בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצו של הקוורטט

האם נתניהו מעדיף את החמאס על עבאס?

סירובו של נתניהו להיכנס למשא ומתן רציני יחייב את אובמה להחליט אם הוא מעניק לעבאס את ההישג שהוא זקוק לו, או נמלט מהביצה המקומית

10תגובות

לאחר הסערה סביב קבלתה של הרשות הפלסטינית לאונסק"ו לפני כחודשיים, ציווה הנשיא מחמוד עבאס להקפיא את הבקשות לקבלתה לארגונים נוספים של האו"ם. מתברר שעבאס הבטיח לנשיא ברק אובמה, כי עד לבחירות לנשיאות הוא יחסוך ממנו את הצורך לבחור בין הצבעה שתרגיז את הבוחר היהודי להצבעה שתקומם את הבוחר הפלסטיני. הבעיה היא שאובמה זקוק לשקט מדיני מוחלט עד לבחירות שלו, בשעה שעבאס זקוק להישג מדיני ממשי עד לבחירות שלו.

בנימין נתניהו הוא האדם היחיד שיכול לספק לשניהם את הסחורות. אבל המיליונים שהחבר שלו, שלדון אדלסון, שופך על יריביו של אובמה, יכולים ללמד על כך שנתניהו לא יזיל דמעה אם הוא ייאלץ לפנות את הבית הלבן. סירוב להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ולשחרר את כל האסירים הוותיקים של הפתח, כפי שסוכם בוועידת שארם ב-1999 - יכול ללמד על כך שלא אכפת לו שהחמאס יציג את מחנה עבאס ככלי ריק בבחירות להנהגת הרשות ואש"ף.

ואולי זה מה שנתניהו רוצה, שהחמאס ינצח - שהרי עם רשות וארגון טרוריסטיים לא מדברים. או שהוא לא יודע שהחמאס בונה את כוחו על בניית ההתנחלויות. למה עליו לדעת כל דבר? בסך הכל הוא ראש ממשלה. הנה רק אתמול הוא גילה בכנסת שהוא לא ידע עד כמה חמור המצב באום אל-פחם, אז מנין לו לדעת מה המצב בג'נין?

סירובו של נתניהו להיכנס למו"מ רציני על בסיס גבולות 67' סתם למעשה את הגולל על יוזמת הקוורטט מספטמבר 2011, שנועדה להקפיא את פניית הפלסטינים לאו"ם. העמדה שהציג השליח הישראלי, עו"ד יצחק מולכו, בשיחות בירדן, שלפיה הגדה היא "שטח במחלוקת" ולא "שטח כבוש", הוציאה את הפלסטינים מכליהם. דיפלומטים זרים שראו את המסמך הישראלי התקשו להסתיר את מבוכתם.

אי–פי

הכישלון של הקוורטט לא הותיר בידי עבאס מענה ליועצים, שלחצו להחזיר את התפוד הלוהט לזירת האו"ם. אם לא יהיו הפתעות, לפני הבחירות בנובמבר אובמה ייאלץ אפוא להחליט אם הוא מכיר בממשלת פתח-חמאס ומזמין את הרפובליקאים להאשים אותו במו"מ עם טרוריסטים, או שחתן פרס נובל לשלום ירים רגליים ויברח מהביצה שלנו.

לקבוצה נכבדה של חברות האו"ם, בעיקר מאמריקה הלטינית המתעוררת, וכן דרום אפריקה, נורווגיה ושוויץ שאינן חברות באיחוד האירופי, יש "בטן מלאה" על הקוורטט. מנהיגיהן מתלוננים שמזכיר האו"ם, באן קי-מון, נגרר אחרי האמריקאים ואינו טורח לברר את עמדתן. הם החליטו לפעול להרחבת הרביעייה לחמישייה ולפתוח ערוץ ישיר לארגוני שלום ישראליים ופלסטיניים. נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, פתחה בצעד הראשון, והזמינה נציגים של פורום ארגוני השלום לבואנוס איירס. בפגישה עמה בסוף השבוע הם התבשרו, שמשלחת של שרי חוץ מהאזור מתכננת לבקר אצלנו בימים הקרובים. אם הישועה לא תיפתח מצפון אמריקה, קשה להאמין שהיא תיפתח מדרומה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות היישר לפייסבוק

ביזה באישור בג"ץ

אחד מפסקי הדין האחרונים שהותירה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש קבע, שמותר לשראל לא רק לבנות בתים על אדמה כבושה, אלא גם להשתמש במחצביה כדי לבנות בתים בישראל ובהתנחלויות. בפסק הדין שניתן בעתירה שהגיש ארגון "יש דין" כתבה ביניש, כי הפסקת פעילות המחצבות עלולה להביא לפגיעה בתשתיות הקיימות ובענף המחצבות, המכניס לקופת המפעילים הישראלים עשרות מיליוני שקלים בשנה. היא קיבלה את טענת המדינה שהמחצבות מספקות פרנסה למאות פלסטינים, כי התמלוגים המשולמים למינהל האזרחי משמשים למימון פרויקטים לטובת כל התושבים. ביניש ציינה, שחלק ניכר מתוצרי החציבה משווקים לפלסטינים ול"מתיישבים" ישראלים.

עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, שמייצגים את "יש דין", טוענים שההלכה החדשה של בג"ץ מאפשרת למעשה ביזה של משאבי הטבע בשטח כבוש. לנוכח המשמעות העקרונית של פסק הדין, הם החליטו לבקש דיון נוסף בהרכב רחב. לבקשה צורפה חוות דעת יוצאת דופן שחיברו בהתנדבות אחדים מחשובי המומחים בתחום המשפט הבינלאומי באקדמיה: ד"ר גיא הרפז, פרופ' יובל שני, פרופ' איל בנבנישתי, ד"ר עמיחי כהן, ד"ר יעל רונן, פרופ' ברק מדינה ופרופ' ארנה בן-נפתלי.

שבעת המשפטנים טוענים שבג"ץ נתן פרשנות מוטעית להוראות דיני הכיבוש, הנוגעות לסמכויות הכובש לנהל את רכוש הציבור בשטח הכבוש. לדבריהם, פסק הדין סותר לא רק עקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי, אלא גם הלכה קודמת ומושרשת זה 30 שנה של בג"ץ בנוגע לדיני הכיבוש. הם מדגישים שדווקא התמשכות הכיבוש - טענה שעליה תלה בג"ץ בפסק הדין החדש את סמכויות הכובש - מחייבת הקפדה על כך שהחלטות המפקד הצבאי ינבעו אך ורק משיקולי ביטחון ומהצורך להגן על הרכוש הציבורי של האוכלוסייה הנכבשת. בוודאי ובוודאי שאין בהתמשכות הכיבוש כדי להצדיק הפקת רווחים ממנו לטובת אזרחי המדינה הכובשת.

מעניין יהיה לעקוב אחרי החלטת הנשיא החדש, אשר גרוניס, בתיק החשוב הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו