בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העתיד של אלפי משפחות תלוי בחסדי משרד הפנים

שמונה שנים של הליכים משפטיים הותירו למשפחות שחצויות בין ישראל לשטחים רק תקווה אחת: הוועדה ההומניטרית שמפעיל משרד הפנים למקרים מיוחדים

11תגובות

פסיקת בג"ץ בעניין חוק האזרחות סתמה את הגולל על הבקשות של רבבות פלסטינים לאיחוד משפחות בשטח ישראל. לאחר שהתאכזבו מהתקוות שתלו בבג"ץ, תלויות עכשיו אלפי משפחות בחסדי הוועדה ההומניטרית של משרד הפנים.

פלסטין וסמיר עג'אג' נישאו לפני 31 שנה. היא אזרחית ישראל תושבת הכפר כאוכב אבו אלהיג'א שבגליל התחתון, והוא תושב הכפר סידא שבנפת טול-כרם. לבני הזוג ארבעה ילדים. חיי המשפחה נחלקים בין כאוכב, שם מתגוררים האם, הוריה וארבעת הילדים, לבין בית האב בכפר הפלסטיני. עד לפני שלושה חודשים האב סמיר קיבל אישור להיכנס לישראל שבוע אחד כל שלושה חודשים; באחרונה המצב השתפר במקצת, ולסמיר ניתנה אפשרות לבקר את משפחתו בישראל שבוע אחד בכל חודש.

האם פלסטין מספרת שהילדים רשומים בתעודת הזהות שלה, והם לומדים בבתי הספר בכפר: "הם רואים את אביהם שבוע אחד בכל חודש. בחופשות אנחנו נוסעים לשם. ככה החיים שלנו מתחלקים בין הכפרים. כבר 13 שנה אנו מגישים בקשות לאיחוד משפחות, והתשובה שאנחנו מקבלים היא 'תהיו סבלניים'. אני תוהה כמה אני צריכה לאגור עצבים וסבלנות, אני רואה את הילדים ומרחמת עליהם".

עבדאללה שמא

"מרחו אותנו"

הד"ר אחמד אל-אסבח, פלסטיני ממזרח ירושלים, מחזיק באזרחות ותעודת זהות ישראלית. לפני ארבע שנים וחצי נישא לפלסטינית מבית לחם. לפני כשנה וחצי עברו בני הזוג לגור באשקלון, שם הוא מתמחה במחלקת נשים בבית חולים ברזילי. לבני הזוג שתי בנות, שרשומות בתעודות הזהות של האב. אולם האם שוהה בארץ באישור שמתחדש פעם בשנה.

אל-אסבח מספר כי "בזמנו, כשהגשנו את הבקשה לאיחוד המשפחות וקיבלנו את האישור הזה, חשבתי שמדובר בהישג. עכשיו אנחנו מרגישים שמרחו אותנו. מדובר באישור שהייה שמתחדש פעם בשנה ולא מקנה שום זכויות, כאילו תעודת מעבר, והתנאים ירודים מאלה של עובד זר". בעקבות הפסיקה אמר אל-אסבח: "מעניין אותי על מה חשבו השופטים באותו רגע; הייתי מצפה שיחשבו על אנשים כמוני. איזה פשע עשיתי שאני והמשפחה שלי צריכים לסבול?".

מקרה דומה הוא של פ', צעיר תושב הגליל המערבי, גם הוא נשוי זה שלוש שנים לבת זוג מבית לחם, ולשניים ילדה בת שנה וחצי. פ' מגולל סיפור אישי שדומה לרבים מבני גילו שנישאו לצעירות פלסטיניות מהגדה. לפני כשנה וחצי הוא הגיש בקשה לאיחוד משפחות, ומאז הוא מחזיק באישור שהייה שמתחדש פעם בשנה: "אני כבר יומיים בטלפונים עם חברים שלי שחלקם נשואים לצעירות ברמאללה ובית לחם. אנחנו מרגישים אבודים".

"לאשתי אין שום זכויות סוציאליות", ממשיך פ', "היא לא יכולה אפילו לנהוג. אני והילדה טסים מנתב"ג ואשתי צריכה להגיע עד לגשר אלנבי, משם לנסוע לעמאן, ולטוס ליעד אחר. איזה חופש ואיזה נופש זה שמפריד בינך לבין אשתך בצורה כזו".

מקרה נוסף הוא זה של סמאח אבו רמוז, בת 24. אבו רמוז נולדה בישראל לתושבת קבע ולתושב חברון לשעבר. מרכז חייה היה תמיד בירושלים. אולם עקב הנחיה של משרד הפנים, רשמו אותה הוריה במרשם האוכלוסין הפלסטיני. בכך, הסתבר מאוחר יותר, נגזר גורלה, כפי שמסבירה עו"ד נועה דיאמונד מהמוקד להגנת הפרט. חוק האזרחות מביא לכך שקטינים מעל גיל 14 עם נסיבות דומות לאלה של אבו רמוז יקבלו רק היתרי שהייה צבאיים. היתרים אלו, שהמחזיק בהם נדרש לחדשם כל שנה, מאפשרים רק שהייה חוקית בישראל ותו לו. הם אינם מקנים זכויות סוציאליות או זכויות אחרות המוקנות לתושבים. "אני חייה במצב של חוסר ודאות ויציבות מתמיד", אומרת אבו רמוז, "ולצערי זה ימשיך להיות ככה".

נופלים בין הכיסאות

החוק מקשה מאוד גם על אזרחים ובעיקר על אזרחיות ישראליות שמתגררות בעזה, כפי שמסבירים בעמותת גישה. באחרונה התרבו המקרים שבהם נתקלים אזרחי ישראל המתגוררים ברצועת עזה בחסמים ביורוקרטיים שאינם מאפשרים להם למצות את זכויותיהם הבסיסיות ביותר. לעתים חסמים אלה נובעים מביורוקרטיה סבוכה.

נ', אזרחית ישראלית המתגוררת ברצועת עזה, ביקשה מעמותת גישה לסייע לה בביקור בישראל עם חמשת ילדיה - שני הגדולים נולדו ברצועת עזה אך נרשמו במרשם הישראלי בשנת 2002, כשהיא ביקרה בישראל. שלושת ילדיה הקטנים שנולדו ברצועה ורשומים במרשם הפלסטיני בלבד. תשובת המדינה בעניינם הייתה שכניסתה של האם ושני ילדיה הבוגרים תתואם כישראלים, וכניסת שני ילדיה הקטנים שגילם מתחת לגיל שש תאושר. הבנים בני השבע נפלו בין הכיסאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו