בכיר במשרד החוץ: הסנקציות אינן נגד איראן, הן נועדו לרסן את ישראל - מדיני ביטחוני - הארץ
הבנקים האיראניים ישותקו

בכיר במשרד החוץ: הסנקציות אינן נגד איראן, הן נועדו לרסן את ישראל

רשת "סוויפט", האחראית ל-80% מפעולות הסליקה בעולם, הודיעה כי תנתק את איראן ממערכותיה; רה"מ מתדרך השרים אישית אך לא מכנס את השמינייה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ברק רביד
ברק רביד

המצור הכלכלי על איראן התהדק אתמול (חמישי), לאחר שרשת סליקת הכספים הבינלאומית "סוויפט" (SWIFT) הודיעה כי היא מנתקת 25 בנקים איראנים ממערכותיה החל ממחר. משמעות המהלך הדרמטי היא שהממשלה באיראן תהיה חייבת לבצע מעתה את כל העסקאות הבינלאומיות שלה במזומן. בכירים במשרד החוץ סבורים כי סבבי הסנקציות האחרונים של המערב נגד המשטר בטהראן, ובכלל זה ההודעה של סוויפט, הם תוצאה של איומיה של ישראל לתקוף באופן חד-צדדי את מתקני הגרעין באיראן.

מקור בכיר במשרד החוץ הביע אתמול שביעות רצון רבה מהודעת "סוויפט", והגדיר אותה "מכה אנושה נוספת למשטר האיראני". לדבריו, המהלך יגביל עוד יותר את יכולתה של ממשלת איראן לסחור עם מדינות זרות, מה שיקשה במיוחד על מכירת נפט.

מקור בכיר במשרד החוץ אמר כי הסנקציות האחרונות של האיחוד האירופי וארה"ב על
איראן וההצטרפות של מדינות רבות כמו יפאן, דרום-קוריאה וכן העובדה שסין צמצמה את
רכישת הנפט האיראני, מעידות על החשש הבינלאומי מפני תקיפה ישראלית באיראן.

"אלה לא סנקציות נגד איראן אלא סנקציות של המערב לריסון ישראל", אמר הבכיר במשרד
החוץ. "אם ישראל לא היתה עושה קולות של תקיפה כל זה לא היה קורה. האיראנים מבוהלים. צריך להבין מה קורה שם בחנויות, האזרחים חוטפים את כל האוכל מהמדפים כי
הם מפחדים ממתקפה, האינפלציה קפצה והמטבע איבד חצי מערכו. זה מבטא פחד".

נשיא איראן אחמדינג'אד (משמאל) מוסר עותק מספר התקציב השנתי ליו"ר הפרלמנט, עלי לריג'אני, בחודש שעברצילום: אי-פי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

רשת "סוויפט", שמקום מושבה בבריסל, מפעילה את מנגנון סליקת הכספים הבינלאומי
הגדול ביותר וחולשת על למעלה מ 80% מהעסקאות הפיננסיות ומהעברות הכספים האלקטרוניות המאובטחות ברחבי העולם. ברשת מנויים כעשרת אלפים בנקים ומוסדות
פיננסיים ב-210 מדינות.

הודעת "סוויפט" היא תוצאה של החלטה חדשה של 27 חברות האיחוד האירופי האוסרת על כל חברה שרשומה באחת ממדינות האיחוד לבצע העברות כספים אלקטרוניות של 25 בנקים באיראן, שעליהם הוטלו סנקציות. "סוויפט" הודיעה שהחל מיום שבת, 17 במארס, לפנות ערב, היא תנתק את כל הקשרים עם 25 הבנקים האיראניים. מדובר במהלך חסר תקדים, שמשמעותו היא שממשלת איראן תהיה חייבת להעביר באופן פיזי כספים במזומן או מטילי זהב כדי לשלם על עסקאות בחו"ל.

ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון הביע הלילה את התנגדותו לתקיפה ישראלית באיראן. בראיון לרשת אן-בי-סי אמר קמרון: "אני לא חושב שאנו נמצאים במצב המצדיק פעולה ישראלית באיראן. אמרנו להם שהם לא צריכים לעשות זאת ושלא נתמוך בהם אם יחליטו בכל זאת לפעול. היינו מאוד ברורים לגבי זה".

קמרון הדגיש את הקשר שלו עם ישראל, אך המשיך בנחרצותו נגד פעולה צבאית. "אני חבר של ישראל. לישראל יש זכות להתקיים כמדינה דמוקרטית. בריטניה וארצות הברית הן בנות בריתה של ישראל אבל אני לא אתמוך בפעולה כרגע בגלל, שבכנות, יש עוד דרך ארוכה של סנקציות שיגבירו את הלחץ על הממשל בטהראן".

בהנהגה המדינית בישראל עדיין קיים פיצול בין שני מחנות מרכזיים בכל הנוגע לדרך הטיפול בגרעין האיראני. בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק סבורים שהסנקציות הבינלאומיות לא יצליחו לעצור את תכנית הגרעין האיראנית והם מצדדים בתקיפה ישראלית חד-צדדית, קבוצה לא מבוטלת של שרים בכירים מתנגדת למהלך בעיתוי הנוכחי וסבורה שיש לתת ארכה נוספת לסנקציות.

בקבוצת המתנגדים ניתן למצוא ארבעה משרי פורום השמינייה - משה (בוגי) יעלון, דן מרידור, בני בגין ואלי ישי. מקורבו של נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, עדיין "מתנדנד" ועמדתו של שר החוץ אביגדור ליברמן היא בגדר תעלומה.

חרף העובדה ששרים רבים סבורים שליברמן הצטרף למחנה נתניהו-ברק, הוא עצמו משדר עמימות ודווקא מביע בשיחות סגורות תמיכה לא מבוטלת במסלול הסנקציות. ליברמן, שבא אתמול לביקור מדיני ראשון בסין במהלכו ידון בגרעין האיראני ובהגדלת הסחר בין ישראל לסין, יהיה בכל מקרה לשון המאזניים בכל החלטה של הקבינט המדיני-ביטחוני בנושא.

עם זאת, בשלב זה דיון בנושא האיראני בקבינט המדיני-ביטחוני כלל לא נראה באופק. יותר מכך, נתניהו הפסיק את הדיונים בסוגיה האיראנית גם בפורום שרי "השמינייה". ישיבת השמינייה האחרונה על איראן התקיימה לפני ארבעה חודשים.

ההערכה בתוך פורום השמינייה היא שישראל אינה עומדת בפני הכרעה על תקיפה באיראן, וכי הסוגיה עשויה להפוך רלוונטית יותר לאחר ה-1 ביולי, אז ייכנס לתוקף באופן מלא אמברגו הנפט של האיחוד האירופי נגד איראן.

אחד משרי "השמינייה" ציין כי נתניהו דן בנושא האיראני בעיקר עם שר הביטחון אהוד ברק או עם כל שר בנפרד. "כמו בעסקת שליט או בדיונים על אפשרות הארכת הקפאת הבנייה בהתנחלויות, נתניהו או ברק יושבים עם שרים בנפרד ובודקים מהי עמדתם", אמר השר הבכיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ