בעלי הקרקעות הפלסטינים לבג"ץ: "הסכם מגרון - חרפה"

בתשובתם לקראת הדיון בבקשת המדינה לדחות את הריסת המאחז ב-3.5 שנים טוענים העותרים כי "המדינה כרעה ברך בפני התושבים"

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיים לוינסון

בעלי קרקעות פלסטינים הגישו לבג"ץ תגובה לקראת דיון שיערך בו ביום חמישי בבקשת המדינה לדחות את הריסת המאחז מגרון בשלוש וחצי שנים ובה הם טוענים כי "הסכם מגרון הוא חרפה".

לטענת בעלי הקרקע, שעתרו בנושא בשנת 2006 ומיוצגים על ידי עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, בקשת המדינה חותרת תחת כללי הצדק. לדבריהם, במשך השנים התנהל דיון בבג"ץ לגבי השאלה אם ראוי להמתין עם ההריסה עד מציאת פתרון דיור אחר לדיירים (פשרת אדם) או שמא יש להרוס באופן מיידי. בסופו של דבר קבעו השופטים כי "יש להתיר את הקשר שנכרך בין פינוי המאחז והקמת השכונה" ואילו כעת מבקשת המדינה לבטל את פסק הדין, ולכרוך שוב את פתרון הקבע וההריסה.

בעלי הקרקע טוענים עוד כי המדינה הסכימה לקבל דרישות חסרות תקדים שהציבו המתנחלים. "למרבה הבושה, מדינת ישראל כרעה ברך בפני אנשי מגרון ואמרה אמן לכל דרישה וגחמה, מופרזת או משונה ככל שתהיה. הבקשה מעניקה פרס לעבריינים ומאפשרת מקצה שיפורים שיפוטי למי שכבר היה לו יומו בבית המשפט".

פלסטיני ליד מגרוןצילום: דניאל בר און

בנוסף, מלינים בעלי הקרקע כי השר בני בגין סחר באדמתם מבלי לדבר איתם, והם שמעו על ההסכם רק דרך התקשורת. "ניהול משא ומתן כפי שנוהל, ללא יידוע העותרים, ללא שהוצע להם אף להפגש ולהשמיע את דעתם בעניין, כאילו היו לא רלוונטיים להליך ורק משום שהם פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל, היא התנהלות חסרת תום לב וגם מכוערת", נכתב בתשובה.

המועד שקבע בית המשפט העליון להריסת מגרון יגיע בסוף החודש. לאחרונה הגיעו תושבי המאחז להסכם פשרה עם הממשלה ולפיו הם יסכימו להתפנות מרצון להתנחלות חדשה שתוקם עבורם. כחלק מההסכם התחייבה המדינה לבקש מבית המשפט העליון ארכה בת שלוש וחצי שנים להריסת המאחז.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ