שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אנשיל פפר
אנשיל פפר
אנשיל פפר
אנשיל פפר

ישראל, כך אנחנו מדקלמים כבר עשרות שנים, היא מעצמת היי-טק. ואם באבטחת מידע ורשתות מחשב עסקינן, אזי היא כבר מעצמת-על. לא רק החברות הפרטיות העוסקות בהגנת מחשבים מובילות בעולם בתחומן, אם להאמין לרמזים העבים ממערכת הביטחון, ישראל גם פיתחה יכולות התקפיות מתקדמות בזירת הסייבר, שבין השאר שיתקו באמצעות וירוסים את מערכת הצנטריפוגות להעשרת אורניום של איראן. אבל כל ההקדמה הזאת לא מועילה לאזרח הישראלי מהשורה שעומד לבדו, חשוף לפושעי הרשת, הדגים פרטים מתוך קבצי המידע הפרטיים שלו, גונבים את זהותו ואת פרטי כרטיס האשראי.

צה"ל ויתר זרועות הביטחון הקימו מערכות הגנה קשיחות ומתקדמות לרשתות האלקטרוניות ומאגרי המידע שלהם, המבוססות בין היתר על ניתוק מרבית המחשבים מהאינטרנט הפרוץ. על הגנת מערכות המחשבים של תשתיות לאומיות קריטיות, כמו חברת החשמל ומקורות, מופקדת הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, שהיא למעשה אגף בתוך שירות הביטחון הכללי. המודעות הגבוהה של מערכת הביטחון לאפשרות של תקיפת סייבר מצאה את ביטויה גם בתרגיל העורף הלאומי האחרון, נקודת מפנה, שם נבחנה התגובה של המערכת למצב בו מתקפה ממוחשבת משתקת את יכולת הייצור של תחנת חשמל גדולה. בתוך כל המאמץ הזה נותרו האזרחים הפרטיים חשופים.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

המידע הכלכלי והאישי החיוני והרגיש ביותר שלנו מופקד במחשביהם של תאגידים פרטיים - הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, ספקי אינטרנט ותקשורת סלולארית - ואין לנו דרך לדעת מה רמת אבטחת המידע של גופים אלה. לסוכנויות הרגולטריות כמו משרד התקשורת והמפקח על הבנקים אין את הידע או המשאבים לפקח באופן מלא על תחום האבטחה האלקטרונית, וניסיונות של מערכת הביטחון להכפיף את החברות האזרחיות לנורמות אבטחה מחמירות ולהגביר את הפיקוח עליהם נתקלות בהתנגדות נמרצת. הגוף היחיד שאמון על הגנת אזרחים מפני מתקפות סייבר, היחידה לחקירת פשעי מחשב של משטרת ישראל, מונה עשרות בודדות של חוקרים, שעוסקים בעיקר בלחימה בפדופיליה ברשת. היחידה הקטנה הזאת לא מסוגלת להתמודד עם גל הפשיעה האלקטרונית שהופך בשנים האחרונות למגזר פלילי בצמיחה אדירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז לפני שבעה חודשים וחצי במסיבת עיתונאים רבת משתתפים על הקמת מטה לאומי ללוחמת סייבר. אבל המטה טרם החל בפעולתו, ולדעת גורמים מקצועיים בתחום, אין בו כלל צורך. מה שנדרש הוא חיזוק הגופים הקיימים, הוספת משאבים וחקיקה מהירה שתעניק להם את הסמכויות הנדרשות שיסגרו את פערי ההגנה.
חברות האשראי מתעקשות שבניגוד לטענות ההאקרים, נגנבו פרטי האשראי של "רק" 14 אלף לקוחות. מדובר בכל זאת בפרצה משמעותית שחושפת שוב את הפגיעות של אזרחי ישראל, המקיימים את מרבית ענייניהם הכלכליים והחברתיים ברשת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ