בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה גורם ליחימוביץ' לשקול להיכנס לממשלה

מנהיגת העבודה הודיעה שתשקול כניסה לממשלה שאותה תיארה לא מזמן כ"ממשלת ימין קיצונית, זרה לערכי תנועת העבודה". האם מה שרואים משם לא רואים מכאן?

47תגובות

נחשו מי אמרה את המשפט הבא: "לא אכנס לממשלה בכל תנאי, אבל האופציה הזאת קיימת אם תהיה למפלגתי אפשרות להשפיע על התהליך המדיני".

לא, זו לא ציפי לבני, מנהיגת קדימה לפחות עד הערב. בשום אופן לא זהבה גלאון, המנהיגה החדשה של מרצ. נכון, נשארנו עם יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ'. המשפט הזה נאמר ב"שבת תרבות" במבשרת ציון - כך פורסם באתר האינטרנט של יו"ר העבודה. היא אמרה שכניסה לקואליציה "כדי לחמם כיסא" נחשבת בעיניה דבר בזוי, אבל אם מהכיסא המיניסטריאלי העבודה תוכל לקדם את העניין המדיני, ברית עם הימין באה בחשבון. אהוד ברק לא היה מנסח טוב יותר את השותפות של פליטי העבודה עם ישראל ביתנו.

מה השתנה אצל שלי יחימוביץ? מה העלה את התהליך המדיני לראש מעייניה של הפוליטיקאית שרק לפני שמונה חודשים כתבה שסדר היום הפוליטי הקיים, "הצר וחסר המעוף, שעד למחאת האוהלים עסק כמעט אך ורק בימין ושמאל מדיני-מחניק, קובר כל דיון אחר בחיינו כאן... אינו משרת את החברה הישראלית, ואינו משרת את החתירה לשלום" ("כל ‘חטאי' הוא שאיני עומדת בדרישות המסדר הפוסט-ציוני", "הארץ" 19.8.2011)? מה גורם ליחימוביץ' להשתעשע במחשבה שהממשלה - שהיא תיארה שם כ"ממשלת ימין כלכלי ומדיני קיצונית, זרה לערכי תנועת העבודה" - תהפוך את עורה? אולי זה הקונסנסוס בעניין ההתנחלויות, שעליו דיברה בראיון עם גידי וייץ שקדם לאותו מאמר?

עמוס בידרמן

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

האם יחימוביץ' קיבלה לידיה סקר חדש, כזה שמראה שהצדק החברתי יצא מהאופנה וש"התהליך המדיני" תופס את מקומו במצעד הפזמונים הפוליטי? מי יודע, אולי היא תשנה את דעתה ותכלול את יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס במסלול הסיורים שלה, על מנת להראות לפלסטינים שנותרה עדיין רוח חיים במחנה השלום הישראלי ועל מנת להוכיח עד כמה חשוב לה להשפיע על "התהליך המדיני".

ואולי מלשכת היושב ראש החיים מתחילים להיראות לה קצת אחרת. יחימוביץ' הוכיחה באחרונה שהיא יודעת להגמיש עמדות; לפני ארבע שנים היא יצאה מאולם המליאה בשעת נאומה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל במחאה על כך שהוחלט לאפשר לה לדבר בגרמנית. לפני כמה ימים יחימוביץ' נפגשה עם סיגמר גבריאל, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית שביקר בישראל; אולי כהכנה לכניסה לממשלה, ששם כידוע רואים מה שלא רואים מהאופוזיציה.

מלשכתה של יחימוביץ' לא נתקבלו תגובות לשאלות לעיל.

אם אשכחך מגרון

מעניין כמה זמן ייקח לאנשי הימין לטעון שנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס הוא סוכן סמוי של ציפי לבני. אחרת, יאמרו "נאמני ארץ ישראל", הוא לא היה משחרר את ההחלטה לדחות את בקשת הממשלה בענין פינוי מגרון דווקא ערב פתיחת הקלפיות בפריימריס על ראשות קדימה. בכך הוא הרים לידיה של יו"ר האופוזיציה כדור ברזל להנחתה על הממשלה. ואמנם, שעה קלה לאחר פרסום החלטת בג"ץ, הצליפה לבני באסיפת בחירות בממשלה, כי "מנהיגות צריכה לקבל החלטות - לא לברוח מהן ולא לחכות לבית המשפט שיחליט במקומה".

לבני מניחה בוודאי שמעטים, אם בכלל, זוכרים שהיא היתה שרת המשפטים בממשלת שרון, שאימצה במארס 2005 את דו"ח המאחזים של טליה ששון. בדו"ח נאמר שמגרון, כמו רוב המאחזים, הוקמה ללא היתר על אדמה פרטית של פלסטינים. לבני עמדה בראש ועדת שרים מיוחדת ליישום הדו"ח הזה, שהמליץ בין היתר לפנות את מגרון. כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, הוועדה מיסמסה את הדו"ח והממשלה המשיכה לתרום לפריחת המאחזים. זאת ועוד, בהיותה מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ בממשלת קדימה לבני הבטיחה לכל העולם, שישראל תכבד את "מפת הדרכים" של הקוורטט מ-2003. סעיף פירוק המאחזים שהוקמו מאז מארס 2001 הופיע במסמך הזה עם התוספת "לאלתר".

חיפוש בגוגל של הצירוף שאול מופז ומגרון העלה חרס. נראה שיריבה של לבני על הנהגת קדימה סומך פחות ממנה על הזיכרון הקצר של הציבור. נראה שהוא חושש שמישהו ייזכר, כי מגרון הוקמה במשמרת שלו בלשכת הרמטכ"ל. זה שמפקד על החוק והסדר בשטחים. אם מופז ינגח את ראש הממשלה בפרשת מגרון, ביבי עוד עלול להזכיר, שמגרון עלתה כפורחת בימים שהוא, מופז, היה שר הביטחון בממשלת שרון.

בכל הנוגע למגרון, גם משטרת ישראל אינה חסינה מפני מחלת השיכחה. ביולי 2009, בעיצומו של דיון ציבורי סוער בסוגיית הבעלות על הקרקע במאחז, פירסם "הארץ" את הידיעה הבאה מאת אורי בלאו: "היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) סיימה לאחרונה את חקירתה בנושא רכישת קרקעות במאחז הבלתי חוקי מגרון. החקירה התמקדה בחברה בשם אל-וואטן, שרכשה מפלסטינים חלק מהאדמות שעליהן הוקם המאחז. ביאח"ה בדקו את החשד שחלק ממסמכי החברה מזויפים... גורם רשמי במשטרה אישר את הפרטים". בתגובה לשאלה על גורלה של החקירה נתקבלה מהמטה הארצי התגובה הבאה: "ביחא"ה לא מוכרת חקירה כמתואר בפנייתך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו