בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

300 שנות געגועים בגיאורגיה למנזר המצלבה

שגריר גיאורגיה רק בן 32, אך הוא כבר ניצב בפני שני אתגרים: החזרת הבעלות על המנזר לארצו, ושיקום היחסים עם ישראל לאחר מעצר שני אנשי העסקים

24תגובות

השגריר החדש של גיאורגיה בישראל, אבשלום קקליה, הוא ככל הנראה צעיר הסגל הדיפלומטי בישראל. הוא רק בן 32, אך בשבוע שעבר כבר הגיש את האמנה לנשיא שמעון פרס. על אף גילו הטיל עליו נשיא ארצו משימה בעלת ממדים היסטוריים - להשיג בעבור גיאורגיה מחדש את החזקה במנזר המצלבה בירושלים, לאחר שזו אבדה לפני יותר מ-300 שנה לטובת הכנסייה היוונית-אורתודוקסית.

משימתו השנייה של קקליה בארץ היא לשקם את מערכת היחסים - במיוחד הכלכלית - בין ישראל לגיאורגיה, שנפגעה בעקבות פרשת מעצרם של שני אנשי העסקים הישראלים, רוני פוקס וזאב פרנקל, שנכלאו לאחר שהורשעו במתן שוחד לפקידים בממשל הגיאורגי. השניים טענו שהאישום והמאסר נועדו להפעיל עליהם לחץ לוותר לממשלת גיאורגיה על חוב שלה כלפיהם, והפרשה פגעה קשות ביחסי שתי המדינות.

קקליה קיבל את מינויו באופן רשמי בפרלמנט באותו היום שבו קיבלו השניים חנינה מנשיא גיאורגיה. "אני סומך על בתי המשפט שלנו וההחלטה הייתה הגונה, אבל אין ספק שזה השפיע על היחסים", אמר השגריר בראיון ל"הארץ". "עכשיו, עם השחרור, הכוונה היא לפתוח דף חדש במערכת היחסים בין המדינות".

אמיל סלמן

כשנשאל קקליה על מנזר המצלבה, הוא מספר כי "המנזר הזה עזר לנו לאורך השנים לעמוד מול הפולשים מבחוץ". ואכן, קשה להגזים בחשיבותו של המקום בעבור האומה הגיאורגית. על פי המסורת, המנזר הוקם על ידי מלך גיאורגיה הראשון מריאן במאה הרביעית לספירה, במקום שבו נכרת העץ ששימש להכנת הצלב של ישו. בנוסף, הוא היה המנזר הגיאורגי הראשון בישראל.

במאה ה-11 נבנה בידי הגיאורגים המנזר מחדש במתכונתו הנוכחית, דמויית המבצר, שחולשת על עמק המצלבה בלב ירושלים. לשיא חשיבותו הגיע במאה ה-12, אז התגורר בו המשורר הלאומי הגיאורגי, שותא רוסתוולי. אך חשוב מכך, במנזר כתב רוסתוולי את מה שיהפוך לאפוס הלאומי הגיאורגי ולאחת מהיצירות הספרותיות החשובות בספרות ימי הביניים - "עוטה עור הנמר". במקום נמצא גם הדיוקן המוכר היחידי של רוסתוולי, שלפני כמה שנים הושחת במה שהפך לתקרית דיפלומטית משולשת ישראלית-יוונית-גיאורגית.

ב-1695 חלה נקודת התפנית הטראגית מבחינת הגיאורגים. בשל חובות כבדים נאלצה הקהילה למכור את המנזר לכנסייה היוונית-אורתודוכסית. כך הפך המנזר במאות האחרונות ליווני, וכיום מתגוררים בו נזירים יוונים ספורים שמתחזקים אותו. אך באתוס הגיאורגי, המקום לא נשכח. מפעם לפעם מתעוררת יוזמה, לרוב פרטית, להשיב את המנזר לידיים גיאורגיות, וכמעט כל מבקר גיאורגי בישראל פוקד את המקום. ככל הידוע, עד היום לא נערך משא ומתן רציני עם הכנסייה היוונית על מכירת המנזר.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

באחרונה הפכה השאיפה לקבל את המנזר בחזרה למטרה ממלכתית. לפני כחודש, בעת ביקור נשיאותי באקדמיה הצבאית, הצהיר נשיא גיאורגיה, מיכאיל סאאקשווילי, על כוונת ממשלתו לפעול למען השגת שליטה במנזר, ואף הקים צוות שהחל לפעול בעניין. ההצהרה עוררה סערה בעולם הנוצרי ובקרב היוונים בפרט. שמועות התעוררו על כך שגיאורגיה וישראל כבר מנהלות משא ומתן על המנזר - ללא ידיעת היוונים. מבחינת הפטריארכיה היוונית, שחולשת על שטחים נרחבים בירושלים, כל דיבור על מכירה או ויתור על שטחים בעיר הוא רגיש מאוד. הפטריארך היווני תאופילוס צוטט בתקשורת כמי שהופתע מההצהרה הגיאורגית והכחיש כי מתנהל משא ומתן על מכירת המנזר.

עם זאת, קקליה מבקש להרגיע את הרוחות. לדבריו, מטרת גיאורגיה אינה בהכרח לקבל בעלות על המנזר. "הנשיא העלה עתה את העניין כחלק משיקום מונומנטים היסטורים אחרים כמו, למשל, כנסיות ומנזרים בטורקיה, אבל האמירה שלו לא התפרשה נכון על יד התקשורת. הרצון שלנו להשיב אלינו את המנזר אינו בהכרח בא לידי ביטוי ברצון לרכוש אותו. אנחנו שואפים לקבל במנזר מקום רוחני ותרבותי בעבורנו, שלאנשים מגיאורגיה שבאים לכאן תהיה תחושת שייכות למקום. פחות חשוב לנו להיות הבעלים של המקום הזה. למשל, אם יהיה שם נזיר או כומר גיאורגי שיקבל את פניהם זה יכול להיות פתרון".

בזמן הקצר שהוא נמצא בארץ, הספיקו קקליה ויו"ר הפרלמנט הגיאורגי, דוד בקרדזה - שביקר בארץ בשבוע שעבר - להעלות את העניין בפני שר הדתות יעקב מרגי, יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין ואנשי משרד החוץ. זאת, על אף שלישראל אין עמדה בסוגיה. "מצאנו לנכון לעדכן את הישראלים על כך", אמר קקליה. הוא גם נפגש לצורך העניין עם הפטריארך היווני תיאופולוס, בפגישה שנועדה להרגיע את היוונים בשל גל השמועות שהתעורר בעקבות נאום הנשיא. "אמרתי לו שאין שום משא ומתן חשאי עם ישראל, ושכאשר נחליט, אני הנציג היחידי של הממשלה הגיאורגית שיפנה אליך". עוד אמר השגריר כי הפטריארך לא הגיב בשלילה מוחלטת, "הוא לא אמר ‘לא' וזה חשוב", הסביר. לא ניתן היה להשיג את תגובת הפטריארכיה עד למועד סגירת הגיליון.

הערכות: המו"מ עם הוותיקן לקראת סיום

מנזר המצלבה אינו המקום הקדוש היחידי בירושלים שעליו מתנהלים מגעים קדחתניים. בתקופה האחרונה הולכות ומתגברות השמועות בעיר על כך שהדיונים ארוכי השנים בין ישראל לוותיקן עומדים להסתיים. אבן הנגף העיקרית במשא ומתן היא דרישת הוותיקן לשנות את מעמד הכנסייה באולם הסעודה האחרונה שבהר ציון.

בשבוע שעבר נזעק רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ', נגד הכוונה הזו. הסיבה לכך היא שהאולם, שבו על פי המסורת הקתולית התקיימה הסעודה האחרונה של ישו וממנו יצאו שליחי הנצרות הראשונים להפיץ את הדת החדשה, נמצא בדיוק מעל המקום שבו על פי המסורת היהודית נקבר המלך דוד.

אמיל סלמן

בעיני הקתולים אולם הסעודה האחרונה הוא המקום השני בחשיבותו בירושלים, אחרי כנסיית הקבר. המקום חשוב במיוחד לחברי המסדר הפרנציסקני, שהאולם היה מרכזם בירושלים במשך מאות שנים, עד שגורשו ממנו על ידי העותמנים לפני כ-500 שנים. מאז 1967 מורשים נוצרים לקיים במקום טקסים דתיים רק כמה ימים בשנה.

"אי אפשר לחלק את המקום הזה", אמר הרב רבינוביץ', "המקום הזה צריך להתנהל על ידי היהודים. פניתי בעניין הזה לשר החוץ והוא הבטיח לי שזה לא יקרה". במסגרת המשא ומתן שמתקיים כמעט עשור בין הוותיקן לישראל על מספר רב של נושאים, העלו נציגי הוותיקן דרישות בעניין לאולם הסעודה האחרונה. בשנתיים האחרונות הואץ המשא ומתן, ורוב הנושאים האחרים שנידונו - בהם מתן פטור ממסים למוסדות הכנסייה, אישורי כניסה ושהייה לאנשי הכנסייה והעלאת דרג היחסים - הגיעו אל פתרונם. אולם הסעודה האחרונה נותר אחד מסלעי המחלוקת האחרונים בין הצדדים.

באחרונה נערך סיור בהשתתפות שני הצדדים במקום במטרה להגיע לסיכומים לקראת סבב השיחות הבא שיתקיים בוותיקן ביוני. גורמים המעורים בשיחות אמרו כי הצד הנוצרי אינו מבקש זכויות בעלות על המקום, אלא מוכן להסתפק בהרחבה של זכויות השימוש באולם. עוד אמרו הגורמים כי הדרישה הנוצרית נוגעת לחדר העליון בלבד ולא למתחם שכולל גם את קבר דוד, כך שאין בדרישה הזו שינוי בסטטוס קוו במקום. עם זאת, גורמים במשרד החוץ אמרו שהותיקן העלה גם דרישות בנוגע לריבונות על המקום. "בסוף זה ייפתר באמצעות טרמינולוגיה נוחה", העריכו במשרד החוץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו