בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המנהרות ממצרים - מנוע הצמיחה של התעסוקה בעזה

דוח חדש של אונר"א: שיעור האבטלה ברצועה בירידה. על פי ההערכות כ-400 מנהרות פועלות כיום ברפיח, והן מספקות עבודה לכ-4,000 פועלים

16תגובות

כלכלת המנהרות היא האחראית העיקרית לשינויים חיוביים שנרשמו בכלכלת עזה בין המחצית הראשונה של 2010 למחצית הראשונה של 2011. כך עולה מדו"ח תקופתי של אונר"א על שוק העבודה ברצועה, שנערך בעיקר כדי לבדוק את מצבם של הפליטים בעזה ולהתאים את מדיניות הסוכנות לשינויים. בין השינויים לטובה (המתבססים על נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה): ירידה בשיעור האבטלה, תוספת מקומות עבודה, צמיחה בענפים הכלכליים העיקריים במגזר הפרטי ועלייה קלה במשכורות.

בהתחשב בנקודת ההתחלה הנמוכה מאוד של כלכלת עזה, כל שינוי קל ניכר מיד ונרשם כ"צמיחה דרמטית". ואולם, שיעור האבטלה שם הוא עדיין בין הגבוהים בעולם, וכך גם רמות העוני והתלות של משפחות בסיוע חיצוני. לפי נתוני ארגון אוקספאם, 1.1 מיליון ממיליון וחצי תושבי הרצועה מקבלים סיוע במזון. הכלכלן סאלם עג'לוני, שמאז אמצע 2006 מחבר את דו"חות אונר"א, אמר שלשום עם פרסום הדו"ח, כי הגיוני ששלטון החמאס יזקוף את הנתונים החיוביים יחסית לזכות מדיניותו. באותה תקופה בגדה המערבית דווקא נרשמה עלייה קלה בשיעורי האבטלה, אומר עג'לוני, שבשבוע הבא ישלים את הדו"ח המקביל על המצב בגדה המערבית.

עג'לוני הדגיש, עם זאת, כי ישראל עדיין אינה מתירה ייצוא מהרצועה, ולכן אפשרויות הצמיחה בייצור ובתוצרת החקלאית נחסמות מראש. ללא ייצוא, אומר עג'לוני, לא יכולה להיות התאוששות אמיתית בכלכלה. מעט התוצרת החקלאית שישראל התירה לייצא החודש הוא כשלושה אחוזים מהכמות שיוצאה מהרצועה לפני הטלת המצור ב-2007, כשגם אז הכמויות היו מוגבלות מאוד בהשוואה לשנות ה-90.

מאז המהפכה במצרים גדל נפח חומרי הגלם וחומרי הבנייה הנכנסים דרך המנהרות, על אף שלפי דיווח עובדי השטח של משרד האו"ם לתיאום הומניטרי, ככל הנראה מספר המנהרות הפעילות דווקא קטן בתקופה הזאת. אמנם בשנה האחרונה ישראל החלה להתיר הכנסה של חומרי בניין בכמויות מוגבלות, דרך מעבר כרם שלום, אבל חישובי המשרד מעלים שמדי חודש כמות המלט והברזל שמיובאת דרך המנהרות גדולה פי עשרה מהכמות המתקבלת דרך ישראל. למשל, בספטמבר כ-90 אלף טון מלט במנהרות, לעומת 9,000 מישראל, ו-15 אלף טון ברזל במנהרות לעומת 1,400 מישראל. כמות החצץ גדולה פי שניים (90 אלף טונו במנהרות לעומת 46,000 דרך כרם שלום).

זמינותם של חומרי הבנייה ברצועה אפשרה להחיות בה את ענף הבנייה, ששותק לגמרי מאז 2007 בשל המדיניות הישראלית. עזה משוועת למבני מגורים משלוש סיבות: אלפי בתים שנהרסו בשנות האינתיפאדה השנייה ובמבצע עופרת יצוקה; קצב הגידול הטבעי והשינויים החברתיים באופי המשפחה הפלסטינית: יותר משפחות מעדיפות לחיות בתא הגרעיני, ולא להתגורר עם המשפחה המורחבת. ואכן, התוספת העיקרית במקומות עבודה ברצועה היתה בענף הבנייה, מ-3,741 במחצית הראשונה של 2010 ל-13,174 באותה תקופה ב-2011 - גידול של כמעט 253%. לשם השוואה, ב-1999, כשהאוכלוסייה בעזה היתה קטנה במחצית, היה מספר עובדי הבניין ברצועה כמעט 14 אלף - 9.9% מכוח העבודה. כיום הם רק 5.5% מכוח העבודה.

צמיחה דרמטית פחות התחוללה ביתר הענפים: בחקלאות - מכ-17,300 מקומות עבודה ל-23,700; בענף המסחר, המלונאות והמסעדות היה זינוק של כ-9,000 מקומות עבודה מכ-34 אלף ל-43 אלף. בסך הכל נוספו 42,500 מקומות עבודה ברצועה, והם מתפזרים בין כל הענפים המרכזיים, כולל תעשייה ותחבורה. כ-82% ממקומות העבודה שנוספו הם במגזר הפרטי.

כ-880 אלף מתושבי עזה הם בגיל עבודה (15 ומעלה), אבל רק כ-40% מהם כלולים בכוח העבודה (עובדים ומחפשי עבודה). מתוכם רק 238 אלף עבדו במחצית הראשונה של 2011. בתחילת 2010 נרשמו 142 אלף מובטלים - 42% מכוח העבודה. במחצית הראשונה של 2011 נרשמו 117 אלף מובטלים, כך ששיעור האבטלה ירד ל-33%.

במחצית הראשונה של 2011 השכר החודשי הריאלי ברצועה עלה ב-8.8%, מ-1,025 שקל ל-1,115 (עג'לוני מחשב את השכר לפי כושר הקנייה בהשוואה לשנת (2004). למרות העלייה, השכר החודשי הריאלי ב-2011 נמוך בכ-11% מהשכר בשנת 2006. על אף שפליטים הם כ-70% מכלל האוכלוסייה ברצועה וכ-62% מכוח העבודה, פחות מ-20% ממקבלי העבודות החדשות במגזר הציבורי הם פליטים, וכ-55% במגזר הפרטי. כך התקבלו פליטים בפחות מ-20 אלף מקומות עבודה חדשים.

400 מנהרות, 200 פועלים ופחד לאבד את החיים

210 עובדי מנהרות נהרגו בעת עבודתם מאז אמצע 2007, כשישראל הטילה מגבלות סגר על הרצועה והייבוא התת-קרקעי של סחורות חיוניות התפתח והתרחב. כל עובד מנהרות מביא בחשבון שהוא עלול להיות הבא בתור למות, וכך גם מוחמד ממחנה הפליטים שבורה ברפיח. אבל כששאל אותו מוסטפא איבראהים, חבר הפייסבוק שלו ותחקירן בארגון זכויות אדם פלסטיני, אם היה רוצה שהמנהרות ייסגרו, הוא ענה: "מה אתך, המנהרות נותנות עבודה לאלפי אנשים".

מוחמד, בן 21, עובד כבר שלוש שנים במנהרות. ארבעה משכניו ומחבריו הטובים ביותר, שעבדו אתו, כבר נהרגו. חודשיים אחרי שנהרגו מוחמד לא חזר לעבודתו. מאז, כך כתב איבראהים בבלוג שלו, הוא מעדיף להישאר בבית אחרי 12 שעות העבודה הליליות שלו במנהרה (משש בערב עד שש בבוקר), אפילו ביום שישי. על אחיו הצעיר ממנו כפה להפסיק לעבוד במנהרה, אחרי שהיה בה פיצוץ. הוא עצמו תמיד מרגיש פחד גדול בזמן העבודה במעבה האדמה, ורווח לו רק כשהוא יוצא ממנה. לדבריו, אפשר להיהרג בה בדרכים רבות מאוד: מהתמוטטות המנהרה, מהפגזה ישראלית, מפיצוץ שמבצעים המצרים, מחלחול מים, מהתפוצצות מכל גז בתוכה או בשל קצר חשמלי.

14 פועלים, מספר מוחמד לחבר הפייסבוק שלו, איבראהים, מקבלים בלילה את הסחורות מהצד המצרי, מורידים אותן למנהרה, מסדרים ומכינים אותן להעלאה ולהעמסה בבוקר, בצד הפלסטיני. שלושה מהפועלים, והוא ביניהם, מחכים ראשונים לבואו של האחראי המצרי שפותח את המנהרה ומאשר את הורדת הסחורות. כ-30 פועלים עובדים בבוקר בהעלאת הסחורות ובסחיבתן בשטח הפלסטיני. בשיחה עם איבראהים הוא מזכיר שהמצרכים המבוקשים בתקופה זו הם זיתים, שמן וקלמנטינות - ואלה כמובן נוספים על חומרי הבניין ובייחוד המלט והחצץ.

להערכתו של מ', פועלות ברפיח 400 מנהרות, והן מספקות עבודה לכ-4,000 פועלים. השכר היומי נע בין 100 ל-120 שקל. "אם מדברים על השיפור במצב התעסוקה ברצועה", מסביר איבראהים, "אסור לשכוח את אלה שנהרגו ואלה שמסכנים את עצמם בשביל הנתונים החיוביים האלו. הממשלה בעזה לא מפקחת על תנאי עבודתם ולא מנסה לשפר את אמצעי הבטיחות, נוסף לעובדה שהפועלים אינם נהנים משום זכויות סוציאליות או משפטיות. יש שכבה גדולה של סוחרים שהרוויחה ממנהרות המוות, וההרוגים באים ממשפחות עניות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו