים לשמש כקבלן ההריסות, ספק הציוד המכני הנדסי ופועלים". החברה גם נבחנה ונסקרה על ידי מכון התקנים הישראלי ונמצאה מתאימה לדרישות התקן הישראלי והבינלאומי בתחום שירותי ההוצאה לפועל, אחסון, הריסת מבנים ושירותי גבייה במגזר המוניציפאלי.

נחה דעתנו. ב-24 בנובמבר ההריסות שלהלן בוצעו לפי התקן הבינלאומי: שני אוהלי מגורים של משפחת מוע'נם באדמתה בכפר סוסיא, ואילו בכפר המערות הקטן אום פקרא - מסגד אבן קטן, מבנה מגורים קטן של משפחה אחת, חדר אורחים מאולתר של משפחה אחרת ומכלאה לארנבות. שלא לפי התקן ניזוקה בהריסה גם מערת המגורים באום פקרא, שהיא דווקא לא בלתי חוקית. עמודי חשמל לא חוקיים שנועדו לחבר את אום פקרא למאה העשרים ואחת נעקרו כבר ב-3 בנובמבר. באום פקרא נעצרו שתי נערות שלדברי שוטר מג"ב תקפו את הכוח. ארנבת אחת משתיים נהרגה. בסוסיא מלאכת ההריסה לוותה בדממה.

לא ינום ולא יישן שומר הסדר והחוק. רק יום קודם להריסה הנוכחית בסוסיא תלו נציגי המינהל האזרחי עוד צווי הפסקת עבודה, השלב שלפני צו ההריסה. בסכנת הריסה, אם כך, המבנה המרכזי של בית הספר, מבני השירותים, בור המים (כשהחוק אוסר להתחבר לתשתית חוזרים לבורות המים) והדרך לבית הספר.

אין עוררין: בית הספר הפלסטיני נבנה ללא היתרים מהמינהל האזרחי הישראלי (כי הרי אין היתרים כשאין תוכנית מתאר, ותוכנית מתאר יש רק להתנחלות סוסיא ולא לסוסיא הפלסטינית). הג'י-פי-אס של איש המנהא"ז גם הוכיח שבית הספר, שפועל זו השנה השנייה, נבנה בשטח "סי", במרחק של 100 מטר משטח "בי" שבאחריות מינהלית-אזרחית פלסטינית.

בעיה: קרובים בגדה

ס', אזרחית אמריקאית שעובדת בארגון בינלאומי הרשום בירושלים ביקשה אשרת עבודה ממשרד הפנים הישראלי. עמיתיה האזרחים הזרים כבר קיבלו אשרה כזו. התשובה הכתובה שקיבלה: "היות ובני משפחה מדרגה ראשונה מתגוררים בשטחים וכן גם אביך הינו תושב שטחים לשעבר, החלטת מטה רשות האוכלוסין וההגירה (במשרד הפנים) היא לסרב את הבקשה" (הניסוח במקור ע"ה). האם יש קריטריון גורף לאי מתן אשרת עבודה, והוא קרובי משפחה בגדה המערבית? סבין חדד, דוברת רשות ההגירה והאוכלוסין: "לא קיים קריטריון המבחין בין מתן אשרת עבודה לאזרחי חו"ל ממוצא פלסטיני לבין אזרחי חו"ל אחרים. עם זאת, בכל בקשה המוגשת לקבלת אשרה עבודה נבחנים פרמטרים שונים, לרבות כוונת השתקעות של המבקש, תחולת הוראת השעה וכיו"ב".

כשביקשה ס' את אשרת העבודה שלה היא נדרשה לפרט בכתב את שמות כל קרוביה שחיים בגדה המערבית, לציין באיזו תכיפות היא מתראה אתם ולפרט את היסטוריית ההגירה של אביה ואמה (גם כן ממשפחה פלסטינית). כמו כן התבקשה למסור העתק מתעודת הלידה שלה.

לא מרצונו הפך האב, יליד הגדה המערבית, ל"תושב לשעבר". ישראל הקפידה בתחבולות שונות לגרום לפלסטינים, שיצאו כמוהו ללימודים ולעבודה אחרי 1967, לאבד את מעמד התושבות שלהם. לא ינום ולא יישן משרד הפנים. הוא עושה כל שביכולתו כדי למנוע מהבת לחזור, חס וחלילה, לבית משפחתה. היא עוד עלולה להשתקע פה ולהפר את המאזן הדמוגרפי, אלוהים ישמור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו