בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגולגולת של שטייניץ כמתנת פרידה מהמבקר

אם בטיוטה הראשונה שמו של שר האוצר עלה רק פה ושם, בטיוטה השנייה שטייניץ כבר כוכב גדול. המבקר יודע שאין דבר פופולרי מאשר לזרוק שר בכיר לזירת הגלדיאטורים, שידמם

32תגובות

הטיוטה השנייה לדו"ח אסון הכרמל מעלה את ההשערה שלינדנשטראוס החליט לתלות על חגורתו את גולגלתו של שטייניץ, כמתנת סיום לכהונתו. בטיוטה הראשונה הוא הזכיר פה ושם את שר האוצר, אך בטיוטה השנייה שטייניץ כבר מככב בגדול.

המבקר מטיל "אחריות מיוחדת" על שטייניץ (וגם על אלי ישי) לאירועי השריפה בכרמל, בתקווה שהציבור יסיים את המלאכה בדרישה מובהקת: שטייניץ וישי לכו הביתה.

כי המבקר יודע את נפש האדם. הוא יודע שאין דבר פופולרי יותר מאשר לזרוק שר בכיר לזירת הגלדיאטורים, כדי שידמם שם למוות, לקול צהלות ההמון. אך האם מותר לשכוח באותה הזדמנות את כל החוקים והכללים של ניהול אחראי של תקציב המדינה?

המבקר קובע שורה של קביעות אבסורדיות, שהופכות את ניהול התקציב למשימה בלתי אפשרית ומסוכנת בעליל.

הוא מעיר לשטייניץ שהיה צריך להיות ער לתוצאות הקשות של עמדתו, שלא להעביר מאות מיליונים למערך הכיבוי, עד שתבוצע שם רפורמה מקפת. אבל משרד המבקר כתב בדו"ח קודם שלתת כסף למערך הכיבוי במצבו הנוכחי, זה בזבוז כספי ציבור.

בכל מקרה, אם לשר אוצר אסור לתבוע שינוי ורפורמה, כתנאי להעברת מאות מיליונים, מי צריך בכלל שר אוצר? וצריך גם לזכור שזו היתה בסך הכל עמדתו של שטייניץ, לא החלטת ממשלה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

אבל זה רק תחילת מסע האבסורד. כי המבקר אומר שמסגרת התקציב לא יכולה להיות בלם להוצאות, כאשר מדובר ב"מערכות מצילות חיים". זו כבר קביעה הזויה לחלוטין. הרי שר אוצר מקבל מדי יום דרישות אין-סופיות לתוספות תקציב, שמשמעותן הצלת חיים.

כך, למשל, שר התחבורה ישראל כץ, דורש תוספות של מיליארדים להקמת מחלפים וגדרות הפרדה בכבישים אדומים. סגן שר הבריאות ליצמן דורש תוספת מיטות ותוספת לסל הבריאות. שר הביטחון דורש עוד סוללות "כיפת ברזל" להגנה על ערים וכפרים. וכך יש עוד ועוד עד אין-סוף.

אז לפי לינדנשטראוס, שטייניץ צריך לתת לכולם את מבוקשם, אחרת יהיה אחראי לתאונות הדרכים, למות חולים ולנפילת טילים. היש אבסורד גדול מזה?

האם לינדנשטראוס מבין שיש מגבלה לתקציב? לפי החוק אפשר להוציא רק 285 מיליארד שקל, ולא יותר. אז מאין יביא שטייניץ את כל הכסף הנוסף? ממה שהוא מחביא בבית מתחת למיטה?

אבל זה לא כל תאטרון האבסורד, כי לינדנשטראוס אומר ששטייניץ היה צריך לפנות לשר הפנים וליזום אתו דיון על מצב שירותי הכיבוי. כלומר, זה כבר לא תפקידו הבלעדי של השר האחראי ליזום דיון כזה, אלא גם של שר האוצר. מין היפוך תפקידים תמוה. אז שטייניץ צריך ליזום דיון כזה מחר, גם עם אהוד ברק על מצב המלאים, האימונים התחמושת והטילים? ומה יישאר אז לברק לעשות?

במשרד המבקר לא מבינים שממשלה חייבת לנהל כל הזמן מדיניות של ניהול סיכונים. בכל רגע נתון היא שואלת את עצמה לאן לנתב את השקל השולי, כדי להשיג את התועלת המקסימלית: האם לביטחון, לבתי חולים, לכבישים, למגן דוד אדום, או אולי בכלל למטרות אחרות של חינוך ורווחה? הרי אי אפשר לתת לכולם הכל, אפילו אם מדובר ב"מערכות מצילות חיים".

אם תפישת המבקר תתקבל, אנחנו נעבור לחיות בעולם אחר לחלוטין. בעולם הזה כל שר יגיש מדי שבוע דרישות חדשות לשר האוצר, כדי לצאת טוב בדו"ח הביקורת הבא. ושר האוצר ייאלץ להיענות להן, כי בסוף את הכל ניתן לקטלג תחת "מערכות מצילות חיים". אבל מה כל זה חשוב? העיקר שבסוף היום הגולגולת של שטייניץ תהיה תלויה על החגורה של לינדנשטראוס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו