בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחירות במצרים: ישראל עוקבת בדאגה

החלופה המובילה המתגבשת, זו של האיסלאם הפוליטי, אינה נראית מבטיחה מדי, בוודאי שלא לעיניים ישראליות

9תגובות

הבחירות לפרלמנט המצרי שיחלו היום, כמו יתר מערכות הבחירות שהתקיימו במזרח התיכון בעידן "האביב הערבי", צפויות להסתיים בניצחון למפלגה איסלאמיסטית. גל המהפכות, שבאמצע דצמבר ימלאו לו שנה, מביא בינתיים בעקבותיו גל של הצלחות פוליטיות למפלגות האיסלאמיות: "הצדק והפיתוח" במרוקו, מפלגת "התחייה" התוניסאית, וכעת "החירות והצדק", מפלגת "האחים המוסלמים". המפלגה צפויה להפוך לגדולה ביותר בשני בתי הפרלמנט המצריים, כשתסתיים לבסוף ההצבעה המסובכת להחריד בחודש מארס.

לא מעט דברי שבח נלהבים נכתבו בעולם הערבי ולפחות בתחילה גם במערב, בזכותו של האביב הערבי. ההתנערות משלטון העריצים והשאיפה לדמוקרטיה ולשוויון זכויות התקבלו בהתרגשות בבירות הערביות, אך גם במערב אירופה. ואולם, יש להודות כי החלופה המובילה המתגבשת, זו של האיסלאם הפוליטי, אינה נראית מבטיחה מדי, בוודאי שלא לעיניים ישראליות.

לא מדובר בתנועות פוליטיות זהות. מפלגת "הצדק והפיתוח" במרוקו מזכירה יותר את מפלגת השלטון בטורקיה מאשר את האחים המוסלמים במצרים או את החמאס בעזה. גם מפלגת האחים המוסלמים המצרית אינה מפלגה של קנאים דתיים, שיכריזו מלחמת חורמה על המערב או יסתכנו מיד בביטול הסכם השלום עם ישראל. אולם, מבט אל האופן שבו ניסו פעילי "האחים" לגייס (לפי שעה בלא בהצלחה של ממש) את ההמונים ביום שישי האחרון בקהיר באמצעות הסתה נגד ישראל ("הציונים מבקשים להחריב את הר הבית"), מספק סיבה לדאגה באשר לאופי שילבשו בעתיד יחסי שתי המדינות.

אי–פי

למפלגת "החירות והצדק" לא צפוי רוב מוחלט בשני בתי הפרלמנט. המפלגה הצהירה מראש כי לא תתמודד על יותר מ-49% ממושבי "מג'לס א-שעב", הבית התחתון שמונה 508 חברים ו"מג'לס א-שורא", הבית העליון שמונה 264 חברים. באפשרותה לחבור למפלגה כמו "א-נור", שמורכבת מפעילים איסלאמים רדיקלים כמו הסלפים ולמועמדים עצמאיים רבים הנמנים עם הזרם האיסלאמי, ובכך לגבש גוש גדול שיצליח להעביר חקיקה ברוח האיסלאם. אולם, הסיכויים שהאחים המוסלמים יתנו יד למהלך כזה אינם נראים גבוהים לפי שעה. אין אהבה רבה בינם לבין הזרמים הסלפיים וייתכן ו"האחים" יעדיפו לכרות ברית פוליטית דווקא עם מפלגה חילונית. סבב הבחירות לבית התחתון שיתחיל היום הוא הראשון מבין שלושה. בכל סבב מתקיימות הבחירות בתשעה מחוזות והיום צפויה ההצבעה במחוזות גדולים וחשובים, בהם קהיר, אלכסנדריה ולוקסור. תוצאות ההצבעה יספקו מושג ראשון על התוצאה של המהלך כולו, שיסתיים במארס הקרוב בבחירות לבית העליון.

יש לציין כי גם אם יהפכו "האחים" למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט ואף יצליחו להרכיב גוש שיהווה רוב, הרי שאין משמעות הדבר כי ביכולתם לבטל את הסכמי השלום עם ישראל. למדיניות החוץ והביטחון עדיין יהיה אחראי הנשיא, שייבחר לתפקידו רק בעוד כשבעה חודשים. אולם, לפי החוקה המצרית הקיימת (שצפויה להשתנות לאחר הבחירות לפרלמנט) לצירים הנבחרים יש אפשרות להצביע על הדחת נשיא מכהן. בעבר היתה זו סמכות תיאורטית בלבד, מאחר שהרוב בפרלמנט המצרי נמנה עם מפלגת השלטון של חוסני מובארק ("המלפגה הלאומית דמוקרטית"). במצרים של היום, אחרי האביב הערבי ובפתח החורף האיסלאמי, התרחיש הזה נראה אפשרי בהחלט, בעיקר אם לתפקיד הנשיא תיבחר אישיות חילונית. מכאן, שכל נשיא נבחר יתקשה לנהל מדיניות שתיחשב לפייסנית מדי כלפי ישראל והמערב.

אין זה מפליא, לפיכך, שישראל עוקבת בדאגה גוברת אחר ההתפתחויות בקהיר. אם נפילתו המתקרבת של משטר אסד בסוריה זוכה, למרות החששות, להדים חיוביים בירושלים, היחס למצרים שונה בתכלית. ישראל פוסעת על קצות האצבעות כשמדובר במצרים - וזו גם הסיבה שבגללה נענתה לאזהרות מצריות וירדניות ועיכבה ברגע האחרון את התוכנית להריסת גשר המוגרבים בירושלים. ככלל, היחס הפסימי בישראל לתהפוכות במצרים נראה, כעבור שנה כמעט, כגישה ריאלית בהרבה למתרחש שם מאשר התגובות הראשונות במערב.

על רקע זה, קשה להבין את הקביעה הפסקנית של שר האוצר, יובל שטייניץ, בשבוע שעבר לפיה האביב הערבי מספק בסיס מוצק לקיצוץ בתקציב הביטחון. הסכנה המיידית למלחמה בגבול סוריה או מצרים אמנם פחתה, אבל במקביל גדל הסיכון לחוסר יציבות בגבולות - וצה"ל מחויב כעת להכין עצמו למספר גדול בהרבה של תרחישים מטרידים. גורל תקציב הביטחון מצריך דיון לעומק, לא שליפות מהמותן של שרים שייעלמו מהתמונה אחרי המחדל הביטחוני הבא, כשתעלה השאלה מדוע ישראל לא נערכה אליו כהלכה.

Read this article in English: Arab Spring elections boost democracy, and Israeli fears



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו