בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדורסנות הפוליטית של הימין

חוק גרוניס הוא יוזמה נוספת של הימין לשנות את כללי המשחק באופן שנראה נוח עבורו. יש לקוות שהח"כים ימשכו ידיהם מההליכים בלתי תקינים

24תגובות

לא ניתן עוד לומר לעתים קרובות שישראל מהווה "אור לגויים". השיטה הישראלית לבחירת שופטים, באמצעות ועדה המורכבת מפוליטיקאים, שופטים ועורכי דין, היתה הראשונה מסוגה בעולם כשעוגנה בחוק יסוד: השפיטה ב-1953, אך הועתקה בשנים האחרונות למדינות רבות בדרום אמריקה, באפריקה ובאירופה. לכן קשה לומר שלא ניתן להכניס שיפורים בשיטה זו, או אפילו לשנותה מן היסוד. אלא שראוי ששינוי כזה ייתמך בנימוקים חזקים ומשכנעים. הצעת החוק הנדונה כעת בכנסת, לפיה נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה יהיו חייבים בתמיכת רוב של שני שלישים מחברי מועצת הלשכה, אינה נתמכת בנימוקים שכאלה ואף מעוררת חשש כבד לאי חוקתיות וספק אם תוכל לעמוד במבחן בג"ץ.

קיימות גישות שונות לגבי המקרים בהם ראוי שבית משפט עליון של מדינה יתערב בחקיקה של הפרלמנט. יש הגורסים, בהם נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, כי ההתערבות יכולה להתבסס על טעמים מהותיים כנגד תוכנו של חוק. אולם גם המתנגדים לעמדה זו, הקוראים לריסון שיפוטי, מסכימים בדרך כלל כי כאשר מדובר בתפקוד התקין של המנגנונים הדמוקרטיים (להבדיל מענייני מהות), יש מקום להתערבות בית המשפט. השאלה שנותרה להכרעה, אם כן, היא האם במקרה הנוכחי מתעוררת עילה להתערבותו. נדמה שקיימות לפחות שתי עילות בולטות לכך.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

חוק יסוד: השפיטה קובע כי בוועדה לבחירת שופטים יכהנו, לצד נשיא בית המשפט העליון, שני שופטי עליון, שר המשפטים ושר נוסף, גם "שני חברי כנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה". לכנסת מקום משלה וללשכת עורכי הדין מקום משלה. המועצה הארצית של הלשכה היא הריבון בבחירת נציגיה. התערבות הכנסת בהליך הבחירות במועצה הוא למעשה ניסיון להגדיל את כוחה של הכנסת באמצעות שעתוק מבנה הכוחות שבתוכה אל תוך המועצה. בכך יש הפרה של האיזונים העדינים הקבועים בחוק יסוד: השפיטה וחשש לפגיעה בעצם הוראות חוק היסוד. עניין מטריד אף יותר נוגע לכוונה להביא לביטול הבחירות שנערכו לפני כמה שבועות בלשכה, וקיום בחירות בזק לפי הצעת החוק (לאחר שתהפוך לחוק), כדי להניב תוצאות שיהיו נוחות יותר לכנסת ולממשלה. הצעת החוק הנוכחית אינה מסתפקת בתחולה מיידית, אלא מבקשת להביא לביטול בחירות שהתקיימו כחוק. הליך כזה פוגע בזכויות של מי שכבר נבחרו, בזכות הבחירה של מי שהשתתפו בבחירה ובהפרדת הרשויות. זהו ניסיון בהול וספק חוקי להשפיע על הרוב הוועדה.

תומר אפלבאום

עניין הקשור בעקיפין לפרשה זו הוא "חוק גרוניס", הצפוי להתקבל היום. זוהי יוזמה נוספת של הימין לשנות את כללי המשחק באופן שנראה נוח עבורו. החוק הנוכחי, הקובע כי רק שופט בעל יתרת כהונה של שלוש שנים ומעלה יוכל להתמנות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, נחקק ב-2007 במסגרת חקיקה שהוביל שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. החוק הקיים נתמך בנימוקים שונים, ביניהם נימוק לפיו קדנציה של נשיא צריכה להיות בעלת אורך מינימלי. זהו אינו הסדר קדוש, אלא שקשה להלום מה השתנה פרט לרצון להבטיח את כהונתו של גורם מסוים, הנראה נוח מבחינה פוליטית. כנראה שאין מדובר כאן באי חוקיות, אך טעם כזה לשינוי הסדר בעל אופי חוקתי מעורר לכל הפחות אי נוחות משפטית, בעיקר כאשר שינוי מזדמן של הסדרים ככלי המשרת עמדה פוליטית הפך לשיטה של ממש.

אכן, לפוליטיקה יש מקום גם בקביעת הסדרים חוקתיים. אולם כאשר מדובר בפוליטיקה של הרגע, באינטרס קצר מועד, ברצון להיטיב עם קבוצה שאוחזת בכוח הפוליטי ברגע נתון ולצמצם את הכוח הפוליטי שנותר בידי מתנגדיה, יש מקום להתערבות בית המשפט העליון לשם הגנה על הליך דמוקרטי תקין. יש לקוות שחברי הכנסת עצמם ימשכו ידיהם מהליכים בלתי תקינים, ויחסכו את הצורך להעמיד את הדברים לביקורת שיפוטית בבג"ץ.

הכותב הוא פרופ' דיקאן ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס במסלול האקדמי, המכללה למנהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו