המינהל האזרחי מציג: 101 סוגי היתרי כניסה לפלסטינים

בכל הנוגע למעבר לשטחי ישראל, הביורוקרטיה בגדה הולכת וגדלה. לטענת ארגון מחסום ווטש, המדיניות משמשת גם את השב"כ לגיוס מקורות מידע

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיים לוינסון

המינהל האזרחי מנפיק 101 היתרי תנועה שונים לפלסטינים, לצורך תנועה בגדה המערבית, לישראל ומחוצה עולה - כך עולה ממסמך של המינהל שהגיע ל"הארץ".

במינהל, באמצעות סניפי מפקדת התיאום והקישור הפזורים ברחבי הגדה, אחראים על מתן אישורי התנועה בגדה. במשך השנים, בשל נסיבות שונות, תפח המנגנון הביוקרטי של המינהל האזרחי עד שהגיע למספר תלת ספרתי של סוגי אישורים שונים. כל קבלת אישור מותנית בהגשת בקשה במשרדי התיאום והקישור, מילוי טופס מתאים, קריטריונים נפרדים והמתנה למתן תשובה.

עיון ברשימת ההיתרים השונים שמנפיקה ישראל עבור המבקשים מגלה כפילויות רבות בתחומים שונים. כך למשל בתחום הדת, יש היתרים נפרדים למבקשים להשתתף ב"תפילות יום השישי בלבד", או ל"עובד ווקף בהר הבית", "עובד דת", "חג נוצרי", "עובד בתפילות יום השישי" ו"עובד כנסייה".

בסבך האישורים. לחצו להגדלה

עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים ופרשנויות מהארץ לפייסבוק שלכם

גם בתחום הרפואי המינהל האזרחי מנפיק כמה וכמה סוגי היתרים. ישנו היתר ל"צוות חירום רפואי", "צוות רפואה במרחב התפר", "רופא", "נהג אמבולנס", "הומניטרי רפואי בכתר". לרופאים הזקוקים להשתלמות רפואית יש כמה היתרים שונים: האחד "צרכים ייחודיים - כנס רפואי", שהוא היתר שונה מ"השתלמות רפואית" או היתר "השתתפות בכנס", ששונה מהיתר "השתלמויות". למלווים של החולים מציע המינהל 2 היתרים: האחד "ליווי חולה באמבולנס" והשני "ליווי חולה". היתר אחר מונפק עבור "ביקור חולה".

חלק נכבד מההיתרים, מונפקים עבור מה שהמינהל מכנה "צרכים מיוחדים". בין היתר ישנם את ההיתרים הבאים: "חיפוש עבודה", "חתונה באיו"ש", "חתונה בישראל", "טיול", "לוויה בישראל", "מורה בבית ספר", "עובד בבית ספר", "תלמיד בבית ספר", "צורכי רווחה", "פגישת עבודה" ו"שהייה בישראל". כמו כן, יש היתרי "צרכים אישיים", ולא ברור באילו היתרים מדובר. על כל אלה יש להוסיף את היתר "צרכים משפטיים".

הקמת גדר ההפרדה, שהשאירה בחלקו הצפוני של הקו הירוק חלקים נרחבים מהגדה ממערב לגדר יצרה גם היא מערך היתרים מסועף, שאושר על ידי בג"ץ. בין היתר, יש היתרים ל"חקלאי במרחב התפר" ששונה מהיתר "חקלאי קבוע במרחב התפר". היתרים נוספים הם ל"עובד ארגונים בינלאומיים במרחב התפר", "תושב קבוע במרחב התפר", "תעסוקה במרחב התפר", "צרכים אישיים במרחב התפר" ו"חינוך במרחב התפר".

ארגוני זכויות האדם מלינים זמן רב על מערכת ההיתרים המסורבלת הזו. בתשובה למענה לפניית אירגון "בצלם" השיבו במינהל כי אין ברשותם מידע כמה זמן לוקח לטפל בהיתר. ארגון תיאום הסיוע ההומניטרי של האו"ם, אוצ'ה, העריך בדו"ח שפרסם כי 20% מימי העבודה של הארגונים הבינלאומיים מבוזבז על השגת היתרים לעובדיהם, מילוי טפסים, בעיות עם היתרים וחידוש היתרים.

בדו"ח שיפורסם בקרוב, טוען ארגון "מחסום ווטש" כי מערך ההיתרים והיתרי העבודה, משמש את השב"כ אמצעי לגיוס מקורות מידע. פעמים רבות, כאשר נדחית בקשתו של פלסטיני להיתר "מנימוקים בטחוניים" הוא מוזמן לשיחה עם רכז שב"כ, שמציע את "עזרתו" בתמורה למידע. מהשב"כ לא נמסרה תגובה בנושא.

מהמינהל האזרחי נמסר כי "סוגיה זו מוכרת והיא אמורה להיבחן במסגרת תוכנית ההתייעלות של הארגון בשנה הקרובה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ