בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל הקוטרית הנצחית לא מסתפקת באמברגו

ירושלים דוחפת להטלת סנקציות על הבנק המרכזי באיראן; החשש הוא שבהיעדר מהלך חריף ומהיר, איראן תרכז תשתיות באתרים ממוגנים

50תגובות

לקראת סוף השבוע, אחרי כמה ימים של הצהרות סותרות, יצאה בת-קול ממשרד ראש הממשלה והבהירה את העמדה הישראלית המעודכנת באשר לסנקציות הבינלאומיות נגד איראן. בנימין נתניהו אמר בפגישותיו בהולנד כי ישראל תובעת מהאיחוד האירופי להטיל מיד סנקציות נפט מלאות על איראן ולא להסתפק בהכרזת האמברגו ביולי הקרוב, כמתוכנן.

קודם לכן, על פני כשבוע, הביעו בכירים ישראלים (ובהם ראש הממשלה עצמו) עמדות מתחלפות על מצבן של הסנקציות. זה לא היה מקרי. ישראל, מודה גורם מדיני העוסק בכך, נקלעה למצב מעט משונה. "אילו לפני חצי שנה מישהו היה אומר לנו שהאיחוד האירופי בדרך להטלת סנקציות נפט מלאות, ושבארצות הברית יאשרו הנשיא והקונגרס סנקציות חריפות שיכוונו הן כלפי תעשיית הנפט והן כלפי הבנק המרכזי האיראני, היינו מתקשים להאמין לכך", אמר.

אז מדוע ישראל אינה מרוצה? בראש ובראשונה, משום ששבחים מצדה עלולים לשכנע את הקהילה הבינלאומית שדי בכך ולעצור את המגמה המתגברת של לחץ כלפי איראן. ישראל חייבת להיות בעמדת הקיטור הנצחית, אם רצונה שמכבש הלחצים ימשיך להתקדם. עלול להיות גם הסבר יותר קונספירטיווי: אם ההנהגה הישראלית אכן מכינה את הקרקע לתקיפה צבאית של אתרי הגרעין, כפי שמשוכנעים כל כך הרבה כלי תקשורת בעולם, היא אינה יכולה להיתפס בהבעת שביעות רצון מהמצב, משום שזו תסתור החלטה על תקיפה בהמשך (ותפגע בתמיכת דעת הקהל הישראלית במהלך צבאי).

אי–פי

התביעות הישראליות באשר לסנקציות מתמקדות במהלך האירופי. מחר יתכנסו בבריסל שרי החוץ של האיחוד האירופי כדי לדון באישור ההחלטה. הקושי העיקרי טמון בהסתייגויותיהן של יוון, איטליה וספרד, הנשענות באופן חלקי על אספקת נפט מאיראן ונמצאות בקשיים כלכליים. מדינות אלה מעוניינות לדחות ככל האפשר את מועד כניסת האמברגו, בזמן שחברות אחרות באיחוד סבורות שהזמן דוחק ומוטב להקדים ולהחילו.

ישראל אינה מעוניינת רק בהקדמת אמברגו הנפט המלא, אלא גם בכך שהסנקציות הבאות יכללו פגיעה ישירה בבנק המרכזי האיראני (דרישה שגרמניה, למשל, אינה ממהרת להיענות לה בשל חשש מפגיעה בחברות גרמניות רבות). לגבי ארצות הברית, נראה שישראל אינה מרוצה מיוזמת הממשל לאפשר לנשיא ברק אובמה להפעיל שיקול דעת ולהימנע מהענשת חברות זרות שעקפו את הסנקציות. סוגיה אחרת נוגעת ללוחות הזמנים: ישראל חוששת שבהיעדר מהלכים מהירים, נחרצים, נגד איראן, יספיקו האיראנים לרכז די תשתיות של תוכנית הגרעין באתרים ממוגנים ובכך יקנו לעצמם חסינות מפני תקיפה צבאית בעתיד, בעוד המערב מתמהמה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות אל הפייסבוק שלכם

ועדיין, חרף ההסתייגויות הישראליות, אין להתעלם ממה שכבר הושג בחודשים האחרונים. חרם נפט מלא מצד אירופה ישלול מאיראן 20% מעסקי ייצוא הנפט שלה. בד בבד, מפעיל המערב לחץ על יפאן ודרום קוריאה לצמצם את רכש הנפט מאיראן, מהלך שאם יצליח יכפיל את ממדי הפגיעה באיראן. ארצות הברית גם מבקשת מסין שלא להגדיל את רכש הנפט מאיראן במקום המדינות שיפסיקו לעשות זאת. לא ברור אם היוזמה הזו תעלה יפה, אבל בכל מקרה סביר שגם אם הסינים לא ייענו, הם ינצלו את המצב כדי לסחוט מאיראן מחיר נמוך יותר לחבית נפט - ובכך טמונה, כשלעצמה, פגיעה בכלכלה האיראנית.

Read this article in English: Six months that shook Tehran



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו