בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המומחית מספר אחת בעולם לבטון מזוין: איראן

רעידות האדמה גרמו למהנדסים איראנים לייצר את הבטון החזק בעולם, המעמיד בספק גם את יעילות "מפצחות הבונקרים" הגדולות ביותר של ארה"ב

120תגובות

טכנולוגיה לשימוש-כפול היא טכנולוגיה שמיועדת לצרכים אזרחיים, אך ניתן לעשות בה גם שימוש למטרות צבאיות. העשרת אורניום היא דוגמה טובה לכך. מדינה יכולה להעשיר אורניום לשימוש אזרחי כגון ייצור דלק לתחנת כוח גרעינית, או לחלופין - לחמש בסתר טילים גרעיניים. מעטים יחשבו על בטון מזוין כעל טכנולוגיה לשימוש כפול. ואולם, בטון בהחלט יכול לענות על ההגדרה, כל שכן אם הוא מפותח במדינה המעוניינת מאוד בהעשרת אורניום ונחשבת גם ליצרנית הבטון החזק בעולם, שנקרא Ultra high performance concrete - UHPC.

כמדינה שנמצאת באיזור סיכון גבוה לרעידות אדמה, פיתחו מהנדסים באיראן את אחד מחומרי הבנייה הקשיחים והחסינים ביותר שיש. אולם בטון זה יכול לשמש גם למיגון מתקני גרעין חבויים מפני המקבילה המלאכותית הקרובה ביותר לרעידת אדמה בעוצמתה - פצצות חודרות בונקרים.

משרד ההגנה

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

שר ההגנה האמריקאי, לאון פאנטה, נראה מודאג. לאחרונה הודה פאנטה כי הדגם האחרון של הפצצות החדשות תוצרת ארה"ב לחדירת בונקרים Massive Ordnance Penetrator MOP -  זקוקות לשדרוג נוסף על-מנת שיגיעו לבונקרים העמוקים ביותר של איראן. ייתכן מאוד עם זאת, כי גם השדרוג לא יועיל נגד ביצורי הבטון החכם של איראן.

בדומה לסוגי בטון סטנדרטיים, מורכב גם ה-UHPC מתערובת של מלט, חול, חצץ ומים. אלא שנוסף על חומרי היסוד, מכיל ה-UHPC אבקת קווארץ טהור (בשונה מפיסות הקווארץ הזעירות שמכיל חול רגיל), שבבים ממתכת וסיבים לחיזוק.

ה-UHPC עמיד בלחץ רב יותר ממרבית סוגי הבטון האחרים. מקבילה צרפתית לבטון זה, שנקראת Ductal, נמצאת בשימוש מסחרי ונחשבת לעמידה יותר משמעותית ללחצים מאשר בטון רגיל. גם בטון UHPC גמיש ועמיד יותר מיציקת בטון רגילה, ועל כן יכול לשמש כחומר בנייה חזק, קל ודק יותר.

אי–פי

בשל יתרונותיו הרבים, משמש ה- UHPC קבלני הנדסה אזרחית באיראן לצורכי בנייה מגוונים דוגמת סכרים וצינורות ביוב, ומכאן גם עולה שהחומר נמצא בפיתוח מתמיד. מחמוד נילי מאוניברסיטת בו-אלי סינה בחמדאן, משתמש למשל בסיבי פוליפרופילן ואבקת קווארץ בתערובת פרי פיתוחו. לתערובת זו תכונה של גמישות יחסית, המקנה לה עמידות גבוהה בפני מכות. ד"ר רוחוללה עלי-סאדח, בוגר אוניברסיטת טהראן החי ופועל בקנדה, עובד בימים אלה על פיתוח נוסחה המסתמנת כחזקה עוד יותר, במסגרת לימוד המבנה המולקולרי של בטון באוניברסיטת אוטווה. ראוי להדגיש כי המחקרים בנושא מיועדים למטרה אזרחית ובכוחם אף לסלול את הדרך לפיתוח דור חדש של בטון UHPC בעל חוסן יוצא מן הכלל.

אחת הדרכים להתערב במבנה הפנימי של הבטון נעשית על-ידי שימוש בננו-חלקיקים. עלי נזרי ועמיתיו למחקר באוניברסיטה האיסלאמית של אזאר באיראן פרסמו שיטות עבודה המסבירות כיצד ניתן לעשות זאת באמצעות ננו-חלקיקים מתכתיים. צוות המדענים של נזרי עבד עם תחמוצת מתחתיות של ברזל, אלומיניום, זירקוניום, טיטניום ונחושת. בגודל הננו-מטרי, מתרחשות תופעות הגורמות לשינויים דרסטיים בתכונות החומר. אף על פי ששינויים אלה הודגמו עד כה רק בגדלים זעירים ובתנאי מעבדה, ייתכן כי בעתיד ישמשו ננו-חלקיקים לייצור בטון שיהיה חזק פי ארבעה מבטון Ductal.

הכל טוב ויפה כל עוד אכן מדובר בפיתוח למטרות אזרחיות, כמו שיפור סכרים וצנרת ביוב. לעומת זאת, הפוטנציאל הצבאי הגלום ב-UHPC מסקרן הרבה יותר, ומדאיג רבים בעולם. בשנת 2008 פורסם באוניברסיטת טהראן מחקר שבחן את עמידות ה–UHPC לקליעים וראשי נפץ קרביים מפלדה. רעידות אדמה כידוע, לא מציגות בדרך כלל איום שכזה. המחקר הראה כי בטון יצוק שעורבב עם סיבי פלדה ארוכים מציג את רמת העמידות הגבוהה ביותר. לפי מחקר אחר שנערך ב-1995, הוספת סיבים פולימרים לבטון שיפרה רק במעט את חוזק הלחיצה של החומר, אך הגבירה שבעתיים את עמידות הבטון לחבטה.

מספר מדינות מערביות גילו אף הן עניין בתכונות ה-UHPC לשימוש צבאי פוטנציאלי. במחקר שנערך במתקן ניסוי טילים באוסטליה בין השנים 2004 ו-2006, הוכח כי הבטון האיראני מגלה עמידות גבוהה בו-זמנית בפני פיצוצים ופגיעה ישירה. הניסויים כללו פיצוץ מטען השווה לשישה טון חומר נפץ מסוג טי-אן-טי. עוצמת הפיצוץ סדקה אומנם בקיעים לאורך לוחות הבטון, אך לא ניפצה אותם. בנוסף, המבנה נותר על כנו, ובשונה מבטון רגיל - ה-UHPC לא התנפץ לרסיסים. בהקשר צבאי, התנפצות של רסיסים הניתזים לכל עבר בתוך בונקר מהווה יתרון בולט של הצד התוקף, שכן מערך ההגנה של היריב נפגע בצורה קשה יותר.

חיל האוויר האמריקאי

יש להניח כי אנשי הפיתוח האמונים על פצצות חודרות בונקרים יודעים את הדברים האלה, ואף אוחזים במטען נוסף של ידע סודי נרכש. יחד עם זאת, בזמן מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, גילה חיל האוויר האמריקאי כי פצצות חודרות בונקרים במשקל טון לא הצליחו לפלח מספר בונקרים בעיראק. כתוצאה מכך, חזרו המפתחים הצבאיים לשולחן השרטוט וכעבור שני עשורים הוציאו דור חדש של פצצות מפצחות בונקרים (MOP), במשקל 13 טון. משקלה של הפצצה כה גדול, עד שתא הפצצות של מפציץ החמקן B-2 נאלץ לעבור חיזוק מיוחד כדי שיוכל לשאת אותה בביטחה. על-פי דיווחים, מסוגלת הפצצה מהדגם החדש לחדור דרך בטון יצוק רגיל בעובי 60 מטר. לעומת זאת, הפצצה יעילה פחות נגד בטון מזוין החזק רק פי שניים מבטון רגיל, ומסוגלת לחדור עד שמונה מטרים בלבד. מכאן שכל אדם רגיל (או לפחות מי שאין לו גישה למידע מסווג) יכול רק לנחש מה תהיה מידת היעילות של הפצצות חודרות הבונקרים מדגם MOP נגד הבטון החזק בצורה בלתי רגילה תוצרת איראן.

הסוכנות האמריקאית לצמצום איומים צבאיים (DTRA) חוקרת מאז 2008 את המאפיינים של בטון ה-UHPC. הלימוד כולל הדמיית מחשב ומבחני חדירות. הפיתרון הנוכחי שמציעה הסוכנות מתמקד בביקוע הדרגתי של המטרה על-ידי מספר פגיעות עוקבות. אלא שמוצא זה רחוק מלהיות שלם, שכן הוא מצריך רמת דיוק גבוהה ביותר, בעוד חיל האוויר הזמין רק 20 פצצות MOP, כך שלמעשה לא נותר הרבה מקום לטעויות.

על כל פנים, קיימות שיטות אחרות לטיפול בבונקרים. אחת האפשרויות עליהן הצביעה סוכנות ה- DTRA נקראת, בז'רגון המקצועי, ניצחון טכני - כאשר הכוונה היא להפצצת פתחי הכניסה של הבונקר או לניטרול מערכות החשמל שלו בשידור זרמים אלקטרו-מגנטיים. במעבדות הסוכנות נמשך במקביל פיתוחן של פצצות חופרות, שמסוגלות יהיו לעבור דרך מאות מטרים של אדמה, סלעים ובטון. פיתוחים נוספים כוללים למשל רובוט נחש בעל ראש נפץ קרבי שעקרונית יוכל לחדור דרך פתחי אוורור ותעלות כבלים.

לעת עתה, הבית-הלבן דבק במדיניות "הפטיש הגדול". השאלה המתבקשת אם כן, היא עד כמה הפטיש באמת יהיה גדול, במקרה של תקיפת מתקני הגרעין התת-קרקעיים באיראן. יהיה מביך מאוד לגלות שהמתקנים נותרו שלמים עם התפזר העשן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו