בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דעת המיעוט של גרוניס: אין הצדקה לביטול חוק טל

לטענת נשיא בית המשפט העליון הנכנס, בית המשפט לא צריך להתערב בחוק שמעניק זכות יתר למיעוט; לצדו במיעוט: השופטים ריבלין וארבל

62תגובות

נשיא בית המשפט העליון הנכנס, השופט אשר גרוניס, היה בדעת מיעוט בפסיקת בג"ץ שביטלה את חוק טל. גרוניס סבר כי יש לדחות את העתירות משום שאין הצדקה להפעיל בקרה שיפוטית על חוק בו הרוב העניק זכות יתר למיעוט – כפי שבא לידי ביטוי בחוק המעניק פטור משירות צבאי או אזרחי לחרדים. יחד עם גרוניס בדעת המיעוט היו המשנה לנשיאת העליון אליעזר ריבלין והשופטת עדנה ארבל. השניים סברו כי יש להשאיר את העתירות תלויות ועומדות ולאפשר למדינה לשפר את ביצועיה בגיוס חרדים למסלולים הייעודיים.

גרוניס עיגן פסיקתו בעתירה הקודמת נגד החוק שם כתב: "כאשר הרוב פועל בדרכים דמוקרטיות ומקבל חוק הנותן עדיפות למיעוט, אין מקום שבית המשפט יהפוך לפטרונו של הרוב". גרוניס התייחס לשתי האפשרויות שיעמדו בפני הכנסת אם החוק יבוטל; האחת, לא לחוקק חוק אחר תחתיו ובתחילת אוגוסט תוטל חובה על כל החרדים להתגייס לצה"ל - מה שלדעתו לא סביר שיתרחש. האפשרות השנייה, שלדעתו היא יותר ריאלית, היא שהכנסת תחוקק חוק חדש שיתקן את הפגמים בחוק הנוכחי ובמקרה זה צפוי שתוגש עתירה חדשה.

לדעת השופט גרוניס "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה. שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה".

תומר אפלבאום

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

לעומת גרוניס, נשיאת העליון, דורית ביניש, תמכה בביטול החוק כי הוא אינו מידתי הואיל ו"קיימים בו חסמים טבועים המונעים את הגשמתו הלכה למעשה". לטענת ביניש לאורך השנים בית המשפט נתן הזדמנות לדחיית השירות בדרך של איפוק וריסון, "כשהוא צועד עקב בצד אגודל במעקב אחר התהליכים החברתיים המתחייבים מיישום התכליות הגלומות בו".

"אולם, במהלך הזמן התברר שהחוק לא הגשים את התכליות שביסודו, ובפועל, עיגן, רובו ככולו, את הסדר דחיית השירות שהיה קיים טרם חקיקתו", טענה ביניש והוסיפה כי ביסוד חקיקת החוק היתה תקווה שהחוק יעורר תהליך חברתי שיביא לכך שאף ללא הטלת חובה כלשהי, חרדים יבקשו להתגייס או להצטרף לשירות אזרחי, "אך התקווה שתלו בחוק נכזבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו