בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדר ההפרדה תעבור בין הנזירים לנזירות

הנזירים בכרמיזאן מוכרים את היין שלהם בישראל, הנזירות מלמדות את ילדי וולאג'ה. משרד הביטחון מציע פשרה שלפיה תפריד הגדר את שטח המנזר בין המינים

9תגובות

על הטראסות המוריקות שלמרגלות המנזר הקתולי "כרמיזאן" שבמורדות הכפר הפלסטיני וולאג'ה, צפויה להיחרט בקרוב צלקת. על פי הודעת משרד הביטחון, החל מחודש ספטמבר הקרוב יחתכו את הכרמים לוחות הבטון של גדר ההפרדה, כחלק מהתוואי אשר אמור להקיף לבסוף את כל הכפר. אלא שמבחינת המנזר, להצבת הלוחות משמעות נוספת - פיצול בין הנזירים והנזירות במקום.

נכון להיום, שוכנים מגוריהם של הנזירים והנזירות של כרמיזאן זה לצד זה, על צלע ההר אל מול הר גילה בדרום ירושלים. ואולם, הפיצול הצפוי משקף גם את המתרחש במנזר בשנים האחרונות - מחלוקת קשה בין הנזירים והנזירות בעניין תוואי הגדר, שאף הגיעה לבית המשפט.

מאז שהוקם בסוף המאה ה-19 כרמיזאן - מנזר קתולי מהמסדר הסליזיאני - חיים הנזירים והנזירות שלו אלה לצד אלה בשגרה ובשלווה. התפילות והטקסים נערכים במשותף, ומשלח היד היומיומי מנוהל לפי חלוקה מוסכמת: הנזירים אמונים על הפרנסה והנזירות על החינוך; אלה מפיקים יין ומוכרים אותו, ואלה מפעילות בית ספר קתולי לילדי הכפרים הפלסטיניים בסביבה.

אלא שמאז שנת 2006, כאשר נודע דבר הקמת הגדר סביב וולאג'ה, נפל דבר מה בין המינים בכרמיזאן. התוואי, הודיע משרד הביטחון, יספח את המנזר אל תחומה של ישראל. מבחינת הנזירים היו אלה חדשות טובות: את היין שלהם הם ממילא מוכרים בעיקר בישראל או דרכה. לנזירות, מנגד, המשמעות הייתה קשה: הצבת הגדר כך תמנע מתלמידיהם להגיע לבית הספר שלהן, או לכל הפחות תקשה עליהם לעשות כן.

בעקבות ההכרזה החליטו הנזירות לצאת למאבק להשארת המסדר הסליזיאני בתחומי הגדה. "הנזירים מכינים יין ולהם זה מעולה. העניין שלהם הוא ייצור יין וזה מאפשר להם לשלוח אותו לישראל, שם נמצאים לקוחות שלהם", אמרה השבוע אם המנזר, האחות אדריאנה. "לנו זה מאוד לא טוב... אם הגדר תעבור פה וישימו אותנו בצד הישראלי הילדים לא יוכלו להגיע אלינו... יש רק כביש אחד לפה. הגדר תיצור פה נקודת מעבר שיהיו בה חיילים. לזה לא הסכמנו".

השבוע היה בית הספר של האחות אדריאנה ריק מתלמידים בשל חופשת חג המולד. בימים כתיקונם מסתובבים ברחבי המתחם קרוב ל-300 תלמידים, בני 4-16. הם ממלאים את הרחבה המרוצפת שמשתרעת מול בניין האבן הגדול ואת הכיתות המבריקות שבתוכו. רובם מגיעים מוולאג'ה. "העבודה היחידה שלנו היא חינוך הילדים", אמרה האחות אדריאנה. "כשהם מגיעים לכאן אנחנו צריכים לרפא גם את הלב שלהם".

מבחינתה של אם המנזר, הצבת הגדר באופן שיפצל בין הנזירות והנזירים היתה החלופה הפחות גרועה, שכן לדבריה, הייתה מעדיפה שלא תוצב גדר כלל. ייתכן שעמדתה זו מבטאת גם את הנקודה היחידה שבה שוררת תמימות דעים בין הנזירות לנזירים בוויכוח על תוואי הגדר. לפני כחודש, בניסיון להרגיע את הרוחות, פרסמה הנהלת המנזר הודעת גינוי מסוייגת באשר לעמדת הנזירים בסוגיה: "המנזר מעולם לא ביקש לעבור לצד הישראלי", נכתב. "תוואי הגדר כולו, כולל זה שמשפיע ישירות על אדמות הכרמיזאן, נקבע על ידי הרשויות הישראליות בלבד". אולם ההודעה לא הרשימה את האחות אדריאנה. "יש לנו ולנזירים דעות מאוד שונות בקשר לגדר פה", אמרה, ומייד הוסיפה: "לרוב אנחנו מעדיפים שלא לדבר על זה".

על מחלוקתם בסוגיית תוואי הגדר יעיד גם השוני בפעולות שנקטו הנזירים והנזירות בעניין. מלבד פרסום ההודעת הגינוי, קבוצת הנזירים מעולם לא פנתה לערכאה משפטית על מנת להילחם בבניית הגדר. מנגד, בחודש מארס 2010 - בתום כארבע שנים של פניות חוזרות ונשנות למשרד הפטריארך הלטיני בישראל בבקשה כי יסייע להן במאבקן - החליטו הנזירות לפנות לבית משפט ישראלי בתקווה שיכריע כי המנזר יישאר בתחומי הגדה.

בסיוע המרכז הקתולי לזכויות אדם "סיינט איב", הן ביקשו להצטרף כצד לערר של תושבי וולאג'ה נגד הצבת הגדר במקומה. "הערר עצמו עדיין בתהליך", הסבירה עו"ד מנאל חזאן-אבוסיני, המייצגת את הנזירות בתיק. "ההצעה של משרד הביטחון מהשנה היא ההצעה השלישית עד עכשיו, ולפיה המנזר יישאר בצד של הגדה".

אלא שעל אף שהנזירות השיגו לכאורה את שביקשו, גם להצעה הזו הן מתנגדות. לטענתן, התוואי המוצע יפגע קשות באדמות של המסדר הסליזיאני, שמחלקן נהנות הן ותלמידיהן. בשבוע הקרוב האחות אדריאנה ואחיותיה למסדר הנזירות צפויות להגיש את תצהירי ההתנגדות שלהן בנושא, שיידון בבית משפט השלום בתל אביב.

בינתיים במגורי הנשים השבוע, אדריאנה והנזירות האחרות התכוננו לחזרתם של התלמידים ללימודים בשבוע הבא. אלא שעל אף ניסיונן לשדר עסקים כרגיל, על שגרתן האפילה עננה.

כך, רגע אחד ישבה האחות אדריאנה בחדר מטופח ופרשה בנחת את תפישת העולם שלה, ורגע אחרי מצאה את עצמה מחוץ לגדר המנזר מנהלת ויכוח ער עם קבוצת חיילים וקבלן של משרד הביטחון שבאו כדי לעמוד על הנעשה בשטח - שלב מקדים בהנחת לוחות גדר ההפרדה במקום.

בתום דין ודברים קצר מסר לה הקבלן צו הריסה לשני מבנים ישנים בחצר המנזר, שם על פי התוואי תעבור הגדר. "אנחנו נגד המחלוקת שיש פה וכל זה לא משפר את המצב", היא אמרה, והגניבה מענה לשאלת המחלוקת עם הנזירים: "אומרים אצלנו: 'קירות לא עושים שכנים טובים'".

בהנהלת הנזירים של הכרמיזאן העדיפו שלא להגיב לדברים.

אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו