בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות היציאה מצפון רג'ר - ישראל מבצעת בו עבודות תשתית

הביוב של הכפר שחציו מצוי בשליטה ישראלית והשני בשליטה לבנונית, נמצא בצדה של האחרונה. בישראל התעורר חשש שהביוב בכפר יביא לזיהום הכנרת

תגובות

שנה אחרי החלטת הקבינט לסגת מחלקו הצפוני של כפר רג'ר, מבצעת המדינה עבודות תשתית בחלק הצפוני של היישוב. מדובר בעבודות אותן מבצעת המדינה, לראשונה מאז 2006, ושמתמקדות בשדרוג ובהנחת רשת ביוב בחלקי הכפר בהם מערכת הביוב מיושנת או שלא היתה קיימת כלל, דבר שגרם לחשש כבד לזיהום נחל שניר (החצבני) במי ביוב ומהנחל לירדן ולכנרת.

הכפר יושב על גדת הנחל ובעבר אף פורסם ב"הארץ" על פנייה של הד"ר דורון מרקל, מנהל תחום כנרת ברשות המים, בה אמר כי "יש להזדרז בביצוע החיבור (של מערכת הביוב, א.א.) על מנת למנוע מצב עתידי בו לא נוכל לחבר את הביוב בחלקו הצפוני של היישוב, עם כל המשמעויות מכך".

קמינסקי ירון

מרקל הזהיר אז כי "אי השלמת חיבור הביוב של רג'ר למערכת הטיפול בשפכים עלולה להביא לגלישת ביוב חמורה לנחל שניר ובכך לסכן את איכות המים של הכנרת. יתרה מכך, העובדה שממשלת ישראל החליטה לצאת מחלקו הצפוני של היישוב, יוצרת מצב שבו גם אם נרצה בעתיד לחברו למערכת הטיפול בשפכים לא נוכל לעשות זאת". החשש אף זכה לאישוש במקרה בו נמנע מפקחי מנהלת הכנרת להיכנס לחלקו הצפוני של הכפר, למרות שבמקום אירעה תקלה במערכת הביוב.

לדברי גרשון שרון, מנכ"ל חברת "קולחי גליל עליון" המנהלת את העבודות בעלות של 4 מיליון שקלים, "מספר בתים ביישוב כלל לא מחוברים למערכת הביוב". הקבלן המבצע, נוואף אבו-ג'אבל, ציין כי "מדובר במקומות בהם יש תשתיות ישנות מאד, חלקן אפילו מלפני 1967, תשתיות שנבנו בסטנדרטים שלא עומדים בדרישות של איכות סביבה והתחשבות במקורות מים. יש הרבה נזילות וחלחול של ביוב למי תהום".

הכפר רג'ר נתון במציאות מוזרה: בליבו עובר קו דמיוני, "הקו הכחול", המסמן את קו הגבול הבין-לאומי. "הקו הכחול" הוא קו הגבול הבינ"ל המוכר בין ישראל ולבנון, כפי שנקבע ב-1924 בין בריטניה לצרפת. עם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 היא התחייבה לסגת לקו זה. כוחות האו"ם שסימנו את הגבול אחרי הנסיגה קבעו כי קו הגבול חוצה את הכפר. על פי חלוקה זו כ-1,750 תושבים יהיו בחלק "הלבנוני" ורק כ-550 יוותרו בשטח ישראל.

עד 1967 היה נתון הכפר רג'ר לשליטה סורית באופן רשמי, עם זאת שייכותו לסוריה או ללבנון היתה מעורפלת. התושבים קיבלו אזרחות ישראלית בשנת 1981, כשישראל חוקקה את חוק הגולן (הדרוזים בגולן סירבו אז לקבל את תעודות הזהות, בעוד שתושבי רג'ר קיבלו אותן ללא התנגדות).

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

התסבוכת שנוצרה אחרי הנסיגה בשנת 2000 החלה במהלך השנים שישראל שלטה בשני צדי הגבול - אז התרחב הכפר צפונה ו"גלש" לתוך תחומה הריבוני של לבנון, טענה שברג'ר שוללים מכל וכל.

מאז הנסיגה הפך הישוב לנקודת מחלוקת בין שתי המדינות ולנקודת תורפה ביטחונית עבור צה"ל. הבעיה נובעת מכך שתושבי החלק הצפוני של הכפר נושאים תעודות זהות ישראליות, אך יושבים על אדמה שעד 1967 לא היתה בריבונות ישראל, אולם לאורך קו הגבול העובר באמצע כפר אין גדר או כל הפרדה פיזית אחרת. בחודש נובמבר 2005 הומחש עד כמה המציאות במקום נפיצה בעת שחיזבאללה ניסה לחטוף חיילי צה"ל בכפר.

היום הכפר רג'ר מגודר משני צדדיו והפך למעין מובלעת: גדר מקיפה את חלקו הדרומי ומפרידה בינו לבין שטח ישראל, כשבמחסום המאויש בשוטרי מג"ב נבדקת כל מכונית יוצאת ונכנסת, מה עוד שהכניסה לכפר מאושרת רק לתושבי המקום, או לכאלו שקיבלו אישור לשם כך. גם חלקו הצפוני של הכפר מגודר ולמעשה חוצץ בין הכפר לבין לבנון.

מאז יציאת צה"ל מלבנון המציאות המוזרה בה נותר הכפר, מעין יצור כלאיים בין שתי מדינות יריבות, הפך את הישוב לנקודת תורפה אותה ניצלו כמה תושבים במקום לשורה של הברחות סמים מלבנון לישראל, דבר שלא הדאיג רק את רשויות החוק, אלא המחיש גם כמה בעייתית המציאות במקום.

המציאות המוזרה בה מצוי הכפר, בו כ-2,300 תושבים, הביאה ב-11 וחצי השנים האחרונות להקמת מנגנונים שונים שנועדו לתת פתרונות ביטחוניים ומשטרתיים, אך הופכים את החיים במקום לבלתי נסבלים. כך, לדוגמא, כדי לתקן מקרר שנמצא בבית בחלק הצפוני, יש להוציא את המקרר למחסום הכניסה לישוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו