בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקחי ההסלמה בדרום: כיפת ברזל העניקה לדרג המדיני הישג חשוב, אך מוגבל

בעזה אמנם ישקלו היטב תקיפה נוספת, אבל גם המחיר של שיתוק הדרום במאות רקטות עלול להרתיע את ישראל לפני החלטה על חיסול נוסף

54תגובות

אחרי ארבעה ימים של לחימה, הצליחו אתמול המתווכים המצריים להביא להפסקת אש ברצועת עזה. הפסקת האש נכנסה לתוקף באחת לפנות בוקר, אור ליום שלישי. עד שעות הלילה אתמול אמנם נורו שש רקטות ושמונה פצצות מרגמה מהרצועה לשטח ישראל, אולם צה"ל נמנע מתקיפות אוויריות, למעט תקיפה של שתי מטרות הלילה בתגובה לירי רקטת גראד לעבר נתיבות אמש, ובאופן כללי נשמר שקט יחסי. בהשוואה לסבבי לחימה קודמים, נדמה שמרחק הבלימה הפעם היה קצר יחסית עד להפסקת אש מלאה - עוד איתות לכך שלישראל ולחמאס לא היה עניין ממשי בהארכת ההתכתשות הנוכחית.

מעזה דווח אתמול על שלושה פלסטינים שנפצעו מירי חיילי צה"ל, כשיידו אבנים לעבר מגדלי תצפית בגבול הרצועה, אחרי הלוויותיהם של פעילי הג'יהאד האיסלאמי שהתקיימו באזור חאן יונס. בימים האחרונים נורו כ-300 רקטות לעבר שטח ישראל. 56 מתוכן יורטו בידי סוללות כיפת ברזל (יותר מ-70% אחוזי הצלחה). הרמטכ"ל, בני גנץ, אמר אתמול כי בתקריות נהרגו 26 פלסטינים, מהם 22 מחבלים וארבעה אזרחים.

ההבנות על רגיעה הושגו לאחר יומיים של מגעים עקיפים בין ישראל לבין הפלגים הפלסטיניים בעזה. אנשי המודיעין המצרי שוחחו בנפרד עם ראשי כל אחד מהארגונים בעזה - שלטון החמאס, הג'יהאד וועדות ההתנגדות העממיות. את השיחות עם המצרים ריכזו מהצד הישראלי ראש האגף המדיני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד וראש אגף התכנון במטכ"ל, האלוף אמיר אשל. ככל הידוע, השיחות התנהלו בטלפון והשניים לא יצאו לקהיר.

אי-אף-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק

גלעד אמר אמש ל"הארץ" כי "ההבנות הן מאוד פשוטות: שקט תמורת שקט. זה מה שאמרו ראש הממשלה ושר הביטחון בפומבי וזה גם מה שקורה בפועל". לדבריו, אין כל מסמך שעליו חתומים הצדדים וההתחייבות הישראלית היחידה היא שאם יימנעו הפלגים מהתקפות כלפי ישראל, גם צה"ל ינצור את האש.

אף שהמצרים ניסו תחילה, לבקשת הפלסטינים, להשיג גם התחייבות ישראלית להימנע מהתנקשויות בבכירי הפלגים השונים, הרעיון נזנח לנוכח התנגדותה של ישראל. "לא היו שום ערבויות ושום הבטחות נוספות", הדגיש גלעד, שהכחיש את טענת הג'יהאד כאילו ישראל אכן התחייבה שלא לחסל את פעילי הארגון.

גלעד הוסיף כי "מגיע קרדיט גדול למצרים על המאמץ המוצלח שהשקיעו בהשגת הפסקת האש". לעומתו, העירו אישים אחרים בישראל כי חלף זמן-מה עד שקהיר התערבה בפועל במתרחש בעזה. הם ייחסו זאת למצב העדין שבו נתונים המצרים על רקע נפילת משטר מובארק והבחירות הקרבות.

סיומה של הלחימה בעזה, עד להתנגשות הבאה, מספק לצדדים הזדמנות לעשות מאזן רווח והפסד. השורה התחתונה, כרגיל, שונה במעט ממה שהמנהיגים מספרים לעצמם ולאזרחיהם. כך, אין ספק שההיערכות הצבאית בישראל, הן בהתקפה והן בעורף, היתה משופרת בהשוואה לסבבי לחימה קודמים. נכון גם שהג'יהאד האיסלאמי לא הצליח לגרום להרג ישראלים בירי הרקטות המסיבי שלו, בעיקר הודות לכיפת ברזל.

אולם, כשבוחנים מושג חמקמק כמו מצבה של ההרתעה הישראלית, נראה שהתשובה פחות חד-משמעית מכפי שהיה נדמה תחילה. נכון שאפשר להניח שהפלגים הקטנים יותר ברצועה, ששילמו מחיר לא מבוטל בנפגעים בימים האחרונים, ישקלו היטב לפני שייזמו צעד התקפי נוסף. אבל הסבב האחרון החל בפעולת התנקשות של צה"ל שנועדה לסכל פיגוע פלסטיני דרך סיני. האם הדרג המדיני בישראל יאשר בקלות כזו פעולה דומה, בפעם הבאה שבה תתקבל התרעה מודיעינית, תוך ידיעה שהמחיר יהיה מאות רקטות לעורף ושיתוק חייהם של קרוב למיליון אזרחי הדרום, שייאלצו לשהות זמן ממושך במקלטים?

מבחינתה של ישראל, כאמור, התמונה מורכבת. שיתוף הפעולה בין המודיעין לחיל האוויר, וכמוהו מערכות היירוט, בלטו לחיוב בתוצאות טובות מהמצופה. מנגד, קשה לדעת בכמה זמן הורחק בכך סבב האלימות הבא ברצועה. קיים כאן גם עניין עמוק יותר: הרבה דובר, השבוע, בצדק, על אורך הנשימה שמספקת כיפת ברזל לדרג המדיני. בהיעדר הרוגים, לא נוצר לחץ ציבורי על הממשלה לפעולה קרקעית של צה"ל, שעלולה היתה לעלות בהסתבכות ממושכת ומרובת נפגעים. אבל התשובה שנותנת הכיפה מספיקה מול אתגר מוגבל יחסית בהיקפו (אף שגדל מאוד בשנתיים האחרונות) מעזה.

כשמכניסים למשוואה עתידית גם את חיזבאללה, על 50 אלף הרקטות והטילים שלו, מבינים שארבע סוללות יירוט - הרביעית תיקלט בצה"ל בסוף החודש - הן מענה חלקי ביותר לחומרת האיום. בפועל, יכולת השיגור של חיזבאללה קפצה מאז מלחמת לבנון השנייה בכמה דרגות והתשובה שצה"ל יצטרך לתת בעתיד לאיום הזה, אם יתממש, תישאר ברובה בתחום ההתקפי.

הג'יהאד האיסלאמי, שלמד כנראה דבר או שניים מתהלוכות הניצחון של חיזבאללה בתום המלחמה בלבנון, קיים אתמול עצרת חגיגית בעזה לציון "ניצחונו". הארגון אמנם איבד 12 מאנשיו בסבב הלחימה האחרון נגד ישראל, אך מהם 12 שהידים לעומת הכבוד שזכה לו בקרב הציבור העזתי, ובעיקר בין תומכים לשעבר של חמאס.

בג'יהאד יודעים שלא הצליחו להפיל חללים בצד הישראלי, אבל משתבחים ביכולת לשבש את חיי היום-יום בדרום הארץ ולהמטיר מאות רקטות, בלא סיוע מצד חמאס. לראשונה, הצליח הארגון להוביל בעצמו מערכה צבאית בסדר גודל כזה נגד ישראל. בכיריו, שאיש מהם לא נפגע בתקיפות הישראליות בסבב הנוכחי, יוצאים מהלחימה אהודים יותר בעזה, ומה שחשוב לא פחות - הם הצליחו לפגוע בכך בדימויו של חמאס.

חמאס, שנמנע מלהשתתף בירי אך גם לא שלח את מנגנוניו לעצור את חוליות הג'יהאד והוועדות, מואשם כעת בעזה בשיתוף פעולה עם ישראל. רבים מתומכיו, שראו בארגונים תנועה ג'יהאדיסטית לוחמת, התאכזבו לגלות מהדורה עזתית של הפתח. הטענה הרווחת כלפי בכירי חמאס כעת היא שהעדיפו את השלטון על פני המאבק בישראל. הריסון העצמי שנקט הארגון עשוי לעלות לו באובדן תמיכה עממית ברצועה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו