בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי אומר שגירשנו

מחקר מקיף מגלה, שרוב גדול בקהילת המחקר, ותיקי קרבות 48' והעיתונות הכירו באחריות ישראלית לנכבה הפלסטינית שנים לפני "ההיסטוריונים החדשים"

53תגובות

כידוע, סוגיות הגבולות והביטחון הוצבו בחזית מבצע פריצת המבוי הסתום בערוץ המשא ומתן עם הפלסטינים. כל זאת מאחר שהן נחשבות לקלות לפיצוח - יחסית למחלוקת על פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים ומזרח ירושלים.

פוליטיקאים מכל המפלגות הציוניות מסרבים להכיר בזכות השיבה של הפלסטינים. הם דוחים בתוקף גם את הדרישה הצנועה יותר של הצד הפלסטיני - להודות באחריות החלקית של ישראל לנכבה הפלסטינית ב-1948.

חוק הנכבה נועד להסיר את הכתם הזה מעל המצפון של הקולקטיב הישראלי-היהודי. הפוליטיקאים מניחים כמובן מאליו, שהבריחה מאחריות, ולו גם חלקית, לאסון של הפלסטינים מקובלת על רוב החברה הישראלית. אלה שמוכנים לאמץ את הגישה הביקורתית, הגורסת שחלק ניכר מהפלסטינים לא ברחו מבתיהם, אלא גורשו מהם, נחשבים במקרה הטוב ל"היסטוריונים חדשים". במקרה הרע - לפוסט ציונים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב החדשות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

מחקר מקיף שערך ד"ר רפי נץ-צנגוט ממכון לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית מגלה, שמוסדות מרכזיים בחברה הישראלית, ולא רק גורמים שוליים, אימצו את הגישה הביקורתית. נץ-צנגוט בדק ומצא, שהמגמה הזאת הקדימה בשנים רבות את תופעת ההיסטוריונים החדשים. מחקר עבודת הדוקטורט של נץ-צנגוט מבוסס על כמאה ראיונות וסריקה של יותר מאלף פרסומים, על פני 56 שנים, של ארבעה מוסדות חברה מרכזיים: קהילת המחקר, ותיקי קרבות 1948, עיתונות וארגונים לא ממשלתיים, ועל שלושה מוסדות מדינה: משרד החינוך, צה"ל ומרכז ההסברה.

המחקר מגלה, שכבר בשלהי שנות ה-70 הציגו רוב מאמרי העיתונות והמחקרים האקדמיים בישראל את הגישה הביקורתית.

משלהי שנות ה-80 ועד היום הגישה הזאת מככבת בכ-100% מהמאמרים והמחקרים. נתון דומה נמצא בכשליש מהספרים של ותיקי הקרבות של 1948. סריקה של כל ספרי הזיכרונות "הציוניים" של ותיקי הקרבות, שפורסמו מאז 1949 ועד 2004, העלתה, שחלק ניכר מהם, בהם משה כרמל, שהיה מפקד חזית הצפון ב-1948, נטו לביקורתיות כבר בסוף שנות ה-80.

גם מפקד חטיבת יפתח מולה כהן ומפקד חטיבת גולני במלחמת העצמאות נחום גולן, שבתקופה הראשונה שלאחר קום המדינה הציגו נרטיב ציוני, המירו אותו בשלהי שנות ה-80 בנרטיב הביקורתי. שינוי דומה חל גם אצל חוקרים, דוגמת ההיסטוריון נתנאל לורך.

המחקר החדש מראה, שמחקר יהודי ביקורתי משמעותי בנוגע לעזיבת הפלסטינים החל מחוץ לישראל בשנות ה-50 - שלושה עשורים לפני הופעת ההיסטוריונים החדשים, והמשיך בישראל משלהי שנות ה-70. למעשה, האימוץ המוקדם של הנרטיב הביקורתי תרם להסרת החיסיון ממסמכים ארכיוניים שעליהם התבססו בין היתר הספרים של תום שגב ובני מוריס.

המחקר מפריך גם את הטענה הרווחת, כי עד שלהי שנות ה-80 היתה העיתונות הישראלית-היהודית מגויסת כליל לנרטיב הציוני. הוא מראה, שרובה המכריע הכיר כבר משלהי שנות ה-70 בכך שישראל גירשה פלסטינים ב-1948. פרסומים של מוסדות החברה גילו, כי משנות ה-80 היתה התייחסות לא מעטה גם לגירוש של פלסטינים מיישוביהם במלחמת ששת הימים.

המחקר מלמד, כי בעוד צה"ל ומרכז ההסברה לא שינו את אופן ההצגה הציוני ביחס לסיבות לאסון הפלסטיני, בכל ספרי הלימוד בהיסטוריה שאישר משרד החינוך משנת 2000 (ולפחות עד 2004) הומר הנרטיב הציוני שהיה מקובל עד אז בנרטיב ביקורתי; זהו ממצא ראשוני מסוגו ביחס לשינוי הזיכרון הרשמי של ישראל בעניין. למעשה, זוהי דחייה של הנרטיב הציוני שלפיו "לא היה גירוש ב-48'".

הנכונות של מוסדות החברה היהודית בישראל לשנות את יחסם לנושא מרכזי ורגיש כמו הנכבה הפלסטינית יכול להיזקף לזכות החברה היהודית ולהיחשב לתעודת בגרות של אחדים ממוסדותיה המרכזיים.

החדשות הטובות פחות מצויות בסקר אשר הראה, שרק מחצית מאזרחי ישראל היהודים מוכנים להיפרד מהנרטיב הציוני של "הפלסטינים ברחו". הסקר, שערכו חוקרי אוניברסיטת תל אביב ב-2008, מצא, שבעלי זיכרון ביקורתי של הנכבה נוטים לראות את הפלסטינים באור חיובי יותר ולהרגיש כלפיהם פחות רגשות שליליים. הם גם נוטים לתמוך בהסכמי השלום ולהצביע בעד מפלגות שמאל/מרכז. אין פלא, שהימין מעוניין כל כך למחוק את הנכבה מהזיכרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו