בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיירת הדיפלומטים

מה ילמדו שגרירי ישראל בעולם מפורום הכנסת ליחסים בינלאומיים • מחקר מגלה, שהערבים-הנוצרים בישראל ובגדה סובלניים פחות מהמוסלמים

8תגובות

כמדי שנה, עשרות שגרירי ישראל בעולם באו בימים אלה כדי להתעדכן במדיניות הממשלה ולהצטייד בתחמושת הסברה. אחרי שילמדו מהשר שלהם, אביגדור ליברמן, איך לדבר עם אירופים חצופים ויקבלו מסגן השר, דני איילון, את מידות הספה שעליה יש להושיב עוכרי ישראל, מומלץ כי יקצו מזמנם לתדרוך עומק מח"כ אופיר אקוניס (ליכוד). אקוניס עומד בראש "פורום הכנסת ליחסים בינלאומיים", שהתכנס לקראת הדיון באו"ם על ההכרה בפלסטין, כדי "לחזק את מעמדה של מדינת ישראל בקרב קהילת העמים".

במגילת היסוד מבטיחים חברי הפורום "לספק כיוון אסטרטגי לפעילויות הבינלאומיות המגוונות של ישראל ולהתמודד עם פערי המשאבים של הממשלה בתמיכה במדיניות, להגביר את קולה של ישראל בתקשורת באמצעות יחסי ציבור, ולכרות בריתות חדשות עבור מדינת ישראל".

מי מתאים לכך יותר מחברי הכנסת זאב אלקין ויריב לוין (ליכוד), מגיני המאחזים וראשי המאבק נגד ארגוני זכויות האדם, בית המשפט העליון והתקשורת? אילו קולות ישראלים נעימים לאוזניים ערלות יותר מפזמוני השלום של אריה אלדד (האיחוד הלאומי) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו)? מי יכול להתחרות ביחסי הציבור של חברת הפורום עינת וילף (עצמאות), שקידמה את פני המטיף האוונגליסטי הימני גלן בק, שהיה קיצוני מדי אפילו לטעמם של ראשי רשת פוקס?

איך אפשר לכרות בריתות חדשות עם הגויים, בלי להדק תחילה את הבריתות בבית? כשהעולם כולו נגדנו, אין קואליציה ואופוזיציה. כך, יו"ר הפורום הוא שי חרמש, נציג הקיבוצים בסיעת קדימה. גם חבריו לסיעה, נחמן שי, ישראל חסון ויוחנן פלסנר, נענו לאתגר, "לספק ידע וכלים הנחוצים לחברי הכנסת לשמש כדיפלומטים בארץ ובחו"ל".

תגובת חרמש: "לדאבוני, בכנסת נמצאים ערב רב של דמויות ודעות, שעם רבות מהן קשה לי להסכים, אבל הן כאן. האם יש להותיר להם את הזירה, או להיות בעמדה שמאפשרת להשמיע בה גם קול אחר?"

נחמן שי אמר בתגובה, כי מדובר בקבוצה חוץ פרלמנטרית וכי עד כה הוא לא השתתף בשום פעילות שלה.

לא כל יום כריסמס

גם השנה המיעוט הנוצרי בישראל ובשטחים נהפך בחג המולד לחתן השמחה, והיחסים הבעייתיים בין הפלסטינים ליהודים בימי חול דוחקים לקרן זווית את היחסים הטעונים בין המוסלמים לנוצרים.

מחקר חלוצי שיזם ענאן סרור, דוקטורנט מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, שופך מעט אור על כך. מהמחקר עולה, בין היתר, כי דווקא הנוצרים נוטים להסתגרות וראים פחות סובלנות כלפי המוסלמים. המוסלמים הראו נכונות גדולה יותר לקבל את הנרטיב הנוצרי ונטו להשתלב עם הנוצרים.

פרופסור שפרה שגיא, ראש התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטה, שהובילה את המחקר, מסבירה, כי בהיותם מיעוט, הן כערבים בחברה הישראלית והן כנוצרים בחברה הערבית, הנוצרים חשים איום על זהותם החברתית הן מצד החברה היהודית והן מצד החברה המוסלמית-הפלסטינית.

המחקר התבסס על מדגמים מייצגים של האוכלוסיות המוסלמית והנוצרית בישראל (1,164 מוסלמים ו-805 נוצרים) ובגדה (106 נוצרים ו-112 מוסלמים). במחקר, שנעשה באמצעות שאלונים אחידים ודיונים בקבוצות מיקוד, נבחנו שמונה אירועים מרכזיים שביחס להם קיימים נרטיבים שונים למוסלמים ולנוצרים, דוגמת זהות המדינה הפלסטינית העתידית ומסגד שהאב אל-דין שנבנה בסמוך לכנסיית הבשורה בנצרת.

בקבוצת המיקוד הראשונה השתתפו אקדמאים מוסלמים ונוצרים. מחשש שהשאלות ייתפשו כפגיעה בחזית הפלסטינית המאוחדת מול החברה היהודית, הנחו את המפגש רק החוקרים המוסלמים והנוצרים: הדוקטורנטים סרור, סירין מג'לי ויחיא חג'אזי. החוקרות היהודיות, שגיא וד"ר עדי מאנע, צפו בדיון מבעד למראה חד כיוונית. אחד המשתתפים סינן בכעס: "אנחנו מדברים בעברית על היחסים בין מוסלמים ונוצרים, והיהודים יושבים וצופים בנו".

התברר, כי גם בעיות פנים-ערביות מתגמדות לנוכח הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. הדרת הפלסטינים המוסלמים בעולם הערבי ושל הפלסטינים הנוצרים על ידי המוסלמים באזור ועל ידי העולם הנוצרי המערבי מגבירה את הצורך של המוסלמים והנוצרים בהשתייכות ובליכוד פנימי. הצורך הזה גובר ככל שהקבוצה מרגישה מאוימת יותר ונבדלת מיתר הקבוצות במרחב, דבר שמזכיר את היהודים בגולה בעתות מצוקה.

הקבוצה הקטנה והמאוימת ביותר היא של הנוצרים. הן בגדה והן בישראל; אותרו אצלם סטריאוטיפים שליליים וכעס כלפי המוסלמים. שגיא סבורה, כי זהו המקור לתחושת זהות קולקטיבית חזקה, שבאה לידי ביטוי בשלילת הנרטיב המוסלמי והדגשת המובחנות של הקבוצה הנוצרית וקרבתה לחברה המערבית.

הקהילה הנוצרית (בעיקר בגדה) אף פיתחה מנגנון הגנה משותף של קהילתיות דתית, בעלת משמעות, מטרות וכללים ברורים. תחושה קולקטיבית המאפשרת לחיות בתנאי הלחץ הקשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו