בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איראן: "לוויין צילם את הכור בדימונה"

נתניהו לא מתרשם מהדיווחים במערב כי ההצהרות האיראניות מעידות על הלחץ של טהראן. "הסנקציות עדיין לא עובדות", אמר בביקור בקפריסין

38תגובות

תחרות חדשה מתפתחת בין איראן למערב סביב השאלה מי נלחץ יותר: אירופה שחששה אתמול מכך שאיראן עומדת לסגור את ברזי הנפט, או איראן, שמפגינה חדשות לבקרים יכולות טכנולוגיות חדשות. למרות הטענות במערב כי ההצהרות האיראניות האחרונות מבטאות את הלחץ של טהראן בעקבות הלחץ עליה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הציב עצמו היום בצד של הלא משוכנעים. בביקור בקפריסין אמר היום (חמישי) נתניהו כי הסנקציות על טהראן עדיין לא עובדות, והוסיף כי איראן "מפירה את כל החוקים" בתוכנית הגרעין שלה.

טהראן המשיכה גם היום בהצהרות על פריצות דרך טכנולוגיות. כך למשל פרסם האתר האיראני "משרק" שהלווין האיראני מדגם "נויד" הצליח לצלם ולשגר תמונות מפורטות של הכור הגרעיני בדימונה ולצלם "אתרים רגישים, בסיסים של חיל האוויר ואזורים שונים בתל אביב". את יכולותיה של איראן להפיק דלק גרעיני, ובכך להשתחרר מן התלות במערב, הפגינה אתמול איראן כאשר חנכה את מוט הדלק שלה לעיני פקחי הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בהמשך הודיע שר ההגנה האיראני, אחמד והידי כי איראן עומדת לחנוך בסיס לשיגור לוויינים כבדים במשקל טון, וכי הבסיס יצויד ויופעל כבר במהלך השנה הקרובה. במסגרת פיתוח תכנית החלל האיראנית מתכוונת איראן, לדברי והידי, לשגר לחלל קפסולה שבה תטוס חיה.

אי-אף-פי

גם בהיבט הכלכלי למונח "לחץ" יכולות להיות כמה פרשנויות. מול המאמץ במערב להוכיח שהסנקציות על איראן אכן משפיעות מפרסמת איראן מידע על פיתוח הסחר עם הודו, על הידוק הקשר המסחרי עם פקיסטאן ואפגניסטאן, על כך שאיראן עומדת לחתום על הסכם עם עיראק וסוריה לשיתוף פעולה בתחום החשמל ולהקמת תחנת כוח שתהיה מן הגדולות במזרח התיכון וכי בקרוב יחל גם הכור בבושהאר לספק חשמל לתצרוכת פנימית. במקביל פועלת איראן כדי לחדש את המו"מ בינה לבין החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה (קבוצת החמש פלוס אחת) בשאלת פיתוח הגרעין וכי בקרוב ייקבע מועד ומקום לחידוש השיחות. על פי מקורות טורקיים צפויות השיחות להתחדש החודש באיסטנבול בשותפות טורקית.

פומבית, איראן איננה מתרגשת מן הדיווחים על כוונות ישראליות לתקוף את איראן, ויותר משהיא מתכוננת לסנקציות הבאות היא שקועה במאבק הפוליטי הפנימי לקראת הבחירות לפרלמנט שיתקיימו ב-2 במארס. החרמת הבחירות הצפויה על ידי תנועות ליברליות גרמו השבוע למנהיג העליון עלי חמינאי להצהיר כי "העם ינחית מכה קשה לאויב בכך שיתייצב בצורה מסיבית בתחנות ההצבעה לבחירות לפרלמנט", שכן לטענתו, "האויב" שואף לפגוע בלגיטימיות של המשטר בכך שיעודד שיעור הצבעה נמוך.

אלה בחירות חשובות במיוחד משום שבאמצעותן מקווה אחמדינג'אד להשאיר אחריו ירושה פוליטית בפרלמנט, שתמשיך את דרכו המדינית, שכן עם תום כהונתו בשנה הבאה הוא לא יוכל על פי החוקה לכהן שוב אלא לאחר הפסקה של כהונה אחת. על רקע שאיפותיו של אחמדינג'אד מתנהלת מזה חודשים מערכה בין תומכיו לבין התנועות שתומכות בחמינאי, כאשר התנועות הליברליות, שעליהן נשענות התקוות לשינוי שיטת המשטר, נדחקו לשוליים. כדי להבטיח עוד יותר שתנועות האופוזיציה יתקשו לשבש את הבחירות, הממשלה עושה בימים אלה מאמץ למנוע התגייסות של תנועות הרפורמה על ידי האפלת רשתות האינטרנט, פיקוח הדוק על מרכזי הרשת, האטת קצב הגלישה וחדירה לחשבונות אי-מייל וטוויטר של "חשודים".

אולם בעוד איראן מבקשת להוכיח שהסנקציות אינן משבשות את תכנית הגרעין ואת הפיתוח הטכנולוגי שלה. אין מחלוקת על כך שהמצב הכלכלי במדינה הידרדר בשנה האחרונה: ערך הריאל האיראני צנח בלמעלה מ-50% בתוך שלושה חודשים, המחירים עלו בשיעור דומה, קשה להשיג חומרי גלם למפעלים ועכשיו הממשלה מבקשת ממקבלי הסובסידיות שיכולים לעמוד בכך, לוותר על הסיוע הישיר שהממשלה מעניקה להם.

רויטרס

מנגד, כלכלנים ואזרחים איראנים מזכירים כי משבר דומה פקד את הריאל האיראני באמצע שנות ה-,90 כאשר ערך הכסף צנח גם אז ביותר מ-50% ובתוך זמן לא ארוך הסתגלו האזרחים לשינויים הללו. בה בעת, מעדיפים כלכלנים וחברי פרלמנט להאשים את ממשלתו של אחמדינג'אד במדינות כלכלית כושלת, אשר רוקנה את רזרבות האוצר, ולא את הסנקציות. מנגד, לאיראן יש רזרבות מט"ח בהיקף של כ-120 מיליארד דולר וכ-907 טון זהב, בעוד החוב החיצוני שלה עומד על כ-22-12 מיליארד דולר (תלוי במקור המידע). התקציב שהגיש אחמדינג'אד לפרלמנט כולל אמנם קיצוצים בסעיפים מסוימים בשיעור של 6.5%, אבל הוא גם מצהיר על כוונה להגדיל את תקציב הפיתוח בכ-20%, והחלק החשוב בו הוא שהוא נשען על ההערכה שמחיר הנפט היה 85 דולר לחבית, כאשר כבר היום מחירו למעלה מ-110 דולר לחבית. פערים אלה עשויים להכניס לקופת המדינה רווחים גדולים ולאפשר לאיראן לתמרן לתקופת זמן אם יוטלו עליה עוד סנקציות.

כשאלה הם נתוני כלכלתה של איראן, נראה כי למרות הלחץ שמורגש עכשיו בקרב מעמד הביניים – מעמד שממילא איננו מתומכי הנשיא – ספק אם היקף הסנקציות הנוכחי עשוי לשנות את מדיניותה של הממשלה, במיוחד בשנת בחירות.

קצת נחת יכולה ישראל לשאוב בכל זאת מן הסקר שקיים מכון "פיו" האמריקאי, לפיו 39% מן הנשאלים סבורים שארה"ב צריכה לסייע לישראל לפעול נגד איראן (הכוונה לפעולה צבאית), לעומתם, 51% סבורים שעל ארה"ב להישאר ניטראלית מול התקפה ישראלית על איראן. על פי נתוני הסקר רוב (62%) התומכים בפעולה צבאית נגד איראן הם רפובליקאים לעומת שליש מן הדמוקרטים והמשיבים העצמאיים שמתנגדים לפעולה כזאת. אם הנשיא אובמה יתייחס ברצינות לנתונים הללו, ספק אם בתקופת כהונתו תזכה ישראל לאור ירוק להתקפה על איראן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו