בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש אינו נותן את הדין

90תגובות

בתל אביב צוין שלשום יום זכויות האדם הבינלאומי, אך הרג המפגין בכפר נבי סאלח על ידי צה"ל הזכיר שאולי נכון יותר, למרבה הצער, לציין את היום הזה בישראל כיום מספד לזכויות האדם. נדרשת חקירה של נסיבות מותו של מוסטפא תמימי, אך גם אין להתעלם מהתצלומים המתעדים כיצד נורה בראשו מטווח קצר. תמימי מצטרף לרשימה של עשרים פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל בהפגנות בשטחים, ואיש אינו נותן את הדין על הריגתם.

התחקיר שהתפרסם שלשום ב"הארץ", בנוגע לתפקוד הלקוי של מחוז ש"י של המשטרה, גילה - בצד תקלות בכל הנוגע ליחס למתנחלים - שלא מתקיימת חקירה רצינית של המשטרה כאשר מתנחלים נוהגים אלימות בפלסטינים. מה שאנו עדים לו הוא חשיפה של פלסטינים לאלימות הן מידי הצבא והן מידי מתנחלים, ובשני המקרים החקירות מתנהלות לרוב שלא כהלכה.

השילוב של אלימות צבאית ואלימות "מופרטת" מעיד על הפקרת הפלסטינים תושבי השטחים. האלימות מופנית במקרים רבים אל מפגינים נגד נישולם ממשאבי הקרקע והמים שלהם: בעבר דווח כאן על השתלטות מתנחלים על מעיינות בשטחים, ומניעת גישה אליהם. אחד מהמעיינות האלה הוא בנבי סאלח. ההשתלטות עליו היתה חלק מהשתלטות ההתנחלות חלמיש על אדמות הכפר.

בפרשת הילדה עביר עראמין, שנהרגה בידי צה"ל בתחילת 2007, קבע בג"ץ שהטיפול באירוע היה כושל ושלא התקיימה חקירה ראויה. אך הקביעה נשארה הצהרה - בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. המקרה של עראמין, כמו הרג המפגין באסם אבו-רחמה, שאיש לא נתן עליו עדיין את הדין, צריכים להיות תמרורי אזהרה: באפריל האחרון התחייב הפרקליט הצבאי הראשי לבג"ץ כי מעתה, בכל מקרה שייהרג אזרח בפעולות צה"ל בגדה תיפתח מיד חקירת מצ"ח (רק במקרים של פעולה בעלת אופי מלחמתי ממש יתקיים קודם לכן תחקיר מבצעי). אם כך הדבר, נדרשת עכשיו חקירה מיידית ויסודית, שתהיה שונה מאלה שנחשפנו אליהן עד כה.

למותר לציין שהאחריות לחיי תושבים החיים בשטחים כבושים, המכונים במשפט הבינלאומי - לא בכדי - בכינוי "מוגנים", נתונה בידי המדינה הכובשת. הפקרתם לאלימות, שתוצאותיה אינן נחקרות כראוי היא התפרקות מחובות המדינה הכובשת, התפרקות הנותנת לגיטימציה לעוד אלימות. אי אפשר גם לנתק את ההרג של תמימי מהתמונה הרחבה של נישול האוכלוסייה הפלסטינית מנכסיה לטובת מתנחלים. האפשרות לפעול נגד הנישול נשללת, שכן כאשר מפגינה האוכלוסייה נגד גזל מים וקרקעות, הצבא פועל נגד ההפגנות במעצרים ובאלימות. התוצאה היא שבעוד שמדינת ישראל אינה מתייחסת לפלסטינים בשטחים כאל אזרחיה, היא גם לא נותנת להם את ההגנה שהיא מחויבת לתת לתושבים הכבושים על ידה, מפני נישול ואלימות. אלו שצריכים להיות מוגנים, הופכים מנושלים ומופקרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו