בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האדמה שחדלה לצחוק

זיופי מסמכי בעלות על קרקעות, בנייה על אדמה פלסטינית חקלאית פרטית וכיתור הקרקעות בעזרת הקמת גדרות וכלבי שמירה. אלו הם חלק מהצעדים המקדימים שנעשים להכשרת המאחזים בגדה המערבית

152תגובות

טלפון לא צפוי הגיע לאשרף עזיז חאמד מתישהו ב-2005. מצדו השני של הקו היה שוטר חוקר ממשטרת ישראל. הוא שאל את חאמד, תושב הכפר ביתין שמצפון לרמאללה, אם בבעלות משפחתו אדמה בגוש 4 חלקה 132. בחנות השטיחים הקטנה של משפחתו, באל בירה, סיפר חאמד בשבוע שעבר ל"הארץ" על השיחה עם הקצין: "ודאי, עניתי לו. אבי, עזיז, קנה אותה בשנת 1980 מתושב ביתין אחר, יחד עם תושבים מהכפר תורמוס עיא. לנו 18 דונם, להם 27. הקושאן אצלי. זו היתה השקעה למען עתיד המשפחה". השוטר יידע אותו שבמסמכים מזויפים "נמכרו" כל 45 הדונם. "לפי המסמכים אביך מכר את החלקה שלכם בשנת 2002 או 2003". חאמד צחק: "אם כך הוא קם לתחייה, כי הוא הלך לעולמו ב-1995".

באדמה זו שעל גבעה מתונה שמדרום לביתין בני המשפחה נהגו לזרוע חיטה, ואף תכננו לשתול בה עצי זית. הם ידעו היטב שהמינהל האזרחי וצה"ל לא יתירו להם להציב עליה שום מבנה, אפילו לא לול. אבל במאי 2001 הוצבו עליה הקרוואנים של המאחז הבלתי מורשה גבעת אסף, ומאז הם רק מתרבים. כבר שנתיים לפני שבוצעו פעולות הזיוף, כל אימת שניסו הבעלים להתקרב לאדמתם כדי לעבדה, שומר או חייל גירשו אותם באיומי רובה, מספר חאמד.

"בערבית אנו אומרים על אדמה מעובדת אדמה צוחקת", אומר עבד אל רחמן עאשור, בן 70, מהכפר סילוואד, בין עשרת העותרים עם שלום עכשיו נגד עמונה. תשעה דונמים שלו שנטועים בתאנה ובגפן חדלו לצחוק כבר בתחילת שנות ה-80, בכוח צווים צבאיים שונים שמנעו את גישתו אליהם. 32 דונם חדלו לצחוק לאחר שהוקם המאחז עמונה, בסוף שנות התשעים, על אדמות פרטיות של תושבי הכפרים סילוואד, דיר ג'ריר וטייבה. זו שיטה בדוקה ושלובה בהתנחלויות מאז הקמתן: גרעין בנוי על אדמה פרטית פלסטינית, ומסביבו טבעת גדולה פי כמה - שמתוחמת על ידי דרכים שנפרצו (המצויות בתהליך זה או אחר של סלילה, גדרות, כלבים מאיימים, אזרחים ישראלים מזוינים, שומרים וסיורים של צה"ל). כך הופכת בלתי אפשרית כניסת החקלאים הפלסטינים לתחומה של הטבעת כדי להמשיך ולעבד את האדמות. "היציאה לעבודה בשדה מלווה תמיד בפחד", מודים ראשי המועצות בארבעת הכפרים שבהם ביקרנו בשבועות האחרונים: סילוואד, ביתין, בורקה ודורא אל קרע. לעתים קרובות חורגים המאיימים מהטבעת החיצונית ונכנסים לתחומי הכפרים: בבורקה הסמוך למגרון הוצת באחרונה מסגד, בדורא אל קרע רוססו כתובות נאצה בעברית - לא בפעם הראשונה - והוצתו שתי מכוניות בסמוך למעיין ובביתין הציתו אלמונים בית מגורים וחמש מכוניות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפייסבוק שלכם

דרור אטקס - שעתירות שלום עכשיו נגד המאחזים מבוססות על מחקריו וממצאיו - מאתר את האדמות הצוחקות בצילומי אוויר של האזור מלפני הקמת עמונה, גבעת אסף, מגרון וג'בל ערטיס (פסגת יעקב): חלקות קטנות של אדמה חרושה בקפידה, בכל אחת התלמים בכיוון אחר, או אדמה תחוחה ודשנה למראה בולטת בין העצים, מנוקה למשעי מכל עשב שוטה, או טראסות מוקפדות. "המתנחלים חוזרים כל הזמן על הקשקוש הזה כאילו האדמות לא היו מעובדות", אומר בזעם לא כבוש מי שממשיך היום באופן עצמאי לחקור את ההשתלטות הישראלית על אדמות הפלסטינים בגדה המערבית.

לפי המדידות שעושה אטקס, במאחז פסגת יעקב (שהוא כבר שלוחה של המאחז גבעת האולפנה של בית אל) גרעין המבנים תופס כ-30 דונם של תושבי דורא אל קרע ועין יברוד, ובתוך "הטבעת" הבלתי עבירה - 640 דונם מאדמותיהם הפרטיות. אטקס מדגיש שעמונה ו"אמה הורתה" עפרה, הבנויה כולה על אדמות פרטיות, מפורסמות בשטח הפרטי הפלסטיני העצום - של אלפי דונמים - שאת הגישה אליו הן מונעות מחקלאיו. ומגרון, הבנוי על אדמות תושבי הכפרים בורקה ודיר דיבוואן, מכיל 360 דונם בתוך הכביש הטבעתי בעוד מבני המגורים הם על שטח של כ-76 דונם.

חאמד מביתין, עאשור מסילוואד ותושבי הכפרים האחרים שאיבדו את אדמותיהם המעובדות והפרטיות לטובת המאחזים באזור רמאללה עוקבים אחר פעולות הממשלה להכשיר את המאחזים שנבנו לפני 14 או עשר שנים על אדמותיהם ואינם מצפים לטוב.

דווקא באזור רמאללה הושלם תהליך הסדרת רישום האדמות הפרטיות בטאבו, עוד לפני שהגדה נכבשה ב-1967.

בכל עירייה ומועצה כפרית מצוי כרך רחב וכבד של רישומי האדמות המקוריים ושמות הבעלים ויורשיהם. העתירות לבג"ץ והמפות שצורפו אליהן מבוססות על רישומים מדויקים אלו, שהמדינה לא יכלה לערער עליהם. תושבי הכפרים מקשיבים לדיון הישראלי הפנימי על סבלות המסרבים להתפנות, וכפי שאומר אחמד ברכאת, חבר מועצת הכפר בורקה שמגרון יושבת על אדמתו, "הדיון הזה מתקיים כאילו אנחנו, בעלי הקרקע, איננו קיימים".

עבד אל מונעם מעטאן מבורקה, אחד מששת התושבים שיחד עם שלום עכשיו עתרו נגד מגרון, רואה את המאחז מגג ביתו. הוא רותח כשהוא שומע את הגרסה שמפיצה שדולת מגרון כאילו בעלי הקרקעות לא יכולים להוכיח את בעלותם. בעלי הקרקע הגישו באמצעות "יש דין" תביעת פיצויים אזרחית נגד המדינה על השימוש באדמתם. התביעה הוגשה ב-2008 בעוד עתירת שלום עכשיו מ-2006 היתה תלויה ועומדת. הנתבעת - המדינה - טענה בכתב ההגנה כי "לא צורפו מסמכים מהותיים לכתב התביעה" (של "יש דין"). משפטני יש דין השיבו כי המסמכים המדוברים (נסחי מרשם המקרקעין וצווי ירושה) הם בגדר ראיות שאין מגישים בשלב התביעה, וכי הם במילא בשליטת הנתבעת ובניהולה המלא. עובדה היא, הם ציינו, שהמדינה לא יכלה להצביע על שום פער וסתירה בין התובענות לבין רישומי הקרקע שאצל המינהל האזרחי. תביעת הפיצויים בוטלה ברגע שבג"ץ הורה בשנה שעברה על פינוי המאחז, אבל המתנחלים שנאבקים על השארתו על מקומו ממשיכים לצטט מכתב ההגנה המטעה של המדינה, אומרים ב"יש דין".

מיכל פתאל

השמירה על ביטחון המאחזים גם הכתיבה שינויים תחבורתיים מרחיקי לכת. על אף שאין לתושבי בורקה אדמות בגבעת אסף, ממרר מאחז זה את חייהם במשך עשר השנים האחרונות לא פחות ממגרון: בגללו, נחסמה הדרך הישירה שמקשרת את בורקה לכביש 60 ולכפר ביתין. נסיעה של כמה דקות בין שני הכפרים השכנים הפכה למסע פתלתל וארוך. זה 11 שנה חסומה גם הכניסה המזרחית לרמאללה (חוץ מלאח"מים), כדי לפנות את הכביש לתושבי בית-אל ומאחזיו. רמאללה התרחקה בכעשרים דקות מהכפרים ביתין, בורקה וסילוואד. במקום שקל, להגיע אליה עולה שמונה שקלים. מעמסה כבדה לא רק בעבור המובטלים הרבים ואלו שאיבדו את מקור ההכנסה היחיד שהיה להם - אדמתם.

גם במגרון, עמונה ופסגת יעקב נחשפו ניסיונות זיוף מכירת קרקע. רק בגבעת אסף הניסיונות הגיעו לכדי כתב אישום, שהוגש ב-2007 נגד שני תושבי מזרח ירושלים, צ"ע, נאשם מס' 1 וג"ג, נאשם מספר 2. וכך נכתב בכתב האישום: "בתאריך 3.6.03 הגיש עו"ד דורון ניר-צבי למינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון קמ"ט (קצין מטה) רישום מקרקעין בקשה למתן רישיון לעסקה במקרקעין. הבקשה הוגשה בשם 'חברת הקרן שעל יד מדרשת א"י בע"מ' (להלן: החברה). מדובר במכירה/קנייה של 45 דונם קרקע... המצויה ליד הכפר ביתין באזור רמאללה. הקרקע מוסדרת ורשומה בספרי הטאבו בבעלותם של שישה...". אחד מהשישה הוא עזיז, אביו המנוח של אשרף חאמד. וכתב האישום ממשיך: "במועד שאינו ידוע למאשימה במהלך השנים 2002-2003, קשרו הנאשמים קשר (עם תושב פלסטיני אחר, ע"ה) למכור את הקרקע לחברה, תוך הצגת מצג כוזב לפיו הקרקע נרכשה על ידי הנאשמים מהבעלים". נגד התושב הפלסטיני האחר הוגש כתב אישום נפרד. הדיון התקיים בדלתיים סגורות, והאיש זוכה מאשמה, כפי שנמסר ממשרד המשפטים ל"הארץ".

צ"ע הואשם בזיוף החתימות של ששת בעלי הקרקע על ייפוי כוח בלתי חוזרים שהסמיכו את עורכי הדין משה גליק וניר צבי לממש את העברת הזכויות על הקרקע מששת בעליה - לנאשמים. אחר כך הוא החתים את הנוטריון עו"ד זלמן סגל מקרני שומרון על אישורים המאמתים את החתימות שעל ייפוי הכוח. בחמישה מקרים ההחתמה נעשתה בעטרות, תוך "הצגת מצג שווא" (שכתב האישום אינו מפרט בדיוק מהו) כאילו החותמים על ייפויי הכוח הופיעו בפני סגל וחתמו בנוכחותו. במקרה השישי - של עזיז חאמד המנוח - זויפה חתימתו של הנוטריון סגל "אשר לאמיתו של דבר שכב באותה העת (נובמבר 2003) בבית חולים, מחוסר הכרה במצב וגטטיבי, לאחר שנפצע בתאונת דרכים קשה ב-29 ביולי 2003", כפי שנכתב בכתב האישום. אחר כך חתם צ"ע על ייפוי כוח שהעביר את כל זכויותיו בקרקע לחברת הקרן שעל יד מדרשת א"י בע"מ.

בעקבות חקירת הזיוף, הבקשה לרישום הקרקעות על שם הקרן שעל יד מדרשת א"י הע"מ נדחתה, האישום נגד נאשם מס' 2 הותלה - ובאוקטובר 2009 שופטת השלום שולמית דותן הרשיעה את נאשם מס' 1 ודנה אותו לחמישה עשר חודשי מאסר. היא כתבה בהחלטתה כי "המהלך נועד להעביר מקרקעין בבעלות של תושבים ערבים לבעלות של יהודים. הצלחת מזימתם של הנאשם ושל חבריו היתה עלולה, בסבירות גדולה מאוד, לעורר מדנים בין קבוצות אוכלוסייה על רקע זה שיכול היה להיחשב כגזילת קרקעות...".

הנאשמים היו אמורים לקבל סכום של 2,000 שקלים בעבור כל ייפוי כוח מזויף שעליו חתמו. כתב האישום, כמו ההחלטה, אינם מציינים מי היה אמור לתת להם את הסכום הזעום הנ"ל, תמורת אדמה שכל כך יקרה לשדולת המתנחלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו