בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע איראן נחפזה להפעיל את מערך הטרור?

באורח לא אופייני, איראן מתעקשת לפעול דווקא כעת נגד ישראל. הסיבה עשויה להיות הלחץ של מקבלי ההחלטות בטהראן בשל הבידוד המדיני

63תגובות

ההיבט המדאיג ביותר בסדרת הפיגועים האיראניים באסיה, בימים האחרונים, הוא הדחף לבצע אותם ויהי מה - אף שלא הוכנו כיאות. הנזק המצטבר משלושת הפיגועים בניו דלהי, טביליסי ובנגקוק הוא פציעתה של טלי קורן-יהושע. אף ישראלי לא נהרג, שום מטרת איכות - בניין נציגות, מטוס נוסעים, משלחת רשמית - לא הותקפה. שולחיהם של מבצעי הפיגועים היו יכולים להעריך שהתוצאה לא תצדיק את ההשקעה וכי במאזן הדימויים עם ישראל, מול הצלחת ההתנקשויות המיוחסות לה בעימאד מורנייה לפני ארבע שנים ובמדעני הגרעין בחודשים האחרונים, ידם תהיה על התחתונה. ובכל זאת הם נחפזו לפעול.

זו התנהגות שלא היתה אופיינית למערכת קבלת ההחלטות בטהראן והיא מלמדת שמקבלי ההחלטות שם נלחצים, יוצאים משווי משקל ועלולים לפעול ממניעים יצריים יותר מאשר מחישובים שכלתניים. זהו פתח להסלמה אפשרית ולהחלשת הריסונים שהגבילו עד כה את הממד הצבאי של קצב התקדמות התוכנית הגרעינית. הנחת העבודה של שירותי המודיעין במערב, בשנים האחרונות, היתה שאיראן פורסת בחשאי את גייסותיה למבצעי גמול נגד גורמים אמריקאיים וישראליים, אם תותקף. יש לאיראן עניין מסוים להשתמש בפריסה זו כדי ליצור הרתעה, אבל לצורך מוגבל זה לא כדאי להוציא מהכוח אל הפועל את התשתית. די בפיזור שבבי מידע, שיגיעו לאוזניים הנכונות.

רויטרס

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

דומה שכמו פיגוע החטיפה של חיזבאללה בגבול לבנון, ב-12 ביולי 2006, שהתגובה הישראלית עליו המיטה על איראן מכה קשה בדמות פגיעה בזרוע הרקטית של חיזבאללה (ששוקמה בינתיים) ושינתה את מערך השיקולים של חיזבאללה לפעם הבאה, כך גם הפיגועים באסיה היו פליטה מוקדמת. הסתבכות עם מדינות מארחות, מהן כאלה החיוניות לאיראן - כמו הודו - במאבקה להיחלץ מטבעת החנק של העיצומים הכלכליים ומהבידוד המדיני המוגבר; וכן מאמץ לחשיפת התשתיות שהוכנו לשעת חירום, גם אם לא נעשה בהן הפעם שימוש - כל אלה הן עלויות כבדות. בנוסף לזה, יש שיקולים פנימיים כמו המאבק בין כהני הדת לקבוצה האזרחית הסובבת את נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, עם משמרות המהפכה כשותף נוסף ומתחזק. אם כך, גם הבחירות לפרלמנט בעוד שבועיים והמצוקה הכלכלית הגוברת יכולים להסביר, גם אם לא להצדיק.

ישראל גם אינה חזית עיקרית מבחינת איראן. קודמת לה עיראק, שאיראן פעלה בה נגד הכוחות האמריקאים ובעד מפלגות שיעיות הסרות, לפחות חלקית, למרותה. היא עשתה זאת בין השאר באמצעות "כתאייב חיזבאללה", חיקוי עיראקי של הארגון הלבנוני, שגם סייע באימונו, לפי לקחי ההתמודדות עם צה"ל. איראן פעילה גם באפגניסטן, ונחלצה לסייע לבשאר אסד לבלום את קריסת משטרו. בזירת הפעולות נגד ישראל מוענקת עדיפות לחימוש חמאס ובמיוחד הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. בנסיבות הללו, מי שנותרו זמינים לפעול נגד ישראלים בהודו, בגיאורגיה ובתאילנד, הם בהכרח לא הבוגרים המצטיינים של קורסי החבלה.

הכישלון האיראני בביצוע אינו מבטיח שגם הפיגועים הבאים יסתיימו באופן דומה, משום שנלווה אליו כישלון מודיעיני ישראלי. השב"כ, המוסד ואמ"ן, כל אחד בתחומו, לא חשפו את ההכנות לפיגועים ואת הכוונה לבצע אותם בעת ובעונה אחת, בכמה בירות, בסגנון שאפיין בעבר את אל-קאעדה וארגונים אחרים של הג'יהאד העולמי.

רויטרס

התשתית האיראנית פרוסה ברחבי תבל ונהנית מהטבות השמורות למדינה: שגרירויות, דרכונים דיפלומטיים, קשר, דואר דיפלומטי (הניתן להעברה גם בשקים ואף במכולות, כך שהוא מאפשר ייבוא סמוי של נשק וחומרי חבלה למדינת היעד, בלי להסתכן בהשגתם בשוק המקומי) וחסינות לאנשים, לכלי-רכב ולדירות. קציני כוח-קודס של משמרות המהפכה ונציגי משרד המודיעין והביטחון - שני הגורמים המפעילים פיגועי חו"ל - נכללים בסגל השגרירויות ולעתים עומדים בראשן.

נקודת התורפה במערכת זו היא היכולת לעקוב אחריה וליירט את התקשורת בינה לבין טהראן, כפי שאירע בפיגועי חיזבאללה נגד מטרות צבאיות ודיפלומטיות, אמריקאיות וצרפתיות, בלבנון ב-1983. באותה שנה נחשף שהפיגועים בוצעו בהוראה מפורשת מאיראן ומנציגותה בדמשק. כאשר עובדה זו פורסמה ברבים, שינו האיראנים את הצופן שלהם והסתירו את ההכנות לפיגוע הבא והקשה מכולם, נגד פלוגת המפקדה של המארינס בנמל התעופה של ביירות בחאלדה, שגבה את חייהם של 241 איש.

כדי לחמוק ממעקב ביטחוני ומשטרתי של השלטונות במדינות המארחות ושל מאבטחיהם של יעדי הטרור, יכולה המפקדה באיראן להתעלם מהתשתית המקומית העומדת לרשותה ולשגר חוליות למבצע חד-פעמי. לעזרת חוליות אלה יכולים לבוא תאים רדומים שהוכנו ליום פקודה, או סייענים מקרב אוכלוסייה אוהדת - איראנים, לבנונים או מוסלמים-שיעים ממוצא אחר.

קבוצות כאלה בולטות יותר בארגנטינה ובמדינות אחרות באמריקה הלטינית, במיוחד באזורי ספר, הרחק מהמרכזים העירוניים. רבים בהן נרתעים מסיוע לפיגועים וחוששים שיואשמו בנאמנות כפולה. אולם די בקנאים מעטים להכנת הרקע המודיעיני והמבצעי לבואה של חוליית הפיגוע.

דוגמה כושלת אך מאלפת ניתנה אשתקד, במזימה החובבנית להתנקש בשגריר הסעודי בוושינגטון, עאדל אל-ג'ובייר, ובמקביל גם לפגוע בשגרירות ישראל וביעדים נוספים בבירת ארצות הברית. אזרח אמריקאי ממוצא איראני, נטול כל תחושת זהירות בסיסית, פנה במקסיקו סיטי לסוכן סמוי של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים כדי שישכור, בקשריו בקרטל סמים מקסיקאי ולמען משמרות המהפכה, עבריינים-מתנקשים.

שר המשפטים אריק הולדר, בדיווחו הפומבי על ההתנקשות שסוכלה, העריך שהאישור לה בא מהדרג הבכיר ביותר. ראש המודיעין הלאומי, הגנרל בדימוס ג'יימס קלאפר, נקב לפני שבועיים בשמו המפורש של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, כחשוד במעורבות במזימה. קלאפר אמור להופיע מחר בשימוע בסינאט ויתייחס ודאי גם לפיגועי הימים האחרונים. שר המשפטים האמריקאי אירח בשבוע שעבר במשרדו את היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ואת מישנהו רז ניזרי, לשיחה שבעקבותיה סוכם להדק את פעילות המערכות המשפטיות בשתי המדינות למאבק בטרור.

העוקץ בהערכת המודיעין השנתית של קלאפר הוא שחמינאי ושותפיו לשלטון "שינו את תחשיביהם ומוכנים עתה יותר מבעבר לתקוף בתגובה לפעולות אמריקאיות, אמיתיות או מדומות, המאיימות על המשטר". התקפה כזו אפשרית בתוככי ארצות הברית, אך המודיעין האמריקאי "מודאג גם ממזימות איראניות מעבר לים, נגד ארצות הברית או בעלות בריתה".

מידת הנכונות האיראנית להעניק חסות להתקפות נגד יעדים אמריקאיים, או נגד אינטרסים אמריקאיים ברחבי תבל, אמורה להיגזר מהמחיר הצפוי בשני עברי המאזן - מחד גיסא, פעולות כמו ההתנקשות המתוכננת בשגריר, ומאידך, האיום האמריקאי על המשטר, בתחושת מנהיגיו, החרדים גם לביטחון איראן, ליוקרתה ולהשפעתה. בשורה שנוסחה בעליל בפקולטה למשפטים בהרווארד ולא בבזאר בטהראן, מעריך המודיעין האמריקאי כי את קבלת ההחלטות באיראן "מדריכה גישה של עלות-תועלת". ייתכן, אבל אלה עלות ותועלת במונחים איראניים ולא אמריקאיים. לכן נמהרת מדי ההערכה שההיגיון מחייב את איראן להתאפק, עד שהאיום עליה יתקרב למימושו.

ומה הקשר בין פיגועי אסיה ל"הגברת העירנות בכל חלקי הארץ", שעליה הודיע אתמול ראש אגף המבצעים במשטרה, ניצב נסים מור, בדגש על "אזורי שגרירויות ואינטרסים זרים, מעברים, נמלי תעופה וים ומוסדות שלטון", והפעלת "פקודת מגן 3" במחוזות המשטרה - "שלושה מעגלי אבטחה, כל מחוז בגזרתו" - וגם הנחיות מיידיות לשוטרים "לאבטחה הדדית ולהוראות פתיחה באש"? מה קרה? משמרות המהפכה החדירו חוליות לישראל? האם באר שבע נעשתה לבנגקוק וטירת הכרמל לטביליסי? כמו הטרור האיראני, הבהלה הישראלית קצת מוקדמת. כדאי לחסוך אותה; היא עוד תהיה שימושית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו