בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו יודע שלהשקעה בשואה יש תשואה פוליטית

רה"מ ידע שיתקפו אותו על הצגת מכתבי אושוויץ, אבל ידע שההשקעה תשתלם לו. וגם: שבע שנים להחלטת ממשלת שרון לפנות מאחזים ובראשם מגרון

30תגובות

בנימין נתניהו הוא לא מדינאי דגול ואף לא מחליטן מצטיין. אבל האיש שנבחר פעמיים לתפקיד ראש ממשלת ישראל וצפוי לעשות זאת בפעם השלישית - יודע דבר או שניים על יחסים עם הציבור. קשה להאמין, שכאשר הוא הכין בשבוע שעבר את מכתבי אושוויץ לקראת נאומו באייפא"ק, הוא לא צפה את הביקורת של אנשי שמאל ובעלי טורים על זילות השואה וזריעת פאניקה סביב פצצה איראנית שלא נולדה. צפה אותה וציפצף עליה. מבחינתו - בצדק; גם אחרי 67 שנה, השואה עובדת על יהודים.

אסוציאציה עם השואה מסייעת לעיכול עוולות הכיבוש ומגבירה את התמיכה בישראל. מחשבות על אושוויץ מטשטשות את תמונות גופותיהם של ילדים פלסטינים שנספו בהפצצות חיל האוויר היהודי על עזה. זה מדעי. מאמר שהתפרסם ב-2010 בכתב העת "Personality and Social Psychology", ושבדק מדגם של מאה יהודים בגיל 17-81 משלוש קהילות בקנדה, מלמד על זיקה מובהקת בין החשיפה והמודעות לשואה לבין עוצמת החרדה של יהודים מפני השמדה. החוקרים, פרופסורים מיכאל וואהל, נילה ברנסקומבה וסטפן רייזן, מצאו כי נחקרים שהתבקשו לכתוב חיבור על השואה, גילו חרדה גבוהה יותר וסולידריות קבוצתית רבה יותר מאלה שלא התבקשו לכתוב דבר.

החוקרים מעריכים, כי אחת ההשלכות של הגברת חרדה קולקטיבית מפני השמדה יכולה להיות הצדקתן של פעולות אלימות נגד קבוצה יריבה. הם מסתמכים בין השאר על מחקר של וואהל וברנסקומבה מ-2008, שמצא כי נחקרים יהודים שהזכירו להם את השואה ואת עובדת היותו של העם היהודי קורבן בעברו, נטו לראות בפלסטינים את שורש הסכסוך, יותר מאשר שאר הנחקרים.

במלים אחרות, מסכמים החוקרים, בשם הצורך להגן עליה מפני השמדה, הקבוצה נותנת לגיטימציה לפגיעה בזולת. אפשר להניח שההשקעה בשואה מבטיחה לנתניהו תשואה פוליטית גם בשוק הפוליטי בישראל. לעומת זאת, ידידים בגרמניה מספרים שקריאות הקרב שביבי השמיע מעל כל במה בוושינגטון, מעוררות קריאות אנטישמיות נגד מחרחרי המלחמה היהודים. בדור שלא ידע את השואה ריח הנפט המתייקר חזק יותר מריח הגז.

שבע שנים רעות

ההישג הגדול של מתנחלי מגרון לא נעוץ בהסכם עם הממשלה, שיאלץ אותם ביום מן הימים, אולי, לעבור דירה לגבעה סמוכה. ההצלחה הגדולה שלהם היא הפיכת המאחזים מסוגיה מדינית מרכזית למחלוקת משפטית שגרתית על בעלות על קרקע בשטחים. עוד פרק משעמם במערכה נגד בג"ץ ושלום עכשיו. מי זוכר שמגרון הוא המאחז הראשון ברשימת המאחזים שממשלת שרון התחייבה בפני כל העולם לפנות, ביחד עם 23 מאחזים נוספים שקמו מאז יום הקמתה של אותה ממשלה במארס 2001? היום ימלאו שבע שנים להחלטה שקבעה, כי הממשלה "סומכת את ידיה על העקרונות ודרכי הפעולה שביסוד ההמלצות הכלולות בחוות הדעת של עו"ד טליה ששון, על המאחזים הלא חוקיים".

בשיחה שקיים למחרת עם מזכ"ל האו"ם אז, קופי אנאן, שביקר בישראל, הכריז שרון, כי "פינוי המאחזים הבלתי חוקיים הוא חלק מהמחויבות שישראל נטלה על עצמה במסגרת מפת הדרכים". שרון הסביר, כי ההכנות לתוכנית ההתנתקות מעזה מקשות על פינוי המאחזים, אך הבטיח כי "ישראל תפנה אותם כפי שהתחייבה בעבר". הוא לא אמר מתי.

כדי להרוויח זמן שרון השתמש בפטנט הידוע של מינוי ועדת שרים, בראשותה של שרת המשפטים אז, ציפי לבני. חיים רמון, שתפס לימים את מקומה, הפיק דו"ח אלטרנטיווי לדו"ח ששון והוועדה מתה מות נשיקה. נתניהו, אז שר האוצר, הצביע יחד עם הרוב המוחץ של חברי הממשלה אשר "סמכו ידיהם על הדו"ח". היחידה שהצביעה נגד ההחלטה היתה דליה איציק, אז ממפלגת העבודה ולימים בקדימה. היא אמרה כי "אלף כבאים לא יוכלו לכבות את הנזק שהדו"ח הזה יגרום לישראל", והציעה לגשת מיד לפירוק המאחזים, במקום להקים ועדה שתמסמס את הטיפול בממצאים החמורים.

ניבאה ולא ידעה מה ניבאה. ממשלת קדימה, בראשותו של אהוד אולמרט, לא פינתה אפילו מאחז אחד והתעלמה מהוראת היועץ המשפטי לממשלה לחדול מהעברת תקציבים למאחזים לא חוקיים. שבע שנים אחרי "אימוץ הדו"ח", לא רק שהמאחזים נותרו על כנם; על פי ספירת שלום עכשיו, בשבע השנים שחלפו מאז החלטת הממשלה נוספו במאחזים הלא חוקיים 155 בתי קבע וכ-570 קרוואנים.

וזה לא הסוף. בימים אלה תיעד דרור אטקס, העוקב המתמיד אחרי ההתנחלויות, בנייה של שמונה יחידות דיור חדשות במאחז נופי נחמיה והכשרת קרקע למרכז מסחרי במאחז גבעת אסף, שהוקם על קרקע פרטית והמוגדר "מיועד לפינוי". אטקס הבחין אתמול ביותר מ-20 בתים חדשים שמוקמים בהתנחלות עלי. הדבר נעשה בסתירה להתחייבות של המדינה בפני בג"ץ להקפיא את הבנייה במקום (תגובת משרד המשפטים והמנהל האזרחי מלפני שבוע: "העניין בבירור").

"אלה היו בהחלט שבע שנים רעות", סיכמה אתמול ששון בעצב. "המתנחלים ואנשיהם בממשלה ניצחו אותנו". ואולי, אחרי שבע שנים נוספות של שלטון המתנחלים, יתברר שהיו אלה - באופן יחסי - שבע השנים הטובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו