בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ח"כ זועבי לבג"ץ: המשט יצא לעזה כשאין חוק או צו שאוסר על כך

בתשובה לעתירה נגד החלטת היועמ"ש לא להגיש נגדה כתב אישום בפרשת המשט, היא טוענת: הצו נחתם 3 ימים אחרי שהספינות הפליגו

71תגובות

ספינות המשט ובראשן הספינה מאווי מרמרה יצאו מהנמלים בטורקיה ובאירופה במאי 2010 לכיוון חופי עזה כשלא היה שום חוק או צו צבאי ישראלי האוסר את הגעתם לרצועה. כך טוענת ח"כ חנין זועבי (בל"ד) במסגרת תשובתה לבג"צ בעניין העתירה שהגיש ח"כ מיכאל בן ארי נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה.

העתירה הוגשה לפני כחודשיים בעקבות החלטת היועמ"ש לא להגיש נגד זועבי ועוד ארבעה אזרחים ישראלים בניהם השיח' ראאד סלאח כתב אישום בפרשת המשט. עו"ד חסן ג'בראין מהמרכז המשפטי "עדאלה" שמייצג את זועבי הציג במסגרת תשובתו, שנמסרה לבג"צ בתחילת השבוע, מסמך צבאי ובו צו מפקד חיל הים דאז האלוף אליעזר מרום ובו החלטה על סגירת שטח הים מול רצועת עזה.

השטח הוגדר כאזור מסוכן האסור בכניסת ספינות ובני אדם. מעיון במסמך מתברר שהוא נחתם ב-28 במאי 2010 כשמבצע ההשתלטות על הספינה היה בבוקר ה-31 במאי, שלושה ימים לאחר חתימתו.

ספינות המשט לרבות המרמרה עזבנו את הנמלים בטורקיה וביוון ב-22 במאי, כשבוע לפני ההשתלטות. "תציין ח"כ זועבי כי לא רק שהשתתפותה במשט אינה מצדיקה הגשת כתב אישום נגדה, אלא שהעתירה לא מציגה בפני בית המשפט את הראיות והעובדות הרלוונטיות לעצם שאלת קיומם, אם בכלל, של יסודות העבירה" כתב עו"ד ג'בראין והדגיש שהצו האוסר על כניסה למים הטריטוריאליים של עזה נחתם על ידי האלוף ולאחר שהמרמה הייתה בלב הים דהיינו, כשח"כ זועבי היתה על סיפון המרמרה שעשתה את דרכה את חופי עזה, לא היה צו שאוסר את הכניסה מהמים אל עזה.

"עובדה זו נעלמה כליל מהעתירה, לא היתה התמודדות עובדתית או משפטית עם עצם קיומו של הצו, עיתוי הוצאתו של הצו והחשוב מכל שהעותרים לא צירפו צו זה לכתב עתירתם". עוד טען עו"ד ג'בארין כי העותרים לא מתמודדים בעתירתם עם שאלת תחולת הדין הפלילי הישראלי מאחר שההשתלטות על הספינה בוצעה מחוץ למים הטריטוריאליים של עזה.

בתשובת המדינה לבג"צ לא הייתה התייחסות לטענות בעניין איסור הכניסה לעזה והפרקליטות ביקשה למחוק את העתירה מסיבות טכניות, בעיקר כי העותרים לא מיצו את ההליכים הנדרשים מול היועץ המשפטי לממשלה.

דניאל בר און

בעקבות ההשתלטות על המשט נפתחה חקירה נגד משלחת ועדת המעקב של ערביי ישראל שהייתה על הספינה מאווי מרמרה ובתוכה זועבי וסלאח. הם נחשדו בעבירה של ניסיון לכניסה לשטח עזה שלא כדין ולא בחשד לתקיפת חיילי צה"ל. בתום החקירה ולאחר בחינת מכלול הראיות הקיימות בתיק החליט היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו, הנוגעים הן להוכחת יסודות העבירה והן לשאלות משפטיות של תחולת דיני העונשין של ישראל על עבירות חוץ", כפי שנמסר בהודעה שפרסם משרד המשפטים.

בעקבות החלטה זו עתרו בן ארי ופעיל הימין איתמר בן גביר כנגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון קבע דיון בעתירה וביקש את תגובת הצדדים לעתירה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הסגר הימי על רצועת עזה, שאותו ביקשה ח"כ זועבי להפר, הוטל כבר ביום 3.1.2009 מכוח דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי. כבר אז הכריז הדרג המדיני בפומבי על הטלתו של הסגר ועל אכיפתו, לרבות במסגרת "הודעה לימאים". הודעות נוספות פורסמו בערוצים המקובלים, באופן עתי. לכן, חוקיותו של הסגר איננה תלויה בקיומו של צו כזה או אחר. מעבר לכך, שתי ועדות בדיקה - האחת מונתה על-ידי ממשלת ישראל והאחרת מונתה על-ידי מזכ"ל האו"ם - קבעו באופן חד-משמעי כי הטלת הסגר ואכיפתו כלפי ה"מרמרה" נעשו בהתאם לדין, בין היתר נוכח העובדה שהיקפו ומיקומו של הסגר נודעו ברבים זמן ניכר טרם יציאת ה"מרמרה" לרצועת עזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו