בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עומד מאחורי הקמת מפקדת העומק בצה"ל

המפקדה החדשה אמורה לסגור פער קיים באחריות קבועה למבצעים רחוקים ומיצוי יכולתן של היחידות המיוחדות במלחמה. השאלה היא האם ברק וגנץ בונים מטכ"ל מאוזן או שהפיתוי לקדם את יוצאי היחידות המובחרות עשוי להתגלות כמקסם שווא

22תגובות

"אנחנו", אמר בקפלו את הדגל בבגדאד גנרל מרטין דמפסי, יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, "הדור של עיראק" - הקצונה שהחוויה המעצבת שלה, בשני העשורים האחרונים, היתה על נהרות בבל. בין שאר תפקידיו במזרח התיכון היה דמפסי סגן מפקד חטיבת שריון במלחמת 1991 ומפקד אוגדה משוריינת ב-2003.

גם בני גנץ היה סגן-אלוף במלחמת 1991; אבל הוא צמח בצנחנים ופיקד על "שלדג", הקומנדו של חיל האוויר, בין השאר במשימה שבוטלה ברגע האחרון נגד משגרי הסקאד במערב עיראק. אהוד ברק, סגן הרמטכ"ל באותה מלחמה, חלם לאייש את המטכ"ל שלו במפקדים לשעבר של סיירת מטכ"ל, כמותו: נחמיה תמרי, עמירם לוין, עוזי דיין ובהמשך גם שי אביטל ומשה (בוגי) יעלון. ברק קיווה לייסד שושלת של יוצאי היחידה. זה לא כל כך הצליח לו, אבל אתמול הוא קיבל - וליתר דיוק, לקח - הזדמנות שנייה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב כתבות סוף השבוע של "הארץ", ישירות לפייסבוק

כמו ראש אמ"ן אביב כוכבי (פלוגת ה"עורב" בצנחנים) ומפקד חיל הים רם רוטברג (שייטת 13), כל אלופי הפיקודים של צה"ל יהיו בקרוב יוצאי היחידות המיוחדות והצנחנים: טל רוסו (סיירת מטכ"ל, שלדג, מגלן) בדרום, יאיר גולן (ה"עורב" בצנחנים) בצפון, ניצן אלון (סיירת מטכ"ל) במרכז, אייל אייזנברג (שלדג) בעורף. לשריונאים נמסרו הפיקוד על זרוע היבשה (סמי תורג'מן) ואגפים במטכ"ל - מבצעים (יעקב אייש), טכנו-לוגיסטיקה (קובי ברק), תקשוב (עוזי מוסקוביץ').

זה שלד המטכ"ל של גנץ, בהמתנה למינוי גדי איזנקוט לסגנו השני והאחרון. מינוי יוסי ביידץ לאלוף כמפקד המכללות מושיב ליד שולחן המטכ"ל מוח מודיעיני מנוסה, משקל-נגד לראש אמ"ן, ממש כפי שאלופים מחיל האוויר באגף התכנון מספקים לרמטכ"ל דעה אווירית נוספת לצד זו של מפקד החיל.

אלון נועד לקידום. ההתלבטות היתה אם לנסות אותו תחילה כמפקד גיס צפוני, תפקידו הראשון של גנץ כאלוף, לפני עשור, כדי שיתמחה בהפעלת עוצבות; או להטיל עליו את בניית מפקדת העומק, מתוקף ניסיונו בסיירת מטכ"ל, בפיקוד על מבצעים מיוחדים בלבנון וכראש חטיבת ההפעלה באמ"ן; או להקפיץ אותו במישרין ממפקד האוגדה בגדה המערבית לאלוף פיקוד המרכז, בדומה ליצחק איתן בשנת 2000, בהמלצת האלוף המכהן אבי מזרחי.

אוליבייה פיטוסי

לראשות מפקדת העומק נשקלה גם החזרה לשירות פעיל של אלופים ותת-אלופים מיוצאי היחידות המיוחדות וביניהם גל הירש, לשעבר מפקד "שלדג", שביכולתו האמינו גנץ ואיזנקוט. לבסוף, בדירבונו של אהוד ברק, נשלף מארכיון צה"ל, לאחר עשר שנות דימוס ועל סף העשור השביעי לחייו, שי אביטל, בזכות ותק, ניסיון וסמכות מקצועית של מי שראה את אלופי ההווה כטירונים ומפקדי צוותים. כשאלופי הזרועות של סיירת מטכ"ל (ראש אמ"ן), שלדג (מפקד חיל האוויר) ושייטת 13 (מפקד חיל הים) יידרשו להקצות את יחידותיהם משוש-ליבם לטובת ראש מפקדת העומק, יהיה להם קל יותר לראות בתפקיד זה את אביטל, ולא את בן גילם המתחרה בהם. ברק, מלמעלה, וגנץ, מלמטה, ראו מה עשתה תחרות כזו לצה"ל בעיראק, ב-1991, כאשר ראש מפקדת השליטה למבצעים מיוחדים, האלוף דורון רובין, סבל מתמיכה מיזערית של הרמטכ"ל דן שומרון - בעצמו מפקד קודם של מסגרת דומה, כקצין חי"ר וצנחנים ראשי באנטבה - ושל סגנו ברק, שהעדיף את מקורביו תמרי ולוין.

מפקדת העומק אמורה לסגור פער בשני תחומים משיקים: אחריות קבועה למבצעים הנערכים הרחק מקווי החזית ומיצוי יכולתן של היחידות המיוחדות, שסבלו עד כה מתת ניצול במלחמות. בתחום הראשון, יישארו עדיין מבצעים רבים שעליהם יפקדו, מתחת לרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר או מפקד חיל הים. בשנים האחרונות, שנותיהם של גבי אשכנזי ואחר כך גנץ, עם עידו נחושתן באוויר ואלי (צ'ייני) מרום בים, נוהלו מבצעים רבים כאלה. כך כשהנתיב ליעד ואופן הפעולה הם בעיקר אוויריים או ימיים. לעומת זאת, יש מבצעים שהרכיב העיקרי בהם הוא של יחידת פשיטה, ללא קשר לדרך הגעתה. במבנה החדש, מבצע כמו "שירת הצפצפה" של שייטת 13 בספטמבר 1997, שהסתיים באסון השייטת, היה נערך בפיקודו של אלוף כאביטל ולא בזה של מפקד חיל הים.

היחידות המיוחדות של צה"ל שימשו מכפיל-כוח בין המלחמות הגדולות ונהפכו איכשהו לרסיס-כוח במלחמות עצמן. אז בלטה חשיבותן של החטיבות והאוגדות, עם גדודי החי"ר והשריון, התותחנים וההנדסה והלוגיסטיקה וכל השאר. מפקדת העומק, אם תצליח להיבנות ולהתאמן כראוי, תוכל להפעיל "נבחרת של נבחרות", שתשיג מסה קריטית בדקירות מפתיעות במרכזי כובד של אויב המסתתר בסביבה עירונית צפופה. אויב כזה עלול לחתור לחסינות מפני הפצצות, ולו גם מדוייקות, או לקוות שהטלת חימוש כבד מרחוק תגרום לנפגעים אזרחיים רבים ותקלע את ישראל למגננה מדינית ומשפטית.

לצד התשובות, מתעוררות גם שאלות. האם ברק וגנץ בונים מטכ"ל מאוזן, או שמא הפיתוי לקדם את יוצאי היחידות המיוחדות, שמעטים מהם עברו הסבה מסודרת לשריון, עלול להתגלות כמקסם שווא? ומה יקרה אם ההתנגשות בצבאות ערב, הנראית עתה סבירה פחות מצורות מערכה אחרות, תחזור לאתגר את צה"ל, כשהמשטרים החדשים בקהיר ובדמשק יתייצבו - אולי עם הפנים לחזית?

בחודשים האחרונים עסק ראש אגף המבצעים יעקב אייש בבניית גוף לוחמה חסויה, שאחד מבכיריו הוא ראש אגף המושאל מהמוסד, ר', אף הוא יוצא יחידה צבאית נבחרת. גוף זה יעבור עכשיו למפקדת העומק. הדיו בודאי יישמעו, אם לא נשמעו כבר, במרחקים. אם אביטל יידרש לפעול במרחב פיקוד המרכז האמריקאי, סנטקו"ם, ימצא שם את חברו מבית הספר לפיקוד ומטה במארינס, גנרל ג'יימס מאטיס, האחראי בין השאר על איראן, סוריה, עיראק ומצרים.

לקראת מינוי אביטל נבדקה ואושרה כשרותו הפוליטית, כמועמד (כושל) לכנסת, אמנם ברשימת קדימה, אבל כפי שהעיד חבר משותף של שניהם מסיירת מטכ"ל, גם ברק רצה (ב-2006) להיבחר בקדימה.

ברק, כוחני ולעתים כפייתי, חושב רחוק. אם, כסמכותו, לא יאשר את מינוי איזנקוט לסגן הרמטכ"ל, ויעדיף את מזרחי או את גדי שמני, יהיה זה אות שלא ויתר על מינוי יואב גלנט לרמטכ"ל - אם לא לפני גנץ, לאחריו. השבוע הכחיש מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני תוכנית שיוחסה לברק ושלפיה יתבקש שני בקרוב, כצעד מכין, לפרוש מתפקידו לטובת גלנט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו