${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצין בכיר: "שירות המילואים גולש לפריפריה החברתית והגיאוגרפית"

בצה"ל מזהים עלייה במספר החיילים המבקשים יותר ימי מילואים בזכות התגמול הכספי. "המרחק לשברונו של צבא העם אינו גדול"

43תגובות

בצה"ל חוששים שמודל המילואים החדש ישנה את פני הצבא והמתגייסים לשירות מילואים. המודל מגביל באופן משמעותי את מספר ימי המילואים שעומדים ליחידות צה"ל וקובע באופן מובהק את הסיבות שבגינן ניתן לזמן למילואים, אך לצד זה קובע מענק כספי עבור המשרתים ימים רבים - בנוסף למשכורת המתקבלת מהמעסיק. בשל כך גדל מספר החיילים המבקשים לעשות יותר ימי מילואים מסיבות כלכליות.

"שירות המילואים גולש לפריפריה - הכלכלית והגיאוגרפית", מזהיר קצין בכיר האמון על מערך המילואים. "חייב להיות מודל מתגמל יותר עבור אנשי המילואים, כי המרחק אל שברונו של צבא העם הוא לא גדול". לדבריו, "פחות מחצי מאלו הכשירים לשירות ביטחון מגיעים למילואים, אבל אנשי המילואים לא מתבוננים על זה שלא עושה, אלא על זה שעושה ועל היחס שהוא מקבל".

לפי נתונים שנאספו במפקדת קצין המילואים הראשי, בפיקודו של תת-אלוף שוקי בן ענת, כבר היום כ-84% מהיישובים שמהם באים חיילי המילואים הם יישובים קטנים שבהם פחות מ-2,000 תושבים. אמנם בצה"ל מסבירים כי רישום זה מבוסס על נתונים הנשמרים במאגרי המידע הצבאיים, ולאו דווקא מתאימים למקום מגורי חייל המילואים, אך עדיין מדובר בנתון שמעמיד בסכנה את התפישה של צה"ל כצבא העם - גם במילואים.

דניאל בר און

במצגת שהוכנה בצה"ל ומאגדת את הנתונים על אודות משרתי המילואים הקרביים, נכתב כי "אוכלוסיית משרתי המילואים, בדגש על מפקדים, שונה מאוד במאפייניה מכלל תושבי ישראל הבוגרים ביישובים יהודיים". לראיה צוין כי ממוצע הגילים של חיילי המילואים עומד על 31; כמחציתם נשואים (לעומת 72% בציבור); רובם הגדול בעלי השכלה על-תיכונית (לעומת כ-40% בקרב הציבור הכללי) ורבים מהם סטודנטים.

כיום, בעקבות חוק המילואים מ-2008, ניתן תגמול כספי לחיילים המשרתים מספר ימים רב בשנה - יותר מ-15. המודל מספק תגמול דיפרנציאלי בחלוקה לזמן השירות.

חוק המילואים הגדיר לראשונה את מבנה מערך המילואים ואת מטרותיו. כך הוגדרו הסיבות בגינן ניתן לקרוא לשירות מילואים ו"היבטי פיצוי, תגמול והוקרה", עבור אנשי המילואים.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות הארץ ישירות אליכם

בשנת 2009 45% מהמילואימניקים, מפקדים וחיילים, שירתו בין 16 ל-26 ימים בשנה. כל אחד מהם קיבל תגמול של 2,460 שקלים. עוד 17% שירתו בין 27 ל-36 ימים וקיבלו מענק של 3,690 שקלים. 6% שירתו 37 ימים בשנה ויותר וקיבלו מענק של 4,920 שקלים.

בדרגי החטיבות והגדודים, שם חיילים רבים משרתים ימים רבים בשנה, משמעות המענקים הכספיים רבה. מפקדים רבים סיפרו ל"הארץ" כי מאחר שניתן לחלק בין החיילים את מספר ימי המילואים הניתנים ליחידה בשנה, הם מנסים לזמן למילואים חיילים שנקלעו לקשיים כלכליים. בצורה כזו, אותם חיילים מגדילים את מכסת המענק ויכולים לקבל תגמול כספי גבוה יותר.

כך היה גם מצבו של ח', שנקרא למילואים בשנה השנייה להקמתו של עסק פרטי בניהולו. "העסק שלי היה רק בהתחלה ואז היה מבצע עופרת יצוקה ובשנה לאחר מכן ביקשתי, אם אפשר, שייתנו לי עוד יום-יומיים במהלך השנה, כדי שאוכל לעבור את הרף ולקבל את המענק", סיפר. "אם זה לא בא על חשבון אף אחד, והמדינה יכולה לעזור לי אחרי שממילא אני נותן לא מעט - אז למה לא?".

בעקבות החלת החוק, מציינים בצה"ל כי בשנים 2008-2009 חלה עלייה של 69 מיליון שקלים בסך הכספים הניתנים לחיילי המילואים. גובה התגמול הכולל עומד על כ-300 מיליון שקלים בשנה.

לצד זאת, ישנן גם סיבות אחרות המביאות חיילים למילואים. בבדיקה שערכו בצה"ל בלטו סיבות כמו ציונות, לכידות היחידה ואתגר מקצועי ופיזי. התמריץ הכספי לא הופיע בסיבות שציינו חיילים להגעתם לשירות.

רב-סרן אביה בן אלחנן, סגן מפקד גדוד מילואים בחטיבת אלכסנדרוני, מסביר כי "תמיד יש דברים שצריך לעשות מעבר במילואים, אם זה לסדר את הימ"חים (יחידות מחסני חירום, שם מאופסנים כלי הלחימה של גדודי המילואים, ג"כ) או לעשות ביקורים".

לדבריו, "חיילים שיש להם בעיה כלכלית כזו או אחרת, וזה צורך של הגדוד - ייתנו להם את הימים האלו ותמיד יש צורך. בתעסוקה המבצעית האחרונה שעשינו באוגוסט, אנשים נלחמו כדי להישאר ואמרו: ‘אנחנו לא רוצים להשתחרר'. ברור שיש לזה גם משמעות כלכלית".

"פעם, כשלא היה עניין של כסף, אנשים רצו להיות יותר בבית", מסביר בן אלחנן. "היום חייל עושה חישוב כלכלי - אם אני נשאר עוד שלושה-ארבעה ימים, זה שווה לי כסף - ואז רוצים להישאר". בתשובה לשאלה אם צה"ל עומד להפסיק להיות צבא העם השיב: "אני עדיין חושב שזה צבא העם, בשלב הזה לפחות, אבל אנחנו בדרך לשם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#