בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שב"חית

יחי חופש הפולחן

קושיה למאותגרי-אינטרנט: מתי מכונית ישראלית בעלת מספר רישוי צהוב וכשר אינה רשאית לעבור במחסומי כביש 443?

18תגובות

נישאר ב-443, שם כבר היינו בשבוע שעבר. נוח שם. זהו הכביש שקיומו משדרג את הבירה כעיר בעלת שני עורקי תנועה ראשיים לשפלה, ושמשפר את איכות חיינו, הישראלים. פחות פקקים, פחות זמן מבוזבז - והכפרים הפלסטיניים, שעל אדמתם הכביש סלול, מוסתרים למרבה הנוחות מאחורי החומה (כמו ביר נבאללה), או משמשים תפאורה אקזוטית, נטולת בני אדם (כמו א-טירה). שהרי השטח שבין מודיעין לירושלים, חלק בלתי מעורער מהגדה המערבית, הופרד ממנה וסופח בפועל לישראל, והוא כמעט נקי מפלסטינים. אמנם איזה שני מטרדים דמוגרפיים נותרו בשטח הזה (שכונת אל-חלאיילה והכפר נבי סמואל), אבל נוכחותם מתאיידת והולכת הודות לתושייה רבת שנים ומרחיקה ראות של מערכת הביטחון (בזרועה המינהל-אזרחית ובזרועה המזוינת) ואליהם נשוב בקרוב.

הפעם מקשר אותנו חג המולד ל-443: החג שבו הנוצרים בגדה המערבית זוכים לכמה מנות יוצאות דופן של אישורי כניסה לישראל, שאחר כך גם אפשר לנופף בהן ולהתפאר שישראל מכבדת את זכות הפולחן של כל הדתות.

קבוצת דוא"ל של פעילים ועורכי דין נשאלה על ידי אחד החברים: "מישהו מכיר 'צו אלוף', האוסר על פלסטינים המחזיקים בהיתר כניסה לישראל לעבור בכביש 443?" השואל הוא יליד הגליל, עורך דין שגר ועובד בירושלים, ולו בני משפחה וחברים ברמאללה. כידוע, וכנראה בניגוד למאוויינו הלא-חבויים, הקו הירוק, חומת ההפרדה ומחסומיה לא מחקו קשרי דם וחברות ושייכות. יום אחד, לפני כמה שבועות, כמה ממקבלי האישורים המאושרים הזעיקו את אותו עורך דין למחסום היציאה מ-443, הקרוי "מכבים רעות".

בני משפחתם הירושלמים (שכידוע ואולי בניגוד למאוויינו וכו' וגו') חיכו להם ביציאה ממחסום קלנדיה. שמחים וטובי לב הם פנו מערבה - בכביש 443, לכיוון נצרת, לחגוג את הולדת המשיח. ב"מכבים-רעות" עצרו החיילים את מכוניתם. על אף שמספר הרישוי שלה כשר וצהוב, ועל אף שיושביה אינם לבושים בבגדים המזהים אותם באי-יהדותם, החיילים ידעו לעצור דווקא אותה. שאפו! שמחים וטובי לב הראו להם נוסעיה את האישורים המיוחדים לעדות הנוצריות, ואז נדהמו לשמוע שאסור להם לעבור. כלומר לירושלמים שבהם מותר, לגדתים אסור. לאותו עורך דין שהוזעק וניסה להתווכח הסביר אחד האחראים במחסום, ש"יש צו אלוף" שאוסר.

ניר כפרי

כבר ידענו שלתושבי הכפרים עצמם לאורך 443 - שהכביש נבנה על אדמתם המופקעת ושבג"ץ הכשיר את ההפקעה בעבר מכיוון שהכביש נסלל "למענם" - הכביש הזה הוא בלתי שמיש. אבל לא ידענו שהוא בלתי שמיש גם לבעלי היתרי יציאה לישראל תקפים, טבין ותקילין!

ועוד איך בלתי שמיש! החיילים ממלאים הוראות, והמכונית נדרשה לחזור על עקבותיה, מזרחה על 443, לכיוון קלנדיה. אבל מעשה שטן, גם בצד השני יש מחסום, בסמוך לבית הסוהר עופר ולתפארת אחיזתנו היהודית בכל השטח של ההתנחלויות גבעת זאב, גבעון ורמות. גם שם מכירים החיילים את צו האלוף שאוסר על פלסטינים, בהם בעלי היתרי כניסה כשרים, לחצות אותו. גם שם ממלאים הוראות. גם שם הורו להם סובו על עקבותיכם. תחזרו לרמאללה, ואז כדי להצפין לנצרת, תצאו מקלנדיה שוב ותדרימו לכביש מס' 1.

כדי להגיע לרמאללה בני המשפחה במכונית הישראלית איכשהו מצאו את כביש מרקם החיים, מכרנו מהשבוע שעבר. הם חזרו לרמאללה מותשים ולא מרוצים בעליל, ולנצרת כבר לא הגיעו באותו יום.

לבקשתי, שלח לי דובר צה"ל את צו האלוף המדובר. בצו האלוף, שעליו חתם אבי מזרחי ב-17 במאי 2010, כתוב בין שאר ההוראות והציוויים, שרכב לא ישראלי לא ייכנס ולא ייצא מ-443 בלא היתר. הפוך הפכתי בו, ולא מצאתי שכתוב בו במפורש שאדם עם היתר לישראל, הנוסע ברכב ישראלי - גם בשבילו הכביש אינו שמיש.

מישהי בקבוצת האי-מייל הציעה לבדוק את "צו המעברים" מלפני כמה שנים. בדקתי. באתר הפרקליטות הצבאית כל מה שהצלחתי למצוא זה צו מ-14 בנובמבר 2010, שגם עליו חתום האלוף מזרחי. כלולה בו רשימת ה"מעברים" והוא הוצא לרגל ריבוי הרשויות הפועלות במחסומים וכדי להכניס קצת סדר בבלגן. ברשימת המעברים המותרים לפלסטינים מאיו"ש לישראל דווקא כלול "מכבים".

גורם ביטחוני, הבקיא במשטר איסורי התנועה, ביקש להתיר את הבלבול: אסור לעבור ב"מכבים", הסביר. הוא רק לפועלים, בין 5 ל-9 בבוקר - ולכן שם התקינו "שרוול" מיוחד להולכי רגל. אבל אם בשעות אלו יבוא מישהו עם היתר, והוא אינו פועל, הוא מעריך שלא יחזירו אותו כלעומת שבא. לבעלי היתר התקינו (אך לא מזמן) את מעבר נעלין, אמר עוד (עוד מחסום שמשקר אותנו שהוא מעבר גבול, על האדמות השדודות של הכפר נעלין, ושבו עוברות מכוניות ישראליות למכביר). הוא חושב שיש צו אלוף בעניין. עם צו אלוף או בלעדיו, העובדה נותרת בעינה: היתר שמאפשר לפלסטיני לבקר באל-נאסרה, חיפא ויאפא - אוסר עליו להמשיך ממחסום קלנדיה מערבה וממנו לנסוע בדרך 443. ואם כמוני אינכם מבינים את ההיגיון, סימן שכולנו מאותגרי-אינטרנט, ופשוט לא מצאנו את צו האלוף המתאים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו