בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברק: תומך בשכר מינימום לחיילים

שר הביטחון תומך במתווה ברוורמן שאמור להחליף את חוק טל; על פי ההצעה, חיילים יקבלו שכר מינימום משנתם השנייה בצבא, אך הכסף ייחסך ללימודים

13תגובות

שר הביטחון, אהוד ברק, הודיע היום (שני) כי הוא תומך ביוזמת החקיקה של חבר הכנסת, פרופ' אבישי ברוורמן, לתגמול כספי של חיילים בשירות סדיר, כבסיס לחוק שיחליף בעתיד את חוק טל.

במסגרת החוק שמוצע, שפרטיו נחשפו לראשונה ב"הארץ", יופרש שכר חודשי לחיילים בגובה שכר מינימום החל מהשנה השנייה לשירותם. 75% מהתגמול שישולם לחיילים ייכנס לקרן להשכלה גבוהה אשר תיועד למימוש בשכר לימוד באוניברסיטאות, מכללות, מכינות קדם אקדמיות, מוסדות להכשרה מקצועית וישיבות על תיכוניות.

משמעות הדבר היא שכל חייל שהשלים שירות צבאי מלא יצבור מספיק כסף עד תום השירות, כדי שיוכל לממן לעצמו תואר אקדמי מלא, כאשר בהתאם לאורך השירות הוא גם יוכל להיות זכאי לדמי מחיה של עד 1,000 שקלים בחודש בזמן הלימודים העתידיים.

אוליבייה פיטוסי

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

במשרד הביטחון הבהירו היום כי יוזמת ברוורמן, המכונה "החופש ללמוד", תשמש בסיס לחוק עתידי שיחליף את חוק טל ומגובש בימים אלה במשרד הביטחון. על פי החוק המתגבש יוגדר שירות חובה, בן שנה, לכלל אזרחי המדינה. השירות יפוצל לשלושה מסלולים: מסלול צבאי-בטחוני, מסלול אזרחי-בטחוני (מד"א, כבאות) ושירות אזרחי בקהילה. על פי ההצעה המתוכננת, למשרתים – החל מן השנה השנייה – יינתן גמול המתקרב לשכר מינימום שייצבר כפיקדון עד לשחרור.

עם השחרור, ניתן יהיה להשתמש בדמי הפיקדון, בגובה עשרות אלפי שקלים, למימון לימודים אקדמאים או הכשרה מקצועית, בתוספת מלגת הקיום. גובה ה"משכורת" החודשית שתיצבר, ישתנה בהתאם לתפקיד שיימלא האזרח, כשהשכר הגבוה ביותר יינתן ללוחמים. במשרד הביטחון הבהירו כי שלושה קריטריונים עומדים מאחורי התכנית: שוויון בנטל, מתן עדיפות ברורה לשירות בצה"ל ובחינת קיצור שירות החובה.

ח"כ ברוורמן הבהיר היום כי סיעת העבודה תומכת כולה בהצעת החוק והביע סיפוק נוכח החלטת סיעת העצמאות לפעול לקידומה. לדבריו, "מימוש ההצעה ייצר יתרון עצום מבחינה כלכלית עבור מדינת ישראל, מפני שמעבר לסיוע לפרט, היא גם מפנה משאבים לחיזוק ההשכלה הגבוהה הנמצאת במצוקה. הפוטנציאל הכלכלי הגלום ביוזמה זו, יביא בסופו של דבר תשואה לחברה, לאקדמיה ולמשק הישראלי. מכיוון שנושא קידום השירות האזרחי לא נכלל בהצעה של ברק לעומת ההצעה המקורית, אקדם נושא זה בנפרד בהצעת חוק פרטית".

בתוך כך, במהלך דיון שנערך היום בהצעות אי-אמון בממשלה, בהן זו שהגישה קדימה בשל כוונת הממשלה להאריך בשנה את תוקפו של חוק טל, הזהירה יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, כי ישראל נמצאת בעיצומו של "תהליך חברתי הרסני". לדבריה, "אנחנו במשך שנים מרמים את עצמנו כי אנחנו אומרים שצה"ל זה צבא העם, הילדים שלנו, והאמת היא שאלו הילדים שלנו - לא של כולם. והדברים האלה צריכים להיאמר (..) אנחנו לא יכולים להמשיך לומר שצה"ל הוא צבא העם כאשר לא כל אזרחי ישראל תורמים חלקם לביטחון ישראל ולחברה".

אוליבייה פיטוסי

יושבת ראש האופוזיציה אמרה עוד ש"מה שקורה כאן הוא שאותו ציבור שנדמה לנו שהוא הרוב - זה רוב זמני - כאשר למעלה מ-50% מתלמידי כיתות י"ב אינם ציוניים. יש לנו פרק זמן קצר מאוד לקבל את ההחלטות הנכונות לישראל כולה".

לבני סיימה את דבריה כשסיפרה על בני נוער לפני גיוס, שכתבו מכתב ובו דרישה מחברי הכנסת להתנגד לחוק טל ודרשו "שתדאגו שתהיה כאן מדינה ושיהיה כאן צבא, גם אחרי שאף אחד לא יזכור מי הייתם ומה עשיתם". לדבריה, "הם צריכים לדעת שקדימה הגישה רק לפני חודשים ספורים את אותו חוק שהם מבקשים ושקובע כי כל אזרח ישרת או בשירות צבאי או לאומי או אזרחי, הצעה שנדחתה כמובן על ידי הקואליציה הזו".

השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, השיב ללבני בשם הקואליציה ותקף אותה. "כשאני שומע אותה מדברת פעם אחר פעם על כל הנושאים בהם יכלה להשפיע, אבל זוכר שלא עשתה כלום", אמר, "אני נזכר בתוכנית הרדיו 'הכול דיבורים'. לבני, שהיתה שרה בשבעה משרדים ומספרת כל הזמן שהיתה בחדרים בהם התקבלו ההחלטות המכריעות, לא מזכירה רק שלא עשתה שם כלום. כשחוק טל עולה היא נזכרת שהיא היתה חיילת, כשהדרת נשים עולה היא נזכרת שהיא אישה. 'הכל דיבורים' בהתאם לנושא השבועי שהתקשורת מעלה".

ארדן הזכיר כי "גם כשהיתה הזדמנות בקואליציה עם מפלגת שינוי, לבני עמדה בראש ועדה לשינוי חוק טל - שוב היתה ללבני האפשרות והאמצעים לשנות אבל גם אז לבני נכשלה ואף הצביעה בממשלה ב-2007 בעד הארכת חוק טל".

יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין הודיע בישיבת נשיאות הכנסת כי בכוונתו להתחיל את הדיון בנושא חוק טל מחר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי החוק קובע כי על הכנסת לדון בחוק לפחות ששה חודשים לפני שיפוג תוקפו. בשעתו הוארך תוקף החוק עד תחילת אוגוסט 2012. כלומר, הדיון בנושא "חוק טל" – ללא קשר להמלצה המהותית לגבי עתידו של החוק – חייב להתחיל לא יאוחר מה-1 בפברואר 2012.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו